הארץ הקדושה: מסע אל המקדשים שאסור לפספס בבירת נפאל וההימלאיה
קטמנדו הפכה בשנים האחרונות ליעד אטרקטיבי בפני עצמו, ולא רק לנקודת עצירה בדרך לטרקים המפורסמים של נפאל. לקראת פתיחת עונת המטיילים הקרובה, הצלם חמי כרם מביא תיעוד מרתק של 3 המקדשים החשובים ביותר בעיר

סיפור האהבה ארוך השנים בין המטייל הישראלי וקטמנדו עולה שלב בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות פתיחתם של בתי מלון חדשים שמתאימים למגוון רחב של קהלים, שיפור תשתיות התיירות, וכן בזכות "הסכמי אברהם" שהובילו לקיצור זמן הטיסה מישראל ואפשרויות קונקשן מגוונות. אם בעבר הייתה קטמנדו מוקד משיכה עבור תרמילאים וחובבי טרקים בלבד, הרי שהיום תמצאו בה משפחות עם ילדים, זוגות ומטיילים בגיל השלישי.
במבט ראשון עלולה קטמנדו להיתפס כמרכז עירוני צפוף, סואן ומזוהם, אבל ברגע שמתרגלים ועוברים את ההלם הראשוני, מתגלה במהרה קסמה של העיר והעושר התרבותי, רוחני וארכיטקטוני שהיא מציעה. גולת הכותרת של קטמנדו היא המקדשים המרהיבים הפזורים בעיר, ומספרים את סיפורה של נפאל כנקודת מפגש דתית-תרבותית בין תת-היבשת ההודית לרמת טיבט וסין.

כתבות נוספות ב-mood:
- הניצחון המוחלט: 80 שנה אחרי – סיפורן של הירושימה ונגסאקי
- מספר המבקרים שובר שיאים - אך האם תאילנד עדיין בטוחה לישראלים?
- חוששים לטייל באירופה? קבלו 11 מדינות זולות ופרו-ישראליות
"מקדש הקופים" - סוויאמבונאת' (Swayambhunath)
"מקדש הקופים" ממוקם על גבעה שמשקיפה על עמק קטמנדו כולו, ומציע תצפית פנורמית מרהיבה על העיר וההרים שמסביב. כדי להגיע למקדש, תצטרכו לטפס כ-400 מדרגות במעלה עלייה מעט מאתגרת, אך המקדש המפורסם שווה את המאמץ. במרכז המתחם ניצבת סטופה (כיפה) בודהיסטית ענקית בגובה כ-40 מטר, מוקפת בגלגלי תפילה, מקדשים קטנים ודגלי תפילה טיבטיים צבעוניים. את חלקה העליון של הסטופה מעטרות עיניו המפורסמות של בודהה, המשקיפות אל עבר העמק הרחב ורכס הרי ההימלאיה המושלגים.

האתר מכונה "מקדש הקופים" בגלל קופי המקוק הרבים שמאכלסים את האתר ומסתובבים בו בחופשיות. הקופים החמודים (לכאורה) מוסיפים לאווירה הייחודית אבל חשוב לא לנסות להאכיל אותם, שכן הם עלולים לנשוך. המתחם כולו נחשב לאתר קדוש ופעיל, נערכות בו תפילות לכל אורך היום, על ידי נזירים בודהיסטים ומאמינים מכל רחבי נפאל שעולים לרגל לטובת תפילה וברכה. הזדמנות נפלאה להיחשף לעולם הבודהיסטי והתרבות הטיבטית.
השורה התחתונה: הנוף הכי יפה בעיר. הטיפוס לא קל, אבל מראה העמק וההרים מראש הגבעה שווה את המאמץ. אל תפספסו.

