תנו כבוד: העיר שמתמודדת עם התיירים מבלי לאבד את הקסם שלה
דוברובניק, אחת הערים הפופולריות באירופה, מנסה לאזן בין המלחמה בעומסי התיירות לבין הרצון להמשיך את הצמיחה התיירותית ולהישאר אחת הערים היפות והמבוקשות באירופה גם בעוד 30 שנה
העיר הקרואטית היפה דוברובניק מתמודדת עם אחד האתגרים הגדולים של עולם התיירות המודרני: כיצד להמשיך להיות יעד מבוקש, מבלי לקרוס תחת משקל ההצלחה של עצמה. מדובר במשימה מורכבת במיוחד, משום שהביקוש לעיר אינו מראה סימני דעיכה.
אלא שבמקום להילחם בתיירות, בדוברובניק בחרו לנהל אותה. כמעט עשור לאחר שהחלה ליישם מדיניות חדשה, העיר כבר נחשבת לאחד המודלים המעניינים באירופה להתמודדות עם תיירות יתר – באמצעות תכנון, טכנולוגיה, ניתוח נתונים והרבה פחות אילתורים.
למצוא את האיזון בין פופולריות לשימור
מתחילת השנה ועד אמצע יולי ביקרו בדוברובניק כמעט 650 אלף תיירים, שנרשמו לזכותם יותר משני מיליון לינות. לכן, האתגר של העיר אינו למשוך מבקרים נוספים, אלא למצוא את האיזון בין המשך הצמיחה התיירותית לבין שמירה על המורשת, איכות החיים של התושבים והאופי הייחודי של העיר. "לא מדובר רק במספר המבקרים", אומר ראש העיר מאטו פרנקוביץ', "לא פחות חשוב הוא האופן שבו המבקרים מתפזרים לאורך שעות היום ובמהלך ימות השבוע".
לדבריו, במשך שנים התיירות בדוברובניק פשוט התרחשה מעצמה, ללא ניהול אמיתי. "היו ימים שבהם הגיעו במקביל חמש או שש אוניות קרוז, שהורידו אלפי נוסעי יום", הוא מסביר, "בשלב הזה הבנו שחייבים לנהל את התיירות בצורה אחרת ולכן חילקנו אותה למספר תחומים".
פרנקוביץ' ביסס חלק מרכזי ממדיניות התיירות שלו על יוזמת "Respect the City", שהושקה ב-2017 בעקבות העומס הכבד שנוצר בעיר העתיקה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. "המסר שלנו הוא כבוד לדוברובניק – מצד התושבים, העובדים בעיר וכל מי שמגיע לבקר בה".
כתבות נוספות ב-mood:
מגבלות על אוניות הקרוז
במהלך העשור הקודם נשאה העיר העתיקה את עיקר הנטל של העלייה הדרמטית במספר המבקרים. השילוב בין גידול במספר אוניות הקרוז, טיסות זולות והחשיפה העולמית שקיבלה דוברובניק בעקבות צילומי סדרת "משחקי הכס", יצר עומסי ענק בקיץ והקשה מאוד על תפקוד העיר, עד כדי כך שכמעט אי אפשר היה ללכת ברחובות וליהנות ממנה.
במקום להתייחס לכלל התיירים כמקשה אחת, העיר מנהלת כיום כל מגזר בנפרד: תיירות הקרוזים, מבקרי היום והתיירים הלנים בעיר. במסגרת תוכנית "Respect the City", הוחלט שלא יותר משתי אוניות קרוז יורשו לעגון בנמל בו-זמנית, וביחד לא יותר מ-4,000 נוסעים. בנוסף, כל אונייה מחויבת להישאר בנמל לפחות שמונה שעות.
לדברי ראש העיר, שהות ארוכה יותר בנמל מעודדת את הנוסעים לצאת גם לאזורים נוספים בעיר ובסביבתה, במקום שכל המבקרים ינהרו באותו זמן אל העיר העתיקה. "כיום אנחנו רואים שיותר מבקרים בוחרים לצאת לטיולים גם מחוץ למרכז ההיסטורי. כמובן שהם מגיעים גם לעיר העתיקה, אבל כבר לא כולם באותו רגע, כפי שהיה בעבר כאשר שש אוניות היו עוגנות יחד לארבע שעות בלבד".
מערכת דיגיטלית לניהול עומסים
מדיניות ניהול המבקרים אינה מסתכמת באוניות הקרוז. גם אוטובוסים המביאים תיירים מבוסניה והרצגובינה, ממונטנגרו ומהאיים הקרואטיים מחויבים כיום להזמין מראש חלון זמן לכניסה לעיר באמצעות מערכת מקוונת.
מערכת זו מאפשרת לעירייה לפזר את זמני ההגעה לאורך היום ולהתאים את מספר המבקרים לאירועים המתקיימים בעיר ולעומסים הצפויים. עבור התיירים הלנים בעיר פועל "Dubrovnik Pass", המשמש לא רק ככרטיס כניסה לאתרי התיירות ולתחבורה הציבורית, אלא גם ככלי לניהול עומסים.
מאחר שהמערכת דיגיטלית, העירייה יכולה לשלוח למבקרים המלצות על השעות המתאימות ביותר לביקור באטרקציות הפופולריות, ובהן העיר העתיקה. בנוסף, ברחבי העיר העתיקה הותקנו חיישנים הסופרים את מספר העוברים והשבים. הנתונים מועברים לניתוח באוניברסיטת דוברובניק, שם מזהים מגמות ומגבשים המלצות לשיפור נוסף של ניהול המבקרים.
לעודד את המבקרים לגלות את האתרים שכבר קיימים
לצד ההתמודדות עם העומסים, העיר מנסה גם לעודד את המבקרים לגלות אזורים שפחות מוכרים לתיירים. אחד מהם הוא הר סרד (Srđ), המתנשא מעל דוברובניק ומציע תצפית מרהיבה על העיר העתיקה, הים האדריאטי והאיים הסמוכים. ראש העיר מדגיש שהמטרה אינה ליצור מוקדי תיירות חדשים, אלא להפנות את המבקרים למה שכבר קיים ולשפר את איכות החוויה.
השלב הבא של פיתוח תיירות ברת קיימא בעיר
במקביל, העירייה מתכננת להסב חלק מהשטחים שיועדו בעבר לפיתוח תיירותי לטובת בניית דיור בר-השגה לתושבים – מתוך הבנה שעיר תיירות מצליחה חייבת בראש ובראשונה להישאר עיר שאנשים באמת חיים בה.
פרנקוביץ' מתריע במיוחד מפני התרחבות שוק הדירות להשכרה קצרת טווח. לדבריו, התופעה דוחקת את התושבים החוצה והופכת שכונות שלמות למתחמי אירוח לתיירים בלבד. "אם נאפשר לזה להימשך, נקבל עיר שנראית כמו פארק שעשועים", הוא אומר. "המבקרים לא מגיעים לכאן כדי לראות עיר רפאים, אלא כדי לפגוש אנשים שחיים כאן באמת".
בסופו של דבר, השאיפה של ראש העיר אינה להפוך את דוברובניק לעיר גדולה יותר, אלא לשמור עליה כפי שהיא. "אני מקווה שמי שיחזור לכאן בעוד 30 שנה ימצא את אותה דוברובניק – אותו יופי, אותו אתר היסטורי שמור ואותו ים צלול".
