חשבון נפש אקלימי ותיירותי: 7 המקומות שעלולים להיעלם מהעולם

ההתחממות הגלובלית מתרחשת מהר יותר ממה שיכולנו לדמיין ושינויי האקלים מהווים איום מרכזי על יעדי תיירות פופולריים רבים ברחבי העולם. עליית מפלס הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים יותר כפי שחווינו בקיץ האחרון וטמפרטורות משתנות, כולם משפיעים לרעה על המקומות הללו ומדלדלים את המשאבים שתעשיות התיירות תלויות בהן. כמה פלאי טבע עומדים בפני סיכוי להיעלם לחלוטין, במקביל תיירות יתר, התנהלות תיירותית הרסנית ופיתוח מואץ מסייעים לפגיעה באתרי תיירות.

אספנו שבעה מקומות, מתוך רבים, שנמצאים ב"קו האש":

 

כתבות נוספות ב-mood:

• איסלנד - המחיר לא משנה, אלא הערך שמקבלים בתמורה אליו
• לטייל בתוך קליפ: 4 יעדים שאסור לכם לפספס מקליפים מפורסמים
• עשרה מלונות שעברו שיפוץ ושימור וזכו לחיים מחודשים

 

שונית המחסום הגדולה, אוסטרליה

שונית המחסום הגדולה, אחד מפלאי הטבע בעולם, המשתרעת על פני יותר מ-1,400 מיילים, מול החוף הצפון מזרחי של אוסטרליה היא מערכת שוניות האלמוגים הגדולה בעולם. השונית, הגדושה בחיים ימיים, מושכת אליה מיליוני שנורקלנים וצוללנים מדי שנה. אבל עליית הטמפרטורות באוקיינוס גרמה להלבנת אלמוגים - מצב שגורם לאלמוגים בסופו של דבר למות.

האלמוגים מהווים בית גידול חיוני לבעלי החיים הימיים בשונית והמוות ההמוני שלהם עלול למוטט את המערכת האקולוגית העשירה שנשענת עליהם. סקר אווירי של קרן שונית המחסום הגדולה חשף את ההלבנה ההמונית השלישית בחמש שנים, כאשר 60 אחוז מהאלמוגים החיים בשונית מתים כתוצאה מכך.

"שונית בריאה יכולה להחלים מהלבנת אלמוגים, אך צריכה זמן. המשמעות של גלי חום תדיריים המתרחשים בעיקר בשל שריפת פחם וגז היא שהפעם לא יהיה זמן החלמה", אמרה ליסה שניידר מארגון השימור הימי.

 

ונציה, איטליה

ונציה כידוע שוקעת, ועליית פני הים מחמירה את הבעיה. ונציה נמצאת גם בסיכון מהצפות מגאות ונחשולי סערה.

ככל שמפלסי האוקיינוס עולים, ונציה מתקרבת להצפה רצינית יותר. פעילים לקחו על עצמם את האתגר, והשקיעו בשערי שיטפון מתקדמים ובטכנולוגיות אחרות כדי לעצור את הגלים הממשמשים ובא. גם אמנים נקטו עמדה; בשנת 2017, האמן האיטלקי לורנצו קווין יצר פסל עצום של ידיים המושטות מהתעלה הגדולה במאמץ למשוך תשומת לב לעיר השוקעת.

עיריית ונציה מצידה הטילה איסור על ספינות קרוז ענקיות לעגון בעיר. ספינות אלו גרמו לגלי ענק, שפגעו במערכת האקולוגית השברירית של הלגונה.

בנוסף סובלת מונציה מתיירות יתר ומתמודדת עם אתגרים נוספים הקשורים למזג האוויר. כך למשל בפברואר 2023 התמודדה ונציה עם בצורת קשה. מפלס המים בחלק מהתעלות היה נמוך עד כדי כך שגונדולות וסירות לא יכלו לשוט בתעלות.

