עדיין מצליחה להפתיע: שני הצדדים של העיר האהובה
מצד אחד שוק בן מאות שנים, תיאטראות, חנויות ספרים וסמטאות שכבר הפכו לקלאסיקה, ומנגד מחסני פחם שקיבלו חיים חדשים, אדריכלות עכשווית ואחד האזורים המתחדשים והמפתיעים בעיר. אינגה מיכאלי מזמינה לטיול שמחבר בין הפנים השונות של לונדון, ומוכיח שהקסם שלה נמצא דווקא במפגש בין השתיים
יש ערים שנשארות קפואות בזמן, ואחרות הורסות את הישן לטובת החדש. אבל לונדון? לונדון מצליחה איכשהו לעשות את שני הדברים בעת ובעונה אחת. ואולי זו אחת הסיבות שאני חוזרת אליה שוב ושוב, ועדיין מרגישה שלא מיציתי אותה. אפשר לצעוד ברחוב שעברתם בו כבר עשרות פעמים, לפנות פתאום לסמטה שלא הבחנתם בה קודם ולגלות עולם שלם. ואפשר גם לחזור לאזור ששימש בעבר רק תחנת מעבר ולגלות שהוא המציא את עצמו לגמרי מחדש.
וזה בדיוק החוט שחיבר עבורי בין שני אזורים שונים מאוד שטיילתי בהם בטיול האחרון: קובנט גארדן, מהאזורים המוכרים והאהובים ביותר בלונדון, שם גם ישנתי במלון מצוין (בבעלות ישראלית, ובימינו זה חשוב), והאזור המתחדש סביב תחנת קינגס קרוס. לכאורה נדמה שאין ביניהם הרבה קשר, אבל בפועל, שניהם מספרים את אחד הסיפורים הכי לונדוניים שיש – על עיר שאוהבת את ההיסטוריה שלה, אבל ממש לא מוכנה להפוך למוזיאון.
קובנט גארדן – האזור המוכר שתמיד מצליח להפתיע
נתחיל בקלאסיקה. אזור קובנט גארדן הוא מסוג המקומות שכמעט כל מי שהיה בלונדון כבר מכיר, בעיקר את בניין השוק ההיסטורי, את מופעי הרחוב בפיאצה, את החנויות ובתי הקפה, את בניין האופרה המלכותית ואת הקרבה הממכרת לתיאטראות של הווסט אנד.
נכון, האזור תיירותי, אפילו מאוד, אבל יש סיבה לכך שמקומות מסוימים מושכים אליהם המוני תיירים במשך שנים, ובקובנט גארדן מספיק להגיע בשעת בוקר מוקדמת, או פשוט להתרחק כמה דקות מהכיכר המרכזית, כדי להיזכר מדוע אנחנו אוהבים את האזור.
אחד המקומות שאני אוהבת במיוחד בסביבה הוא סבן דיאלז (Seven Dials), המפגש האלגנטי של שבעה רחובות קטנים סביב עמוד השעון שבמרכז. מכאן אפשר פשוט להתחיל לשוטט ללא כל מטרה מוגדרת – אחת הפעילויות המוצלחות ביותר בלונדון – ולהציץ בחנויות, לשבת בפאב או לנשנש משהו בשוק האוכל השווה (Seven Dials Market). במרחק דקות ספורות משם מסתתרת גם חצר קסומה וססגונית, Neal's Yard, שהפכה מזמן לכוכבת אינסטגרם כך שהיא לא בדיוק סוד כמוס, אבל זה לא הופך אותה לפחות חמודה. נכנסים דרך מעבר צר, ובבת אחת הרחוב הלונדוני האפור מתחלף בחזיתות צבעוניות, בתי קפה מתוקים ותחושה של כפר קטן באמצע העיר הסואנת.
דרומה משם, בלב לבו של האזור, תוכלו לנוח בגינה היפה של כנסיית סנט פול (St Paul’s Covent Garden), ואם גם אתם, כמוני, יכולים לאבד תחושת זמן בחנות ספרים, המשיכו כמה דקות משם אל ססיל קורט (Cecil Court), רחוב קטנטן של חנויות שמתמחות בספרים ישנים ונדירים, מפות, הדפסים ופריטי אספנות. זה מקום שבאים אליו כדי לחטט, לדפדף ואולי לצאת עם משהו שלא ידעתם שאתם צריכים, כמו ספר בנושא אלכימיה, כישוף או אסטרולוגיה מחנות נפלאה כמו "Watkins Books".
ומה עם אוכל, אתם שואלים? לא חסרות מסעדות גם בפיאצה עצמה, אבל מומלץ להתרחק מעט יותר מלב ליבו של האזור ולבחור במסעדות כמו "Gilgamesh" או "Banana Tree" (פיוז'ן אסיאתי), או "Cicchetti by San Carlo" (איטלקי).
