לא רק פריז: תכירו את חבל נורמנדי המשלב בין עיירות מתוקות, היסטוריה ונופים מרשימים

הגנים והבית של קלוד מונה, מנזר מון סאן מישל, עיירות קסומות, חופים משגעים עם תופעת גאות ושפל וצוקים מרשימים וריח של קרואסון טרי של בוקר. יעל סולימן בדקה לעומק את חבל נורמנדי ולכבוד יום הבסטיליה משתפת בהמלצות

יש חיים מחוץ לפריז - נורמנדי
יש חיים מחוץ לפריז - נורמנדי | צילום: יעל סולימן

כולנו כבר יודעים, שצרפת היא בירת פריז, וגם יודעים שמי שנדבק בחיידק פריז יהיה לו קשה לרצות כבר מקומות אחרים.

ככה זה. אם טוב לי בדיוק ככה, אז למה צריך דברים אחרים?

ובכן. זה שצרפת היא בירת פריז, לא מוריד מהיופי והחן ואין סוף הפינוקים ששאר צרפת יודעת להעניק.

צרפת הכפרית בעיקר. זו שבבוקר יש לה ריח של שוק ותמיד גם של קרואסון טרי של בוקר.

מה שתמיד מפתיע אותי בצרפת, זה שגם בכפרי רפאים שלא נשארו בהם כמעט אנשים, גם אם זה רק כפר של שני אנשים, יהיה להם הבולונג׳רי שלהם, עם קרואסון חם וטרי ובגט מהתנור.

יש אזורים רבים ונפלאים בצרפת ואני משתדלת להכיר עוד ועוד מהמדינה המופלאה הזו, אבל יש לי חיבה אישית מיוחדת לנורמנדי. בחרתי חמש נקודות חובה, בעיני, לביקור בנורמנדי.

Fb Img 1603038117785
נורמנדי - עם ריח של קרואסון טרי של בוקר | צילום: יעל סולימן

 

כתבות נוספות ב-mood:

 

ג׳יברני, הבית והגנים של מונה - GIVERNY 

בג'יברני, הנמצאת כשעה מפריז, ממש בדרך למרכז נורמנדי, נמצא ביתו של הצייר המפורסם קלוד מונה. 

המקום מקסים ביותר והגנים הם מרפא לכל נפש, מגוונים וססגוניים. אפשר ממש לדמיין את קלוד מונה יושב ומחייך ומצייר להנאתו את מה שרואות עיניו הטובות. גם הבית הנפלא שלו מאפשר הצצה לחיים של התקופה הזו, וגם לתוך חייו האישיים. מו תחושה שאפשר לגעת בנקודת ההשקה הזו בחיים של אדם ולרגע קטן להרגיש כאילו גם אתם שייכים לשם.

בתוך הבית יש מסלול שעובר בחדרים השונים, דרך היצירות המדהימות, והאוסף הפרטי שלו של אומנות יפנית ועד המטבח הצרפתי שלו. המטבח, מצד אחד פשוט ולא גרנדיוזי בכלל, מצד שני אפשר להריח ולדמיין אילו דברים מדהימים התבשלו להם בכלי הנחושת שם, הישר מהגן המשגע אל הצלחת.

משך הביקור כשעתיים. עדיף לא בסופי השבוע. אפשר ועדיף לרכוש כרטיסים מראש.

כשתי דקות נסיעה ברכב מג׳יברני היפה, ותגיעו אל העיירה ורנון, שווה לעצור בה ולראות את טחנת המים הישנה עומדת תלויה על הנהר. גם העיירה עצמה מלאה פאר מפעם וכדאי לעדות בה סיבוב קצר.

טחנת המים הישנה בעיירה ורנון
טחנת המים הישנה בעיירה ורנון | צילום: יעל סולימן

 

הונפלר - Honfleur 

הונפלר היא עיירה יפיפייה ומתוקה להפליא שאסור לפספס. יש בה נמל עתיק ובניינים אופייניים לעיירה, צרים ארוכים וצבעוניים. היא משכה אליה לאורך דורות אין ספור אומנים שניסו  להטביע חותם בעולם, גם סבי עליו השלום אהב לצייר את הונפלר. הנמל העתיק מלא מסעדות וגלידריות. גם העיירה עצמה מלאה קסם וסמטאות שנעים ללכת לאיבוד בהן.

בסופי שבוע ובמיוחד בזמן החופשות ישנה רכבת תיירים קטנה שמסיירת ברחובות הונפלר.

אני יודעת שזה נשמע תיירותי מידי. אבל, להזכירכם אתם אכן תיירים, זו דרך נפלאה ללמוד על המקום, ועל הדרך לתת לרגליים לנוח.

בנוסף ישנה קרוסלה יפה ומפורסמת ממש בתוך הנמל, ואני חותמת על כך, שזו תהיה תחנה מאוד פוטוגנית ואינסטגרמית.

בנוסף בתור תוספת חביבה, לא רחוק מהנמל, ישנה חממת פרפרים מקסימה ומאוד נעימה לביקור, לילדים ומבוגרים כאחד.

הונפלר
הונפלר | צילום: יעל סולימן

 

אטרטה - Etretat

אטרטה הנפלאה היא עיירת חוף משגעת ומיוחדת במינה. היא מתאפיינת במצוקי ענק מרשימים ביותר הגולשים היישר אל תוך הים.