מקדש פשופטינאת (Pashupatinath)
מקדש פשופטינאת שבסמוך לשדה התעופה בקטמנדו, הוא אחד מאתרי החובה למבקרים בעיר, ולעיתים מרגיש כמו "הודו בקטנה" בגלל שטף המאמינים ההינדים שפוקדים אותו מדי יום. האתר מוקדש לאל ההינדי "שיווה" ונחשב לאחד הקדושים ביותר בדרום אסיה.
האווירה במקום עוצמתית – ריחות של קטורת ועשן, תפילות וטקסים יומיומיים ומראות שלא רואים בכל יום. נהר הבגמאטי (Bagmati) הקדוש עובר בלב המתחם, ועל גדותיו מתקיימים טקסי שריפת הגופות מסביב לשעון. עבור המאמינים ההינדים, שריפת גופת המת היא שלב חשוב במסע הנשמה: שחרור מהגוף הפיזי, כהכנה לגלגול הבא או להגעה לשחרור הסופי ממעגל הלידה והמוות – "המוקשה".
מעבר לטקסים שמתקיימים על גדות הנהר, תוכלו לשוטט בין המבנים השונים במתחם ולפגוש מגוון טיפוסים צבעוניים – "באבות" מאופרים בכבדות ובלבוש יוצא דופן, שישמחו להצטלם איתכם למזכרת, תמורת כמה רופיות כמובן.


מקדש פשופטינאת הוא הרבה מעבר לאתר תיירות הומה, הוא מקום מפגש טעון ומרתק בין חיים למוות. מראות טקסי שריפת הגופות לא מתאימים לכל אחד, ולכן חשוב לציין שלא חייבים להימצא בסמוך אליהם, ניתן לבחור לחקור אזורים אחרים במקדש ולהימנע ממראות הטקסים והלוויות שבסמוך לנהר.
השורה התחתונה: "הודו בקטנה". אתר חובה שמלמד המון על הדת המקומית ותפיסת הרוחניות בתת היבשת ההודית והאזור כולו.

סטופת בודהנאת' (Boudhanath Stupa)
אתר בודהיסטי-טיבטי מהחשובים בנפאל, במרכזו סטופה ענקית, אותה מקיפים בהליכה אלפי מאמינים מדי יום. כמעט בכל שעה בה תבחרו להגיע למקדש, תוכלו לראות (ולהצטרף) למאמינים ועולי הרגל הרבים שמקיפים את המבנה המרכזי בכיוון השעון וללמוד על המסורת הטיבטית ועל בודהיזם. בנוסף למבנה המרשים והאנשים שמקיפים אותו ללא הרף, המתחם כולל מספר מנזרים פעילים, תוכלו להיכנס ולבקר בהם ולפגוש נזירים חייכנים ומסבירי פנים.


אזור המקדש הפך בשנים האחרונות לסוג של מרכז בילוי ופנאי יומי, ונקודת מפגש לאמנים, מוזיקאים ואינטלקטואלים מקומיים. המקום מציע מספר בתי קפה עם מרפסות שפונות אל המקדש, גלריות אמנות ומגוון חנויות, תוכלו לשהות במתחם מספר שעות, ללמוד על התרבות הטיבטית ועל בודהיזם, לראות את כל המי ומי של קטמנדו ולהנות מקפה טוב על הדרך.
השורה התחתונה: כיף של מקום. נסו להגיע כמה שיותר מוקדם בבוקר, אז מקיפים את המקדש מאות מאמינים והאווירה המיוחדת של המקום בשיאה.


מידע מועיל לנוסעים לקטמנדו
מתי מומלץ להגיע לקטמנדו?
בקטמנדו אפשר לטייל כל השנה, אך עונות הטיול הרשמיות והמומלצות ביותר הן סביב החודשים אוקטובר עד דצמבר ומרץ עד מאי.
איך מגיעים?
המטיילים הישראלים מגיעים לקטמנדו בדרך כלל בטיסות עם עצירה בדלהי, דובאי, אבו דאבי או דרך בנגקוק.

היכן מתמקמים?
האזור המומלץ ביותר ללינה הוא מתחם ה"טאמל" (Thamel) – רובע המטיילים השוקק של קטמנדו, מספר רחובות צפופים ועמוסים במסעדות, בתי קפה, חנויות ציוד למטיילים וכמובן, מגוון מקומות לינה בכל הרמות.
למתפנקים שבינינו, מלונות ברמת חמישה כוכבים נמצאים בדרך כלל מחוץ לטאמל, אך בכל מקרה אל תוותרו על ביקור באזור הססגוני והמיוחד הזה, המשיכו ממנו רגלית ונסו לאבד את הדרך בין סמטאותיה הצפופות של העיר – שם נמצא קסמה האמיתי של קטמנדו.
* חמי כרם הוא צלם תרבויות, מתעד טקסים, פולחן, דת ואמונה בתרבויות רחוקות מסביב לעולם. הקליקו כאן לעמוד האינסטגרם ואתר האינטרנט של חמי כרם.




