תשכחו מחופשת סקי: רוד טריפ חורפי ממילאנו ועד הרי הדולומיטים

רוד טריפ חורפי ממילאנו, דרך עיירות ואגמים, עד לנופים המושלגים של הדולומיטים וחזרה - ליאת לביא משתפת במסע שעשתה בצפון איטליה, שמתאים (לא רק) לחודשי החורף

אגם ברייס
אגם ברייס הפך לבן | צילום: ליאת לביא

ליאת לביא, יועצת לטיולים עם משמעות, בלוגרית לטיולי סולו וטיולים בניו זילנד ויוצרת יומן המסע Wonder Li

מילאנו: ביקור קצר לפני תחילת המסע

מילאנו היא הרבה יותר מבירת האופנה האיטלקית: ארכיטקטורה, מוזיאונים, היסטוריה, פארקים וגם אומנות רחוב, שלא לדבר על כך שכל רובע, גם מסביב למרכז, מייצר אווירה אחרת.
כל זמן שרק קר ואין גשם כיכר הדואומו בערב מעניקה צבעוניות גם של מוזיקה מכל עבר. ליד הקתדרלה המרשימה, שאם תתקרבו אליה תראו יצירות אמנות שנישאות לגובה רב, יש את מרכז הקניות המרהיב והמפואר, שנחשב העתיק באיטליה: גלריית ויטוריו עמנואל, על שמו של המלך הראשון של ממלכת איטליה.

אם בחרתם לבקר בקתדרלה בתקופת החורף קחו בחשבון שבמידה ותגיעו בשעה מוקדמת, יש סיכוי שתתקלו בשכבת קרח דקה בקומה השנייה שעלולה למנוע מכם את הגישה לתצפית.
מילאנו נחשבת לאחת הערים עם הרבה פארקים בהם שבילי אופניים, מסלולי ריצה ופינות רביצה, למעלה מ- 50 אזורים ירוקים חולשים את תחומה, חלקם לצד ארכיטקטורה וסיפורים של בתי מלוכה.
פארק סמפיונה מהמוכרים במילאנו, מתפרש על פני שטח גדול. לצד המדשאות והעצים, בין השבילים, בתי הקפה ואזורי המשחקים, נמצאים אתרים מהחשובים בהיסטוריה המקומית: טירת ספרזה ושער השלום.

12 שעות בסה"כ להתארגנויות ושיטוטים, בהחלט השאירו חותם עד לפעם הבאה.

הדואומו של מילאנו
הדואומו של מילאנו השכם בבוקר | צילום: ליאת לביא
מפת הרוד טריפ
מפת הרוד טריפ של ליאת לביא

 

כתבות נוספות ב-mood:

 

עצירה ראשונה: סירמיונה, חצי אי כלל לא רגיל

בעיר העתיקה של סירמיונה (Sirmione), בדומה לערים אחרות באיטליה, יש להימנע מלהיכנס עם הרכב למרכז העיר, לחנות במקום מסודר בחוץ ולחקור את המקום ברגל או בתחבורה ציבורית.
סירמיונה מתפרשת על חצי אי בתוך אגם גארדה, וגם אם היא לא המקום הכי פופולארי לשהות כמו בו ריבה דל גארדה, היא מושכת אליה מבקרים רבים.
המרכז ההיסטורי של העיר מעניק את האטרקציות המרכזיות והאווירה המקומית מורגשת עוד לפני שנכנסתי לפסוע בסמטאות העתיקות, כשמצודת סקליג'רי הממוקמת בכניסה מקבלת את פניי.
הקסם הייחודי של העיר מתגלה בכל פסיעה לעבר קצה חצי האי,  ממנו ניתן להשקיף גם לעבר הצד השני של האגם.
בקצה האי נמצא אתר החפירות הארכיאולוגי גרוטה די קטולו (מערות קאטולו), בשוליו חוף פראי המכונה ג'מייקה.
בין השבילים מתחם מעיינות חמים, ארכיטקטורה לצד נופים טבעיים, בניינים קדושים, כנסיות ושרידי מבנים,  לצד מרבד ירוק של יער ומי האגם הכחולים.
חנויות מזכרות, בתי קפה קטנים, פרחים ועצים בשלכת, כל אלו רק תורמים לחוויה הציורית.