יש בה טיילת חמודה, חוף פוטוגני, מסעדות מצוינות (לא בהכרח ממש על החוף, דווקא שם זה יותר מלכודות תיירים).

בנוסף תמצאו בה את גני אטרטה המתוקים. עלו על רכבת התיירים שתיקח אתכם לגנים, שמתצפתים על העיירה ועל החוף או עלו ברגל אל נקודת התצפית ממנה אפשר להגיע אל הגנים. אם יש לכם נשמה כמו שלי, כנראה שגם הדרך לאטרטה תעשה לכם נעים בלב שלכם, היא רצופה שדות חקלאיים, בתים מקסימים ופינות חמד.

אם צפיתם בסדרת הנטפליקס ל'ופן', ואהבתם, תוכלו לזהות את המקום שכיכב בסדרה ולהתרפק על הנוסטלגיה.

טיפ: בשל היות אטרטה עיירה סופר תיירותית, היא גם עמוסה במסעדות תיירותיות שעדיף לברוח מהן. אם תתרחקו קצת מהמרכז התיירותי, תמצאו קרפריות מקסימות ומקומיות. אל תצפו לקולינריה גבוהה אלא לתחושה חמימה וביתית, טעימה לחך וטעימה לנשמה.

צוקי אטרטה נורמנדי
צוקי אטרטה | צילום: יעל סולימן

 

דוביל וטרוביל - Deauville & Trouville

שתי עיירות חוף, כמעט אפשר לומר שהן עיירה אחת מרוב שהן מחוברות סיאמית אחת אל השנייה.

בשתי העיירות מתקיימים שווקים שהם האהובים עלי מכל בעולם כולו.

אפשר לצפות בשחפים ולשמוע את צרחות החופש שלהם, להריח את הים ולקנות איזה קרואסון משובח עם קפה בינוני כמו שרק צרפת יודעת להעניק.

יש בדוביל וטרוביל מסעדות המתמחות בדגים, שוק דגים קבוע טרי טרי, ברים וחנויות ואווירת חופש תמידית.

דוביל, נורמנדי
העירה הקסומה דוביל, נורמנדי | צילום: יעל סולימן

על החוף של דוביל ישנה גם טיילת נפלאה וארוכה. החוף הזה, מלבד העובדה שהוא אין סופי, ומלבד הטיילת החביבה, מה שעושה אותו מיוחד הוא הגאות והשפל שהם מאוד דרמטיים באזור הזה.

פעמיים ביום, הים מגיח מהמעמקים ועוזב בחזרה, משאיר אחריו בכל פעם חוף אחר. שונה מקודמו. צבעים שונים, שלוליות שונות ובעלי חיים, צדפים, שחפים והשתקפויות.

כל אדם בעולם שמגיע לשם עם נשמה סוערת, אחרי תקופה לחוצה, יראה את החוף, יירגע ויצא מאוהב ומלא תובנות. בחודשי הקיץ, בסופי שבוע, מתמלאים החופים, השמשיות הצבעוניות המקסימות נפתחות, כמו גם הברים על החוף, המסעדות והגלידריות.

בבקרים ולקראת שקיעה תראו גם סוסים ורוכביהם מטיילים על החוף. סופגים את ריח הים והחופש. עונג צרוף.

בדוביל ישנן מאפיות פטיסרי מצויינות, וחובה על כל גרגרן לבדוק בכל בוקר פטיסרי שונה.

בכיכר המרכזית של דוביל ישנן כמה פטיסרי וגם ברסרי שמגישות ארוחת בוקר כגון אריק קייזר, Hibouville שהיא ברסרי שמגישה גם ארוחות בוקר, DUPONT avec du thè עם מאפים נפלאים וברמה גבוהה. רק אל תזמינו קפה כדי לא לקלקל לעצמכם את החוויה. חבל.

נורמנדי
סוסים על החוף של דוביל | צילום: יעל סולימן

 

מון סנט מישל - Le Mont Saint Michel

מדובר במבצר. מנזר הבנוי כאי באמצע ים, מוקף בחולות.

בשעות הגאות הים מגיח והופך את ההר לאי. אבל בזמן השפל, אפשר להגיע לשם בשאטל (אוטובוס או עגלה רתומה לסוסים שמנמנים) או ברגל.

בסופי שבוע העלייה לאי יכולה להיות מסובכת כי יש לרוב המון אנשים.

ההמלצה שלי היא להגיע באמצע שבוע, לפחות בחודשי הקיץ העמוסים לעייפה ובכל מצב נסו להגיע מוקדם, תקדימו להגיע ותודו לי אחר-כך. הנוף והחווה כולה מיוחדים מאוד. אפשר להיכנס גם למנזר עצמו ולמומחי ההיסטוריה בנינו זו בטח תהיה חגיגה של ממש!

שעות הגאות והשפל משנים את החוויה באי ומומלץ להתעדכן בשעות שלהם באתרים ברשת.

* יעל סולימן מתגוררת בישוב טל-אל במשגב ומנהלת חוות סוסים בשם צעד בשניים. ההיכרות שלה עם נורמנדי התחילה לפני שנים רבות בזכות סבתה שהייתה לה דירת נופש בדוביל ממש דקותיים מהחוף. כיום יעל ואחיה ומשכירים את הדירה הזו לציבור הרחב דרך Airbnb 

מון סאן מישל
מון סאן מישל | צילום: יעל סולימן