כעת על ונציה, המוכרת כאתר מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו,  להתמודד עם עוד בעייה - האו"ם החליט לא להכריז עליה ועל המפרץ שלצדה - כאתר מורשת בסכנת הכחדה, דבר שהיה מעניק לעיר מימון משמעותי לשימורה.

בישיבת האו"ם  נטען כי איטליה לא עושה מספיק כדי להימנע מתיירות יתר, כדי לשמר את פיתוח העיר וכדי להילחם בשינויי האקלים.

 

הפארק הלאומי גליישר, מונטנה

הפארק הלאומי גליישר, המתפרש על פני מיליון דונם במונטנה, ממש על גבול ארה"ב-קנדה, מושך יותר מ-3 מיליון מבקרים בשנה. אבל ככל שהטמפרטורות העולמיות עולות, המערכת האקולוגית הבתולית הזו, ביתם של מאות מינים של בעלי חיים ואלפי צמחים, מאבד במהירות את אחת האטרקציות העיקריות שלו: הקרחונים שמעניקים לו את שמו.

על פי נתונים שפורסמו על ידי המכון הגיאולוגי של ארה"ב ואוניברסיטת פורטלנד סטייט, האקלים המתחמם הפחית משמעותית את גודלם של 39 קרחונים שונים בפארק מאז 1966 - בחלקם נצפתה הפחתה של עד 85 אחוזים וההתכווצות הזו גם לא מראה סימן להאטה. ככל שהקרחונים נמסים, מערכות אקולוגיות שלמות ישתנו. מדענים מעריכים שעד סוף המאה ה-21 כל הקרחונים בפארק הלאומי גליישר עלולים להיעלם.

 

האיים המלדיביים

איים רבים נמצאים בסיכון מעליית מפלס הים, שחיקת החוף וסערות עזות יותר. בין יעדי האיים הנמצאים בסיכון מוגבר נמצאים האיים המלדיביים. איים אלו, המקובצים באוקיינוס ההודי, מורכבים מסדרה של אטולים - איים בצורת טבעת שנוצרו מאלמוגים. המלדיביים, אחד מיעדי הנופש הרומנטיים והיוקרתיים בעולם, הם גם המדינה הנמוכה ביותר בעולם (היושבת רק 1.3 מטר בממוצע מעל פני הים), ולפיכך נמצאת בסכנה של להיעלם לחלוטין. עליית מפלס פני הים שנגרמה על ידי עליית טמפרטורה של 2 מעלות צלזיוס ומעלה, תביא ככל הנראה לשקיעת המדינה יחד עם ארכיפלגים נמוכים אחרים, כמו האיים הפיג'יים ואיי מרשל.

במהלך שיחות האקלים של האו"ם בדצמבר 2019, האומה הקטנה התחננה למימון תשתית, והזהירה כי חוסר פעולה עלול להוביל בקרוב לאיים מלאים שייבלעו במים העולים.

 

הרי האלפים, אירופה

עליית הטמפרטורות משפיעה על כמות השלגים שיורדת באירופה ומכאן על תיירות הסקי המתאחרת ומתקצרת באלפים האירופאים.

תחזיות מצביעות על כך שהקרחונים האלפיניים יאבדו 90 אחוז מנפחם במאה הנוכחית. הפשרת קרחונים מופחתת משפיעה גם על מפלס המים בריין ובדנובה, ועלולה להגביל את פעולות השיוט בתקופות בצורת ופוגעת גם באתרי תיירות נוספים באלפים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא נסיגת קרחון מר דה גלאס שעל הר Mont Blanc באלפים הצרפתיים.

אחת האטרקציות המוכרות ביותר באיזור היא העלייה אל הקרחונים הלבנים מעל העיר שאמוני וכניסה אל מערת הקרח המלאכותית.

כאן אפשר לראות בבירור את השפעות ההתחממות של כדור הארץ ומנהלי האתר דואגים לסמן אותן בצורה ברורה.

אל מערת הקרח מגיעים כאשר עולים אל רכס ההר מצפון ברכבת שיניים ואז, מצידו השני, יורדים אל הקרחון ברכבל ובגרם מדרגות שהולך ומתארך עם השנים בהתאם לירידת מפלס הקרח.

