חופשה קלאסית בלוצרן – 3 ימים בפנינה שוויצרית

שלוש וחצי שעות טיסה ו-45 דקות ברכבת ואתם בלוצרן – יפהפייה שוויצרית, ובה כל מה שצריך לשלושה ימים של יופי אלפיני, התרגעות והתנתקות טוטאלית. לא פלא שהמלכה ויקטוריה הטריחה את עצמה לטפס ברכיבה על סוס אל פסגת הריגי, הר הבית של לוצרן, ובעקבותיה זרמו לעיר כל הסלבס של המאה ה-19. וגם אלה של המאות שאחריה.

 

כתבות נוספות ב-mood:

• בין החופים התכולים לאדריכלות הקולוניאלית: סרי לנקה שלא הכרתם
• טיסה אל הלא נודע: האם הייתם טסים בהפתעה ליעד לא ידוע מראש?
• עוד מעט כבר סתיו - קבלו 4 יעדים מומלצים לחגים ולסתיו

.

לחצות את הגשר, ואחריו עוד אחד!

הגעתי לעיר בעקבות פסטיבל המוסיקה השנתי של לוצרן (Lucerne Festival), מפסטיבלי המוסיקה הקלאסית המובילים בעולם, שאירח השנה את התזמורת הפילהרמונית הישראלית. אבל עוד נגיע לקונצרט וגם ל-KKL, היכל ההקונצרטים המרהיב, שעם או בלי קונצרט אין מצב לפספס אותו.

לוצרן יפה, קטנה וקומפקטית. לא משנה איפה אתם בעיר, איכשהו תמיד תגיעו אל מגדל המים וגשר הקאפלה (Kapellbrücke) הצמוד אליו, שמחבר את שתי גדותיו של הנהר רויס החוצה את העיר, ומעניק לה נופך ציורי. גשר העץ המקורה מהמאה ה-14, שהיה חלק מחומת העיר, הוא הסמל של לוצרן. אבל החלק המעניין שבו הן התמונות המגולפות בתוך משולשי העץ בתקרתו, שנוספו לו במאה ה-17 ומתארות סצנות מדברי ימיה של העיר.

גשר העץ הסמוך, גשר שפרוייר (Spreuer Bridge), מציג סצנות מעניינות עוד יותר, שעוסקות ב"מחול המוות". עשירי העיר מימנו את השיעור הזה של הכנסיה הקתולית לתושבי לוצרן: הניחו להבלי העולם הזה! מלך או קבצן – כולכם תרקדו עם המוות!

גם מגדל המים, הצמוד לגשר הקאפלה, הוא לא אתר של שמחה גדולה. בעבר שימש בית כלא והבור שלו איכלס רוצחים, נשים וגברים שהואשמו בכישוף וגם חדר עינויים ידוע לשמצה.

העיר מלאה כיכרות קטנות, מרוצפות אבנים, ולמעלה מ-200 מזרקות יפות ומים מצויינים לשתייה. אנחנו ממלאים בהן את בקבוקי המים שלנו.

 

כיכרות, מזרקות וקרנבל

יש בלוצרן לא מעט בתים עם חזיתות מצויירות מקסימות, שמוקדשות למסורות מקומיות. בית הקרנבל (Sternenplatz 5) הוא הבולטים שבהם.

"ללוצרן יש 5 עונות שנה, עונת הקרנבל בסוף פברואר היא החמישית", אומרת לנו קלאודיה, מורת דרך מקומית. קרנבל לוצרן (Fasnacht) הוא מהגדולים והמושקעים בקרנבלים של אירופה. על קיר בית הקרנבל מצויירות הדמויות המסורתיות המובילות אותו – האח פריצ'י ואשתו, שמחלקים תפוזים לחוגגים המחופשים.

"השוויצרים לא שמרנים כמו שנדמה לכם", מציינת קלאודיה. "בואו לקרנבל ותראו כמה פרועים אנחנו יכולים להיות". אבל רק בקרנבל.

בסמטה קטנה נחשף משהו משגרת החיים המקומית. מסגרת צהובה תוחמת פיסת מדרכה לרגלי בניין מגורים. "זה המקום המדוייק שבו חייבים דיירי הבניין להניח את שקית האשפה שלהם כדי לא להפריע לתנועת רכבי השירות", מסבירה קלאודיה. "לא הניחו במקום הנכון? בלשי האשפה (כן יש ג'וב כזה!) יקנסו אותם". ומחיר השקיות לא יאמן. 3.50 פרנק שוויצרי ליחידה!

