חסידי אומות העולם: מסע בעקבות היפני ושני ההולנדים שהצילו אלפי יהודים באירופה

"וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש"

צ

תחנה ראשונה -  יאוטסו יפן

הראשון לינואר 1900 - מאה חדשה מתחילה ועימה שלל תקוות לעולם טוב יותר. בעיר יאוטסו נולד צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה. בשנת 1919 עבר סוּגִיהַארַה את בחינות משרד החוץ, ונחשב לעילוי בתחומו.

תחנה שנייה - איינדהובן, הולנד

בשנת 1940, פריץ פיליפס, מבעלי חברת פיליפס, ענקית האלקטרוניקה ההולנדית, שנוסדה ושכנה בעיר איינדהובן, התמנה למנהל החברה בפועל לאחר שבני משפחתו (ממוצא יהודי) ברחו מהולנד לארצות הברית לפני פלישת הנאצים להולנד.

פריץ פיליפס היה ידוע באהדתו ליהודים שלו ובסירובו לשתף פעולה עם הנאצים בייצור מלחמתי. הוא הסכים לשתף לכאורה פעולה עם הנאצים רק כדי למנוע גירוש של כ־120 עובדיו היהודים והקים 2 מחלקות במפעל במיוחד עבורם. לאחר מכן נתן להם מחסה במפעל באיינדהובן, דאג להסתיר את משפחותיהם בבתים של משפחות נוצריות שהשתייכו למחתרת ההולנדית, ואף ניסה להבריח אותם לדרום אמריקה.

בתחילת 1943 הקימו הגרמנים מחנה ריכוז בעיירה Vught, צפונית לאיינדהובן. כדי "לקנות זמן" ליהודים ולאסירים שנשלחו לשם, הציע פיט להקים במחנה מפעל קטן שימשיך לייצר נורות ומשדרים עבור הצבא. הוא הקים מפעל בשם "פיליפס קומנדו", שבו הועסקו 3000 עובדים, שליש מהם יהודים מהמחנה. חודשיים אחר כך הפך פריץ עצמו לאסיר במחנה.

לאחר שיחרורו מהמחנה, גילה כי חלק מהעובדים הועברו למחנות בגרמניה והורה לעובדים הנותרים לחבל בתוצרת המפעל. הוא המשיך לתמוך בעובדים שנותרו ובבני משפחותיהם והציל חלק מהם מהשמדה באושוויץ, באמצעות העסקתם בחברת 'טלפונקן' שהיו לה מפעלים באושוויץ, והעברתם למחנה רייכנבך.

כתבות נוספות ב-mood תיירות

• בעקבות סיפורה של יהדות פינלנד והפינים שהתיישבו בישראל
• תכירו את וילנה - העיר היפה שנבחרה כאחת מ-100 הערים הטובות בעולם
• לא רק טחנות רוח וקבקבי עץ: תכירו את איינדהובן, העיר הכי מסקרנת בהולנד

תחנה שלישית - קובנה, ליטא

בין שתי מלחמות עולם העיר קובנה הפכה להיות בירתה הזמנית של ליטא. בקובנה גם מוקמו השגרירויות והקונסוליות השונות. ביניהן גם הקונסוליה ההולנדית והקונסוליה היפנית.

בשנת 1939 הגיע אליה סוּגִיהַארַה היפני, שם נתמנה לסגן הקונסול בקובנה. תפקידו החשאי הנוסף היה לאסוף מודיעין על תנועות הצבא הסובייטי והגרמני באזור, כמו גם להקים רשת אנטי קומוניסטית לפעילות חתרנית.

בשנת 1940 הנציגות של ממשלת הולנד הגולה בווילנה פונה ליאן זווארטנדיק שהיה נציג חברת פיליפס בליטא, ומבקשת ממנו, בזכות העמדה האנטי נאצית של חברת פיליפס, להחליף את הקונסול ההולנדי בקובנה ולקחת על עצמו את תפקיד הקונסול ההולנדי בפועל.

בקיץ 1940, לאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים, הגיעו לקובנה פליטים יהודים מפולין. כחלק מתפקידו כקונסול הנפיק זווארטנדיק הנפיק לאותם פליטים כ-1400 אישורי מעבר לסורינאם, קוראסאו ושטחים אחרים של הולנד ביבשת אמריקה.