בתחילת שנות ה-90 נדרשו כמה צעדים בודדים בשביל להגיע מהרכבל אל המערה, בשנת 2000 המבקרים נאלצו לרדת ב- 118 מדרגות, בשנת 2010 – 321 מדרגות ובשנת 2018 המבקרים ירדו 480 מדרגות שכיום התארכו ל - 580.

בפועל, חציבת המערה כבר הגיעה אל הקרקעית שם היא נפגשת עם הסלע, לכן עיריית שאמוני עובדת על פרוייקט העתקת המערה והרכבל למיקום גבוה יותר.

 

עמק הרון, צרפת

עמק הרון, הממוקם בדרום צרפת, הוא בין אזורי ייצור היין המפוארים ביותר בעולם ואזור היין הראשון שקיבל הכרה רשמית בצרפת.

העמק שמתחיל בליון ומסתיים באביניון בפרובנס הוא מסדרון בין ההרים, המוקף בגבעות ביניהן זורם נהר הרון. המבקרים בו יכולים לבלות שבוע שלם בנסיעה מיקב אחד למשנהו, להתפעל מהכרמים רחבי הידיים והתפאורות ההרריות ואכן עמק הרון מהווה אבן שואבת לתיירות יין בינלאומית.

אבל כשהטמפרטורות העולמיות עולות, הסביבה הופכת לבלתי מסבירת פנים לגפנים. מומחים רבים צופים שייצור היין בעמק הרון יתכווץ (מדובר על ירידה של 85 אחוזים) ויצרני היין ייאלצו לעבור למקומות קרירים יותר בצפון אירופה.

רבים מהאזורים המובילים בעולם לגידול גפנים, כולל עמק הרון, חבל בורדו, כמו גם עמק הנאפה בקליפורניה, כבר חווים הבשלת יתר על רקע האקלים, מה שמשפיע לרעה על טעם ותחושת היין של היין ומוביל לפחות לקוחות ולירידה במכירות. אז אם אתם מתכננים טיול בין יקבים וכרמים בצרפת כדאי לכם להזדרז.

 

ים המלח, ישראל

אי אפשר לסיים את הרשימה בלי פלא טבע אחד משלנו, הלוא הוא ים המלח.

ים המלח מתייבש כתוצאה משילוב של התחממות אקלימית עם פעולות הרסניות של בני האדם.

אוצר הטבע ואתר המורשת של ישראל הולך ומתכווץ בקצב מטורף של כשלושה מטרים בשנה. בכל יום מתאדות בים המלח כ-600 בריכות אולימפיות והים כבר איבד שליש משטח הפנים שלו מאז החלה, באמצע המאה שעברה, עבודת הפיתוח של המפעלים באזור. החופים נסוגים משנה לשנה, בולענים מופיעים במקומות שבהם המים נסוגו ומע"צ משנה את תווי כביש 90 בניסיון להתחמק מהם.

מפלס ים המלח נקבע בעיקר על ידי ההפרש בין קצב התאדות המים לבין כמות המים הזורמים אליו. בעבר, מים מתוקים היו מגיעים לים המלח דרך נהר הירדן. כיום, מים אלו נחסמים על ידי סכר דגניה וסכרים נוספים על הירמוך כתוצאה מביקוש גובר למים באזור. בנוסף מפעלי ים המלח גורמים לקצב אידוי גבוה מהרגיל, תוסיפו על זה את העובדה שהאקלים החם יותר ויותר של המזרח התיכון מקשה על הימה להתחדש. כתוצאה ממאזן המים השלילי מפלס ים המלח יורד. איבוד המים מביא לעליית ריכוז המלח בים ולהשקעתו כמלח (Halite).

מומחים מעריכים שאם הוא ימשיך להיעלם בקצב הנוכחי, ללא שינוי והתערבות חיצונית ים המלח עלול להתייבש לחלוטין ולהיכחד מהנוף עד שנת 2050.