 

עולים לריגי

שני הרי הבית של לוצרן, הפילאטוס והריגי, מבטיחים יום טיול נהדר עם הנופים היפים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. הריגי אינו מהגבוהים בהרי האלפים, רק 1780 מ', אבל מה ש"חסר" לו בגובה יש לו ברוחב ובאפשרויות הטיול בנוף נפלא. הפילאטוס גבוה ממנו ויש בו אפשרויות בילוי אקטיבי רבות יותר, כמו פארק חבלים ומסלול טובוגן ורכבל, "אבל אין לו את המרחבים הפתוחים לטיולים רגליים שיש לריגי", אומר לנו מקומי. האוויר בשניהם יש בו כדי לשמח את הגוף והנפש.

העלייה אל הריגי מתחילה, איך לא, באגם לוצרן, שריד של עידן הקרח לפני 22 אלף שנים, ואיזה שריד. שייט של כ-30 דקות בכחול הגדול, המוקף כפרי בונבוניירה ותחנות עגינה, שכל אחת מהן צופנת שביל טיול, מסעדה נחמדה, או מלון יפה נוף. ב-Vitznau אנחנו יורדים ועולים על רכבת גלגלי שיניים שלוקחת אותנו אל הפסגה. המדרון מכוסה ביערות עצי מחט וכרי דשא ירוקים שנפתחים אל האגם, רכסי הרים, פרות וירוק מושלם.

 

המלכה תשושה וזקוקה לחופשה. גם אנחנו

שביל קצר ותלול מוביל אל רחבת השיא של הפסגה, שאנטנה עצומה צומחת במרכזה ומדרגות סביבה מאפשרות להגביה עוד יותר את הצפייה על תפארת הבריאה. זה מה שראתה גם מי שהפכה לפריזנטורית של הריגי, המלכה ויקטוריה.

ב-1868 האשה החזקה בעולם, בת ה-49, אם לתשעה, היתה מלכה תשושה שהיתה זקוקה דחוף לחופשה. אפילו הרופא שלה הסכים. עם פמליה צנועה עשתה את הדרך לפסגה כשהיא רכובה על סוס. הוד מעלתה לא היתה מלכה רזה והמתלול אכזרי למדי, אבל היא התעקשה לטייל כאחת האדם, ובדרך תועדה מתעניינת בחיי השוויצרים ודיברה בגרמנית עם חקלאים מקומיים. המסע הזה של ה-משפיענית של המאה ה-19 עשה לריגי יחסי ציבור אדירים בקרב אצולת העולם. שנתיים אחרי המסע שלה חנכו שם את רכבת גלגלי השיניים הראשונה אל פסגת הריגי.

גם אני עליתי אל הריגי כאחת האדם, והתעניינתי, באנגלית, בחיי המקומיים והמטיילים. על מרחבי האחו הירוק אנחנו פוגשים את אנה מבוואריה וקורין השוויצרית, עם מיקה ומדינה, 2 כלבות זאב מפוארות ועוד מעט על השביל היורד אל ארוחת הצהריים נפגוש משפחת בריטים חמודים שנכנסו לאוטו בלונדון ונהגו אותו לסופ"ש בלוצרן. קלות התנועה הזאת של האירופים תמיד מעוררת קנאה.

ארוחת צהריים שוויצרית טיפוסית חיכתה לנו במסעדת Lok 7, באמצע המדרון. יכולנו לרדת לשם ברכבת, אבל העדפנו לרדת כ-30 דקות ברגל בשביל העפר הנופי. (מומלץ! אלא אם כן יש לכם בעיות ברכיים כי המורד תלול).

מה שהתחיל עם הביקור של המלכה ויקטוריה נמשך עם תנופת בנייה של מלונות חמישה כוכבים, ולוצרן היפה הפכה לפנינת נופש נחשקת, שביקרו בה טולסטוי, מרק טוויין, הנס כריסטיאן אנדרסן, נפוליאון השלישי והצאר הרוסי. ריכרד וגנר כתב במלון שווייצרהוף את יצירתו הנודעת "טריסטן ואיזולדה", לליז טיילור היה בית קיץ על ההר הסמוך, בירגנסטוק, ואודרי הפבורן התחתנה בלוצרן וילדה בה את בנה. "חמותי היתה האחות שליוותה את הלידה", מציינת קלאודיה.

 

מוסיקה ותפארת אדריכלית

סמוך לתחנת הרכבת, על גדות האגם, ניצב ה-KKL, קומפלקס הקונצרטים המרהיב, שעיצב האדריכל הבינלאומי ז'אן נובל. כדאי לראות אותו מקרוב, ועוד יותר לחוות בו מופע.

כשנאלץ לוותר מסיבות אקולוגיות על מבנה בצורת ספינה שמפליגה אל האגם, החליט נובל להביא את האגם פנימה, ויצר בחזיתו שני ערוצי מים, תחת מה שנראה כגג צפחה דקיק. בתוך הבניין מעוצבים פרטים בעץ בצורת תיבות של כלי נגינה. כל הדבר היפהפה הזה עלה 226 מיליון פרנק שוויצרי והוא משכנו הראוי של פסטיבל המוסיקה הקלאסית של לוצרן שמתקיים בו בכל קיץ. אנחנו זכינו לחוות בו את הקונצרט של הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של להב שני, שהיה נפלא עוד יותר באולם הקונצרטים הלבן עם האקוסטיקה המושלמת.

