חופשה בחושה בסיני - האם היא עדיין משתלמת כמו בעבר?

מאז ומתמיד, הים האדום היווה מוקד עלייה לרגל של תיירים וצוללנים רבים מהעולם. הרי אדום המרהיבים, הנושקים אל ים צלול וצבעוני, מהווים תפאורה מושלמת לחופשה עבור גם לא מעט ישראלים.  המחירים המאמירים של חופשות בעולם בכלל ובישראל בפרט, דוחקים את הישראלי הממוצע לחפש אלטרנטיבות משתלמות לחופשה, לכן, אין זה מפתיע, כי נתח שוק נכבד של נופשים ישראלים, ההולך וגדל עם השנים, בוחר לנפוש דווקא בסיני שבמצרים שנחשבת משתלמת ומתגמלת מאחותה הצפונית, אילת.

המוני הנופשים הישראלים יצבאו על רצועת החוף של סיני הנמתחת לאורך של כ230 ק"מ החל מטאבה הצפונית והסמוכה לגבול, שלל החושות בחופי ראס א-שטן ונואיבה ועד למלונות הכל כלול בשארם א-שייח שבדרום.

 

כתבות נוספות ב-mood:

• 3 המלצות לטיול בקוסטה ריקה מחוץ למסלול התיירים השחוק
• גן האלים: חופשה בקורפו, אי בגוונים של כחול וירוק
• 48 שעות במנילה - ביקור מפתיע ומסקרן במטרופולין הגדול במזרח

 

המסע אל עבר הנופש המיוחל 

יחד עם כל הנופשים הישראלים, גם אנחנו יצאנו להצטופף בתורי האינסוף בכניסה אל החופש המיוחל. אבל, "הכיף" מתחיל עוד לפני, בחיפוש אחר החניה המייגע באילת. לאחר שחנינו בכניסה לאילת, כ-40 דקות מהגבול והצלחנו למצוא מונית אילתית פנויה ויקרה להחריד, שמנו פעמנו אל עבר הגבול.

למעט התורים המחרידים בחגי תשרי, המעבר בצד הישראלי עובר באופן רגוע יחסי , לא לפני ששילמנו, את אגרת המעבר בצד הישראלי בגובה של 109 ש"ח לאדם (מראש). אך כבר בכניסה אל הצד המצרי הלא ממוזג, הרגשנו שהגענו לארץ אחרת. איזה כיף, המילים "אותנטי"  ו"קצב סיני" נזרקו לאוויר, כי ברור שעצבים לא יעזרו פה לשיפור היעילות. רגע לפני שהסבלנות נגמרת בתור של דוכן החלפת הכסף בצד המצרי, כי גם שם יש לשלם אגרה וכמובן רק בלירה מצרית, נפלטנו כולנו אל עבר הצד השני.  ומה עכשיו?

לא היה זה מפתיע לגלות, כי המונית אותה הזמנו מראש לא חיכתה לנו. "לנשום" "זה חלק מהכיף" שוב נזרקו לכיוונם של הילדים, בעודנו מתבשלים מחום בצידי הכביש, מחכים למונית המיוחלת.

זהו. הגענו אל החושה המשודרגת שלנו בפאתי נואיבה ועד לנקודה זו כבר הוצאנו 1000 ש"ח.  אבל מעכשיו הכל זול לא? אז זהו, שלא בדיוק.

 

כמה עולה החופשה בחושה בסיני? 

חושה זה למעשה צריף פשוט הממוקם על הים. ישנן חושות ברמות שונות לאורך קו החוף מביר סוויר ועד נואיבה שבדרום. "חושה משודרגת" זה הסלנג החדש לאותו הצריף אך עם  מזגן ושירותים פרטיים ומושבה של חושות נקראת "קאמפ".  כל זה לא מונע מהחושה המשודרגת שלנו להפוך לארגז חול כשעה מהרגע בו הגענו.

מחלון החושה שלנו בצבץ הים המופלא בעולם ולמעשה רק זה לבדו הצליח להרחיב את הלב ולפרק את כל ההתנגדויות שצפו לאורך הדרך. אך עצוב היה לראות מעבר לגדר הקאמפ שלנו רצועת חוף נטושה זרועה בזבל. מאוד מקווה שכחלק מפיתוח סביבתי של אזורי התיירות יבינו הרשויות כמה חשוב לתחזק את רצועת החוף היקרה הזו.

וכמה עולה לילה בתענוג הזה? המחיר למשפחה הוא 130 דולר ללילה כולל ארוחת בוקר. כן כן, המחיר מתומחר בדולרים, זוהי לא טעות.

מבחינה קולינרית המגוון נע בין במיה עם אורז לבין שקשוקה. מדי פעם לקחנו סיכון עם דג או חזה עוף על הגריל שעלו כ-60 ש"ח למנה. מבלי לשים לב הוצאנו כ-500 ש"ח ביום על אוכל ושתייה.

וכך עלות לינה ואוכל בחושה משודרגת בסיני הגיעה לסכום צנוע של לפחות 1000 ש"ח למשפחה. ללא ספק המחיר אינו תואם את חוויית הפשטות שחיכינו לה כל כך.