אבל כדי שהפליטים מפולין ומליטא יוכלו לצאת מליטא הכבושה על יד הרוסים באותה עת, היה צורך בויזת מעבר.

כאן נכנס סוגיהארה לתמונה, בתור סגן הקונוסול היפני, הוא הנפיק עבורם ויזת מעבר ליפן שאיפשרה לקבל ויזת יציאה מרוסיה.

גם סוגיהארה וגם יאן זווארטנדיק, ביצעו את פעולותיהם הבלתי חוקיות בחשאי.

שלוש פעמים ביקש סוגיהארה אישור מהממונים עליו במשרד החוץ היפני להנפיק ויזות, אך נענה בשלילה, כיוון שהנפקת ויזה דרשה תהליך הרשמה מסודר והוכחה מצד המבקש שברשותו דמי קיום מספיקים. כשראה שהמצב הביטחוני מחמיר, המרה את פי הממונים עליו, והחל מה-31 ביולי 1940 להנפיק ויזות ככל שיכול.

ב-3 באוגוסט 1940 אולץ זווארטנדיק לסגור את הקונסוליה בקובנה. לפני כן שרף את כל המסמכים הרשמיים וסילק כל רמז לפעילות בלתי חוקית שיזם למען היהודים. את יתר שנות המלחמה עבר בהולנד, בעבודה בחברת "פיליפס" באיינדהובן.

בספטמבר 1940 אילצו הרוסים גם את סוגיהארה לסגור את הקונסוליה היפנית. הוא עזב את תפקידו ועבר לברלין, להמשך שירותו הדיפלומטי שם.

עד מועד סגירת הקונסוליה היפנית, הספיק סוגיהארה להנפיק יותר מ־2,150 ויזות מעבר, וגם לאחר שהרכבת לברלין יצאה מהתחנה הוא זרק את החותמת לידי פליט יהודי, שהנפיק בעזרתה ויזות מזויפות נוספות.

תחנה אחרונה: צורוגה, יפן

את המסע הארוך מליטא עשו היהודים ברכבת הטרנס-סיבירית, שחצתה את רוסיה עד וולדיווסטוק, ומשם הם המשיכו באונייה שלקחה אותם אל עיר הנמל צורוגה. סה"כ הגיעו לצורוגה ביפן עם ויזות אלו בין 2,000 ל-10,000 פליטים יהודים (המספר המדויק אינו ידוע היות שהוויזות איפשרו צירוף של ילדים לבעל הויזה, ובחלק מהן נעשה שימוש חוזר, כאשר נשלחו בחזרה מיפן לקרוביהם בליטא.).

הפליטים נשארו ביפן בין שלושה לשמונה חודשים. איש מהפליטים לא הגיע לקוראסאו, אך יותר ממחציתם המשיכו למדינות חופשיות. כאלף מהם הועברו על ידי היפנים לשנחאי שבסין, שם שרדו את המלחמה.

אחרי המלחמה:

* זווארטנדיק לא סיפר לאיש על מעשיו, ממשלת הולנד גילתה פרטים על פעילותו רק בשנת 1963.

ב-6 באוקטובר 1997 הכיר יד ושם ביאן זווארטנדיק בתור חסיד אומות העולם.

ב-10 בספטמבר 2012 העניקה רפובליקת ליטא לזווארטנדיק את אות צלב הצלת החיים, אשר מוענק לאנשים שסיכנו את חייהם כדי להציל אחרים.

בשנת 2023 הוענק לו (לאחר מותו) אות הכבוד המלכותי ההולנדי הגבוה ביותר.

*ביולי 1944 פריץ פיליפס נאלץ לברוח ולהסתתר מהנאצים עד שחרור איינדהובן. לאחר תום המלחמה חזרו לאיינדהובן גם כמחצית מהעובדים היהודיים שהעסיק ופיליפס שילם את שכרם ברציפות גם על התקופה בה נאלצו להסתתר או לשהות באושוויץ. אך רק בשנת 1996 הוא הוכרז כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם בזכות מעשיו שהביאו להצלת 382 יהודים.