בוקר עולה על סירמיונה
בוקר עולה על סירמיונה | צילום: ליאת לביא

 

נסיעה לאורך אגם גארדה

אגם גארדה, הגדול ביותר באיטליה, ממוקם למרגלות הרי האלפים ומציע מגוון נופים ויעדים. בעוד שבקיץ אפשר ליהנות מאטרקציות כמו שייט, ספורט ימי, טיפוס הרים, מצנחי רחיפה ועוד, בחורף האגם מקבל קצב אחר: חלק מהמקומות סגורים או פועלים בשעות מצומצמות. מסלולי ההליכה והאופניים פעילים, אם כי חלקים כתוצאה מגשמים. הרכבל להר מונטה באלדו המשקיף על האגם סגור עד תחילת אפריל.

לאורך האגם, בצד המזרחי, עיירות שונות המעניקות כל אחת מהן אווירה אחרת. בין העיירות המומלצות: פסקיירה, לאציזה, מלצ'סינה (שממנה יוצא הרכבל) ועוד.

בכל העיירות תמצאו את הטיילת שעל גדת האגם, רחובות צרים, מסעדות ובתי קפה, חנויות קטנות, תצפיות ונקודות היסטוריות. אין צורך לעצור בכולן, מספיק לבחור אחת או שתיים, גם הנסיעה לאורך האגם יפה כשלעצמה.

ככל שהצפנתי הנוף השתנה, המעבר לאזור טאראנטו ומשם לאזור דרום טירול העניק מראות מגוונים, נוף סלעי, מצוקי ענק, צורת בנייה שונה, אווירה אוסטרית מהולה בהוויה איטלקית-מקומית.
עלי הדשא בצידי הדרך התכסו בשכבת קרח, באופק ההרים המושלגים מתקרבים והרכב מאותת מידי פעם 'קרח על הכביש'.

תצפית בפסקיירה - אגם גארדה
תצפית בפסקיירה, לאורך אגם גארדה | צילום: ליאת לביא

 

בולצאנו: מפגש בין מדינות 

בולצאנו, שנחשבת לאחת הערים המרהיבות באזור הדולומיטים, מבקשת להיות יותר מההגדרה כ"עיר אלפינית" במיוחד מאז הדולומיטים הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו..

בולצאנו מציעה שילוב טעמים תרבותי: הבנייה בעיר, האוכל (בישול כפרי לצד מסעדות עם כוכבי מישלן) , האלכוהול, הסמטאות הצרות, מבנים שמעוטרים בשתי השפות ושיחות עם מקומיים מחזקים את התחושה של שתי מדינות שמחזיקות ידיים: איטליה ואוסטריה.

לצד החוויה המקומית, העיר בעלת צביון חורפי-תיירותי, שכן היא קרובה לאתרי הסקי הרבים באזור ולכן אם בחרתם ללון בה מומלץ להזמין מקום לינה מראש. במידה ואתם עם רכב, תבחרו מלון שיש לו הסדר חנייה מוזל, שכן המצוקה כאן קשה ולרוב אין מקומות חנייה.
לכל עיר באיטליה יש פיאצה (כיכר) מרכזית, בבולצאנו זו פיאצה וולטר הנמצאת במרחק צעדים בודדים מהקתדרלה, כך אם אתם תוהים כמה רחוק מיקום מסוים ממרכז העיר, בדקו את מרחק ההליכה למלון מפיאצה.

ההליכה לאורך הטיילות היפות, פסגות הדולומיטים מרחוק, הפארקים הירוקים, שלעיתים מתעטפים בשכבת שלג והמים  הזורמים בנהר אדיג'ה (Adige, אחד משלוש הנהרות סביב בולצאנו) מעניקים חוויה יפה גם בתקופת חורף.