 

אמנות בועטת בקונסטמוזיאום

ללוצרן יש שני מוזיאוני אמנות מצויינים. האחד – אוסף Rosengart , אוסף פרטי מרשים שכולל יצירות של גדולי הציירים, ביניהם פיקאסו, מאטיס, שאגאל, מירו ועוד. חובבי אמנות עכשווית לא יוותרו על ה-Kunstmuseum, המוזיאון לאמנות של לוצרן, שממוקם בצידו השני של ה-KKL. בימים אלה מוצגות בו שתי תערוכות צילום מרשימות: זו של זאנל מוהולי (עד 22 באוקטובר), שמגדיר את עצמו "אקטיביסט ויזואלי", ומציג סידרה של צילומי שחור-לבן עוצמתיים של להט"בים וטרנסקסואלים בדרום אפריקה, שרבים מהם נרדפים שם על רקע נטייתם המינית; ותערוכתו של ולטר פפייפר – סידרת צילומים מרהיבה שמתמקדת ביופיו של הגוף הגברי, רחוקים מקלישאות ושופעים אירוטיקה ושמחת חיים. )שתיהן עד 22.10.23).

בחוץ, מעל גשר הקאפלה, אנחנו קולטים את מה שחייבים לעשות שם בפעם הבאה! בנקודה שבה הופכת הזרימה השוצפת לזרם מתון, יורדים בני משפחה אחת אל המים, וצפים עם הזרם. לגבם קשורות שקיות ציפה צהובות אטומות, ובהן, מסתבר, המגבת, הבגדים והסמארטפון. הם יוכלו לעלות לחוף בכמה תחנות לאורך הנהר, להתלבש ולהמשיך לבלות בעיר או ללכת הביתה.

 

איפה ללון בלוצרן

מלון Ameron Flora – מלון בוטיק מקסים, מיקום מושלם (ליד תחנת הרכבת, טיילת הנהר וגשר הקאפלה). חדרים קטנים ונעימים, עם מזגן תותח, מיטה נוחה, כולל מכונת קפה לוואצה.

הבונוס: ארוחת בוקר מושלמת, שכללה יערת דבש שבוצעים ממנה פרוסה וערוגת עשבים קטנה ומספריים בצידה, לקצוץ נבטים ועשבים טריים לסלט הבוקר. החלון נשקף אל מגרש חנייה אבל כל השאר היה מושלם. כרטיס האורח שניתן בקבלה מזכה את אורחי המלון בשימוש חופשי ברכבות ובאוטובוסים ב-zone 10 של העיר והנחות ברכבלים ובמוזיאונים.

 

איפה לאכול בלוצרן

מסעדת Wilden Mann 

מסעדה מצויינת של הביוקר במרכז העיר ליד טיילת האגם (כ-400 ₪ לאדם, כולל מנה ראשונה, לחמניות, מנה עיקרית, קינוח ויין)

מסעדת Pfistern 

על גדות הנהר במרכז העיר, ממוקמת בבית גילדת האופים מ-1578. ארוחות קלות טובות וכיף לשבת בחוץ על המים. המלצה חמה לסלט הקיסר ואפרול ספריץ מרענן.

מסעדת Lumieres במלון Chateau-Guetsch

המלון המפונפן עוצב מלכתחילה כטירה מעל לעיר. הארוחה היתה נעימה אבל לאכול מול הנוף זה הקטע. עולים במעלית ממפלס הנהר, או ברכב. (כ-82 פרנק שוויצרי לאדם כולל יין).

 

לטייל בשווייץ בתחבורה ציבורית

שווייץ יקרה וכך גם ההתניידות בה, אבל אם מטיילים בתחבורה ציבורית, ולא ברכב פרטי, שימוש ב-Swiss Pass מוזיל לא מעט הוצאות. פרט לנסיעות הרכבת הוא כולל שימוש ברוב קווי האוטובוס, בחלק ניכר מהספינות באגמים ובחלק מרכבלי ההרים, וכולל כניסה ללא תשלום ל-500 מוזיאונים, והנחות לאטרקציות תיירותיות שונות.

חוץ מזה הנסיעה ברכבת בשווייץ היא פשוט חווייה נעימה. נוחה, דייקנית, ברבות מהרכבות יש Wi Fi, נוח לעבוד בנסיעה, באחדות מהן יש קרון "שתקנים" – אסור להשתמש בטלפונים, גם לא באוזניות! שקט מוחלט. ולאן שלא מגיעה הרכבת משלימים קווי אוטובוס, רכבלים וספינות באגמים את אפשרויות ההגעה.

*רוני ערן היתה אורחת Switzerland Tourism  - לשכת התיירות של שווייץ