לא רק לייקים: כך הציל הפייסבוק את נפאל

רעידת אדמה והאשטאג: כך הצליחה נפאל להתמודד עם המשבר שפקד אותה

זמן צפייה: 00:55

האם מצאתם את עצמכם גוללים את פיד הפייסבוק שלכם בפעם ה-500 ותוהים מה התחדש שם? אם ישאלו אתכם מה החסרון המרכזי של הפייסבוק בחייכם, לפחות חצי מהתשובות יצביעו על בזבוז זמן. יש מי שיטען שהעולם אף היה מקום טוב יותר ללא פייסבוק כלל. אם אתם מכירים אנשים כאלה, כדאי שתפנו אותם אל ד"ר ערן כתר, מומחה למשברי תיירות ומרצה בכיר במכללה האקדמית כנרת. כתר ערך מחקר על שיקום משבר התיירות אחרי רעידת האדמה בנפאל באמצעות הפייסבוק, וכצפוי- הוא יכול לראות בו בעיקר יתרונות. המחקר יוצג לראשונה היום במסגרת כנס כנרת הבינלאומי ה-9 לתיירות שיערך בטבריה.

שעתיים מכאן: מה מציעה סופיה לישראלים?

"המחקר נולד בשבוע שאחרי רעידת האדמה באפריל שנה שעברה. כמומחה למשברים בתיירות עקבתי בעניין אחרי הסיקור התקשורתי של נפאל בימים אחרי המשבר וראיתי שהסיקור יוצר רושם מאוד שלילי על המדינה. דובר על כך שנפאל בהתמוטטות מוחלטת, תנאי סניטציה ירודים במיוחד, רעב ומחלות. אמרתי לעצמי "רגע, אני בא מישראל, אני יודע שמשברים לא בהכרח מתנהלים כך. גם אצלנו בישראל, לצורך העניין, הדימוי שמועבר בעולם שונה מאיך שהחיים כאן מתנהלים באמת. ברור שהסיקור לא משקף את התמונה. רציתי לבדוק איך נפאל באמת מתמודדת עם המשבר ומהם הערוצים בהם נעשה שימוש כדי להראות לעולם שהמציאות טובה ממה שחושבים, ושהמשבר בשליטה".

"קמפיין I am in Nepal Now, למשל, עבד מעולה כיון שהופץ על ידי תיירים מכל העולם, לכל העולם. כך נוצר מסר חיובי של דימוי שונה ממה שהועבר בתקשורת". (צילום מתוך עמוד הקמפיין)
"קמפיין I am in Nepal Now, למשל, עבד מעולה כיון שהופץ על ידי תיירים מכל העולם, לכל העולם. כך נוצר מסר חיובי של דימוי שונה ממה שהועבר בתקשורת". (צילום מתוך עמוד הקמפיין)

כתר פנה אל הערוץ הנפוץ והמיידי ביותר, הלא הוא הפייסבוק, רשת חברתית שמשמשת למעלה מ-1.7 מיליארד איש. "בנפאל הבינו נכון שהפייסבוק מאפשר לנו תקשורת מרובת מסרים. כלומר, אם אני רוצה לצאת בקמפיין בתקשורת רגילה שהיא משרד פרסום או ראיון, בדרך כלל נדרש ממני להתמקד במסר אחד בלבד כדי להעביר אותו, אך לא כך בפייסבוק: ביומיים הראשונים של המשבר הייתה התמקדות בעזרה פנימית והעברת מידע לתיירים במדינה, שמעדכנים אותם איפה יש מרכזי הצלה ועזרה, איפה בטוח ולאן אסור להתקרב. אפשר להשתמש בפייסבוק כפלטפורמה לתקשורת עם סוכנויות תיירים שיספקו לי מידע על מסלולים שנפגעו. אחרי הימים הראשונים החלו להשתמש בפייסבוק גם למטרה של שיפור הדימוי, ולהעביר מסרים שמראים שיש בנפאל תיירים. יוזמה יפה שהיא דוגמה למהלך, למשל, הוא קמפיין "I am in Nepal Now", במסגרתו חולקו לתיירים במקום גלויות עם המשפט הזה. התיירים צולמו והתמונות עלו לרשתות החברתיות עם ההשטאג NepalNow, וכך, על ידי שימוש בתוכן מבוסס גולשים, הם הראו שלא רק אנחנו, רשות התיירות הנפאלית, אומרת שבטוח פה; תיירים מכל העולם מעידים שבטוח פה".

מה עבד יותר, העבודה הפנימית בהכוונת תיירים בתוך המדינה או המסרים שהובלטו החוצה?

"אפקט ההצלחה הוא דבר שקצת קשה למקד, כיוון שאותו תייר שהיה אמור לנסוע עוד שבועיים אל נפאל מן הסתם נסמך על עוד מקורות מידע ואתרים חיצוניים. אפשר לראות שיש דברים מסויימים שעוררו יותר עניין בפייסבוק והצליחו יותר.  קמפיין I am in Nepal Now, למשל, עבד מעולה כיון שהופץ על ידי תיירים מכל העולם, לכל העולם. כך נוצר מסר חיובי של דימוי שונה ממה שהועבר בתקשורת".

קמפיין NepalNow מעניין בעיקר כיוון שהוא אינו משתמש באסטרטגיה הידועה של מקומות מוכי אסון המבקשים עזרה על ידי תרומות, אלא נקט קו אחר וקרא לאוהבי נפאל להגיע דווקא בשעות האלה לטייל במקום וליהנות ממנו ובכך לעזור לענף התיירות במדינה ולמדינה כולה, לא?

"ברגע שמדינה מבקשת תרומות או עזרה היא תורמת לעצמה בטווח הקצר, אולם מייצרת דימוי בעייתי ומשווקת מסכנות, ובטווח הארוך זה יכול לגרום לנזק. רשות התיירות הנפאלית החליטה להתמודד עם הקשיים בצורה קצת אחרת".

כתר אמנם התמקד במחקר בעיקר בפייסבוק, אך אי אפשר להתעלם מכך שבתקופה האחרונה ערוץ התקשורת המשמעותי ביותר של צעירי העולם הוא הסנאפצ'ט. "אין לי ספק שהנוף של הסושיאל משתנה, טוויטר בירידה, אינסטגרם בעליה והסנאפצ'ט עשה זינוק בשנה האחרונה והוא הרשת החברתית הפופולרית אצל הצעירים. אני מאמין שצריך לדעת שלרשתות החברתיות יש את המחזוריות שלהן, הן באות והולכות ולכן אסור לנו 'להיתקע' בפייסבוק, אלא להתקדם בעקבות הטכנולוגיה".

אלו הם שדות התעופה המסוכנים בעולם: צפו

[brightcove_iframe video_id='mood_article_56' autoplay='1' kid='1_bn8al7oz' duration='1929']

היעדים השווים של החורף עכשיו בפייסבוק שלנו