כתבות נוספות ב-mood:
ומשם לקינגס קרוס — וללונדון האחרת
אם אזור קובנט גארדן הוא לונדון שאנחנו אוהבים לחזור אליה, האזור סביב תחנת הרכבת המחודשת King's Cross הוא לונדון שמזכירה לנו עד כמה העיר הזאת יודעת להשתנות. מי שזוכר את האזור מלפני כמה עשורים יתקשה לפעמים לזהות אותו. בשנים האחרונות הלך ונוצר כאן רובע עירוני כמעט חדש לגמרי - אבל כזה שהעבר התעשייתי שלו עדיין מהדהד בכל פינה, ואפשר למצוא אותו אפילו בעמודי בניינים שנוצרו מפסי רכבת ישנים.
במקום להרוס את המחסנים, את המסילות ואת מבני התעשייה הישנים ולבנות במקומם עוד מתחם זכוכית סטרילי שניתן למצוא בכל מטרופולין ענק, השאירו כאן חלק גדול מהדנ"א של האזור והכניסו לתוכו שימושים חדשים. וזו בדיוק הסיבה שהוא מעניין כל כך.
הדוגמה הכי מוצלחת בעיניי היא Coal Drops Yard. השם לא נשמע אמנם סקסי במיוחד - בכל זאת, "חצר פריקת הפחם" - אך המבנים הוויקטוריאניים ששימשו בעבר לאחסון ולהעברת הפחם הפכו למתחם מעוצב של חנויות, מסעדות ובתי קפה, והאדריכלות החדשה מתחברת אל מבני הלבנים הישנים במקום להתחרות בהם. אזור Battlebridge הצמוד לתחנת קינגס קרוס הוא דוגמה נוספת לשילוב המרתק בין מבני רכבת היסטוריים, אדריכלות חדשה, כיכרות ומרחבים ציבוריים, ובמרחק הליכה קצר גם תעלות, גשרים והשרידים של לונדון התעשייתית.
אפשר להגיע לכאן בשביל הקניות או האוכל, אבל שווה עוד יותר להגיע לאזור עם מדריכה מלאת ידע כמו ענת גרימברג ("הלונדודה"), ישראלית שמתגוררת בעיר ומציעה מגוון רחב מאוד של סיורים בעברית. היא מדריכה מוסמכת גם של ווסטמינסטר וגם של קמדן, ובנוסף לסיור בשני אזורי התעשייה לשעבר שהזכרתי לעיל, טיילנו ביחד לאורך התעלה, ביקרנו בפינות חמד ירוקות, ולא דילגנו גם על חנות הספרים הכי מגניבה שיש, "Word on the Water", בתוך סירת נהר.
הסיור עם ענת היה מבחינתי החיבור המושלם בין לונדון ההיסטורית והמוכרת לבין העיר המתחדשת ללא הרף, ולמרבה הנוחות, אזור קובנט גארדן מרוחק רק שלוש תחנות טיוב מאזור קינגס קרוס, כך שקל מאוד ליהנות משני העולמות אפילו בטיול של יום.
לישון במרכז העניינים: מלון "AMANO Covent Garden"
הבסיס שלי לטיול בלונדון היה מלון מרשת "AMANO", והיתרון הגדול שלו מבחינתי היה קודם כול המיקום. הוא שוכן ממש בלב ליבו של הווסט אנד, במרחק הליכה קצרה מקובנט גארדן, מהמוזיאון הבריטי, מהסיטי של לונדון (ליבה ההיסטורי האמיתי של לונדון) ומהתיאטראות שנמצאים כמעט מעבר לפינה.
יתרון ברור נוסף הוא החיבור הישראלי, כי אחד מבעלי קבוצת "AMANO" הוא "משלנו", ואת הקריצה לקהל הישראלי ניתן למצוא גם בארוחת הבוקר (שכוללת שקשוקה) וגם בחמסה הגדולה שתלויה על הקיר בחדר האוכל. אבל גם בלי כל קשר, השירות במלון היה מושלם, החדר היה מרווח ונעים (לקחתי חדר מסוג Goldy), ארוחת הבוקר הייתה מעולה וכללה מזנון עשיר וגם מנות מתפריט א-לה קארט, ועל הגג יש רופטופ קטן ופופולרי מאוד עם תפריט אוכל מצומצם, קוקטיילים שווים ונוף יפה אל העיר. אין לי ספק שאני עוד אחזור.
* אינגה מיכאלי היא מתרגמת ספרות, כתבת תיירות ומרצה, חובבת רואד טריפס וטיולי עומק וסולו. האינסטגרם של אינגה