*כשחזר סוגיהארה לטוקיו בשנת 1947, פוטר משירות החוץ של יפן. ממשלת יפן מעולם לא הודתה שהוא פוטר עקב הסיוע שהושיט ליהודים ונימקה את המעשה ב'העדר צורך בדיפלומטים רבים תחת שלטון הכיבוש האמריקני'. רק בשנת 1992 טוהר שמו ע"י ממשלת יפן. כיום הוא נחשב גיבור לאומי - מוזיאון הוקם לזכרו וסיפורו נלמד בבתי הספר.

מעשי הגבורה של סוגיהרה נותרו עלומים במשך שנים רבות עד שקבוצת ניצולים החלה לחפשו בסיוע ממשלת ישראל. רק בשנת 1968 אותר סוגיהרה והוזמן לבקר בישראל. בשנת 1985, כשנה לפני פטירתו, קיבל סוגיהרה תעודת חסיד אומות עולם ויער ארזים ניטע לכבודו.

הנצחה ביפן

בעיר יאוטסו בה נולד סוגיהארה, הוקם, על גבעה המשקיפה על העיר, פארק לזכרו. שמו של הפארק ביפנית הוא "גבעת האנושיות"  - המונומנט המרכזי בפארק בנוי מ-160 צינורות קרמיקה ובהם פעמון. כל צינור מייצג אחת מ-160 המדינות שהיו קיימות בעולם בתקופת מלחה"ע השנייה. בכל שעה מנגנים הפעמונים ארבע מנגינות שונות הקשורות לשלום.

בשנת 2000 הוקם בפארק גם היכל זכרון לפועלו - מוזיאון סוגיהארה. המוזיאון מציג פריטים רבים מאד מכל תקופות חייו של סוגיהארה. חדר במוזיאון משחזר את חדר העבודה של סוגיהארה בקונסוליה בקובנה ובו מוצגת 'רשימת סוגיהארה '.

בנוסף, מוצג פספורט מקורי עם ויזה שנכתבה והוענקה על ידי סוגיהארה לאחת המשפחות שתרמה אותו למוזיאון. כמו כן, ניתן לשמוע את קולו של סוגיהרה מסביר למה עשה את מה שעשה וניתן לצפות בסרט בן 15 דקות (מלווה בתרגום עברי ואנגלי) על האיש.

המועצה לקידום נתיב סוגיהארה, שמורכבת מנציגי שש ערים במחוז גיפו היפני, מקדמת נתיב העובר בין תחנות שונות בביוגרפית חייו, בכולן ניתן ללמוד על סוגיהארה וסיפור הצלת היהודים כמו גם לחוות את התרבות המקומית.

הנצחה בליטא

בקובנה יש רחוב על שמו של סוגיהארה ואף הוקם מוזיאון מרתק בבניין השגרירות היפנית. במוזיאון שמעוצב כמו שהיה בתקופת סוגיהארה ומשחזר את חדר עבודתו, אפשר להתוודע לכל הסיפור של הנפקת הוויזות, הן מהצד ההולנדי והן מהצד היפני.

בשנת 2001 הוקם פארק עצי סאקורה בווילנה, אותם תרמה ממשלת יפן, לציון 100 שנים להולדתו של סוגיהארה.

אנדרטה ליאן זווארטנדיק הוקמה בווילנה ולוח לזכרו תלוי בקובנה מול הקונסוליה ההולנדית לשעבר.

הנצחה באיינדהובן

במוזיאון פיליפס באיינדהובן יש חלק בתערוכה ההיסטורית שמספר את סיפורם של יאן זווארטנדיק ופריץ פיליפס ואת סיפורה של החברה במהלך מלחמת העולם השנייה.

אנדרטה לכבודו של יאן זווארטנדיק עם 14 עצי ליים הוצבה בעיר הולדתו, רוטרדם.

במהלך פסטיבל GLOW הנערך כל שנה בעיר איינדהובן, הושקה אנדרטת אור קבועה לזכרו של יאן זווארטנדיק, שבוצעה על ידי האמנית  Titia Ex. הפסל ממוקם ב-Nachtegaallaan.

פריץ פיליפס מונצח באיינדהובן באופנים רבים בעיר היות ואיינדהובן הייתה עד סוף שנות התשעים "העיר של חברת פיליפס" ומשפחת פיליפס תרמה והקימה מבנים רבים ומוסדות תרבות ופנאי בעיר.