מחירי החושות בסיני התייקרו ב 200-300% בשנים האחרונות בעוד שמחירי המלונות בסיני עלו בכ- 20-30% בלבד. באופן אבסורדי, חופשה בחושה, סמל הפשטות והחיבור לטבע, עולה כמעט כמו חופשה במלון הכל כלול בשארם או בדהב. למרות האינפלציה העולה וגואה בסיני, המחירים בחושות הרקיעו שחקים ללא התאמה וללא ספק פוגמים בהנאה.

 

מה כדאי לעשות ולהביא לחופשה בחושה בסיני? 

שלא תבינו אותי לא נכון. סיני זו אהבה בלב. על אף הציניות נהנינו מאוד. להלן כמה טיפים שיכולים לשדרג ואף להוזיל את החופשה :

* בראש ובראשונה, נסו לא לנסוע בחגים. אין לתאר את ההבדל בעומס ובמחירים. ואם בכל זאת, נסעו לנסוע יום לפני הערב חג.

* לינה בחושה משודרגת ככל שתהיה לא מתאימה לכל אחד. אם יש לכם בעיה עם חול, עשו לעצמכם טובה וסגרו לכם חופשה במלון.

* לא לשכוח להביא מהבית: משקפת, שנורקל, נעלי מים וקרם הגנה.

* נשנושים: תביאו כמה שיותר. גם למעבר הגבול המתיש וגם לרביצה האינסופית בים.

* תשלום אגרות: שלמו מראש את האגרה הישראלית באתר מלגם והגיעו עם לירות מצריות במזומן לתשלום האגרה בצד המצרי.

 

פעם זה לא היה כך - 50 שנה למלחמת יום הכיפורים

עד לכיבוש חצי האי סיני על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, האזור לא היה מיושב כלל. למעשה, רק לאחר המלחמה סללו כוחות ישראל את הכביש הראשון והמרכזי בסיני, המוכר לנו עד היום. בדיוק לפני 50 שנים, ביום כיפור 1973, פרצה בגבול מצרים מלחמה עקובה מדם שגבתה חיי רבים ומהווה עד היום פצע מדמם בהיסטוריה הישראלית. הסרט "גולדה" המוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע מראה את הימים הקשים וחוסר הודאות אל מול האויב מדרום שהיו דאז, עת פרוץ המלחמה. לפעמים לא נתפס כיצד שטח ההפקר המיתולוגי מהווה היום את אתר הנופש הפופולרי ביותר בקרב הישראלים.

חצי האי סיני הוחזר למצרים בשנת 1982 במסגרת הסכמי השלום ההיסטוריים שנחתמו ב 1977 מול נשיא מצרים סאדאת.  הרבה מים עברו בנילוס ולאורך השנים הושקע בחצי האי סיני כסף רב בפיתוח מתחמי תיירות לכל אורכו. ממשלת מצרים השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח האזור, שהפך לאבן שואבת כסף זר עבור המדינה הענייה, ולכן היא מנסה להבטיח את השקט במקום.

בשנים 2004-2006 התרחשו מספר פיגועים שגרמו למשרד החוץ הישראלי להוציא התראות מסע על האזור ורוקנו כמעט לחלוטין את חצי האי סיני מישראלים. עד שהאזור התאושש, פרצה מגפת הקורונה שרוקנה את האזור מתיירים לחלוטין והביאה את חלק מבעלי הקאמפים לחרפת רעב. כיום חלה התאוששות מטאורית בכמויות הנופשים הישראלים מה שגרם לבעלי החושות להעלות את מחירי החושות באופן לא פרופורציונלי לאינפלציה בשאר מצרים.

 

אז האם כדאי לנסוע לסיני? 

התשובה היא כמובן מורכבת. אם המטרה היא רק להוזיל חופשה בארץ, ככל הנראה שהכסף שלכם עדיין יקנה חופשה מתגמלת יותר בחופי שארם א-שייח, דהב או טאבה.

לעומת זאת, אם המטרה היא לחוות שקט וניתוק לצד הים האדום בעלויות נמוכות, רביצה בחושות מסויימות שטרם העלו מחירים, עדיין תצליח להעניק לכם כמו פעם, שלוות עולמים שלא תמצאו באילת.

העובדה שרוב החושות העלו מחירים בצורה קיצונית, שמשתווים לעיתים למחירי מלונות, ללא ספק פוגמת בהנאה ובאותנטיות. זה, ביחד עם חוסר הנוחות הכרוך במעברים מעלה את השאלה האם כל זה אכן כדאי. אם נוסעים בתקופה פחות עמוסה החוויה תהיה שונה וזולה בהרבה. וברור שעדיין המחיר זול ביחס לכל מה שתמצאו בישראל על קו החוף. אבל, אם מגמת עליית המחירים בחושות תמשך, הנסיעה אליהן לצד הסרבול הכרוך בהגעה, תהיה בהחלט מוטלת בספק.   

* רינת שוורץ היא בלוגרית טיולים בעלת "אינסטגרם השפירית" ובעלת הבלוג "השפירית" .