בולצאנו מזמנת רבדים נוספים של היסטוריה, כמו איש הקרח האלפיני אוצי (Otzi), במוזיאון לארכיאולוגיה ומציגה ברחובותיה אתרים וטירות מתקופת ימי הביניים ועד תחילת המאה העשרים. אם תרימו את הראש, תצפו בפסגות המחבקות את העיר וכנראה גם תגלו בין העננים את פסלו של ישו נישא על ראש ההר, לרגע מחזה שהזכיר את דרום אמריקה.

כיכר ולטר, בולצאנו
כיכר ולטר, בולצאנו - עיר המפגישה תרבויות ומדינות | צילום: ליאת לביא

 

אזור מהאגדות: הדולומיטים האיטלקיים

בחרתי להישאר לילה נוסף בבולצאנו. אחרי שנת לילה טובה יצאתי לכיוון אגם ברייס (Lago di Braies), שנמצא בשמורת סומאדידה. ככל שעולים בגובה, שביל של רכבים משתרך והנסיעה איטית יותר כשהשלג יורד.
החניונים באזור בתשלום, בחרתי לחנות בחניון הסמוך לאגם ואני משערת שבימי הקיץ החמימים החניונים עמוסים.

האגם שבקיץ מימיו בגוון טורקיז, נצבע בחורף בלבן, והאטרקציה המרכזית היא הליכה על האגם הקפוא.

נוף האנשים שמבקר באגם מגוון – מתיירים ועד מקומיים. כלבים משתכשכים במים שנותרו או משחקים בשלג, ילדים נגררים במזחלות ואין מושלם מלעמוד מול נוף מהאגדות, עם יין חם, מסביב למדורה.
השלג הכבד, הזמן שלקחתי לעצמי באגם ונסיעה איטית של 1 עד 4 קמ"ש במשך שעה ארוכה הביאו אותי להחלטה לוותר על הנקודות האחרות ששמתי לי על המפה. בחרתי לנסוע בכביש מקביל דרך עיירות אחרות שהפכו את הנסיעה לקסומה אף יותר מההלוך.

אגם ברייס
שלג כבד וכוס יין ביד - מתחממים מול האגם הקפוא | צילום: ליאת לביא

 

עיקוף קטן בדרך חזרה לאגם גארדה: אגם טנו ומפלי ורונה 

השלג שפקד את האזור הוסיף נופך קצת דרמטי לדרכים. יש משהו עוצמתי בשלג הלבן, בכמויות ובמרחבים שכאלה.

הדרך לאגם טנו (Lago di Tenno) פתלתלה, מלווה גם בעליות ומורדות, האגם הקטן, השוכן במעלה ההר ולרגלי המונטה מיזונה, נמצא במרחק קצר מריבה דל גארדה, העיר הגדולה בצפון אגם גארדה.

הצבע התכול שמאפיין את מימי האגם בימות הקיץ, זכו לצבע טורקיז כהה, אך אין זה פסח על התחושה היפה של האגם שנוצר בתחילת המאה ה- 12 כתוצאה ממפולת סלעים.
יש מגוון שבילי רכיבה והליכה באגם ומסביב לו, שבילים היקפיים או לעבר נקודת תצפית. אני הפעם הסתפקתי בשילוב הליכה קצרה מסביב לאגם ולעבר נקודת התצפית.

אגם טנו
אגם טנו | צילום: ליאת לביא

כרבע שעה נסיעה במורדות ההר והגעתי למפלי ורונה. מקור המים הזורמים מהנחל של אגם טנו, בו ביקרתי מוקדם יותר, מתנקזים לעבר נקיק בגובה של כ- 98 מטרים, המעניק שצף של מים זורמים.
כבר בכניסה למקום, בפרט שהוא לא הומה באדם, מרגישים שנכנסים לפנינת טבע מיוחדת, כדי לשמור ולשמר את המקום מגבילים בשעות ובמספר המבקרים ומוזיקת זן נעימה מלווה את ההליכה בשבילי הגן הבוטני, כשפוסעים לעבר נקודת תצפית עליונה הצופה על המפלים ולעבר סלע בין מיליוני שנה.
לנקודה הנוספת לצפייה במפלים שזורמים לתוך ההר מובילה מערה, בה, שימו לב, תקבלו מקלחת קרירה.

התצפית ממפלי ורונה
התצפית ממפלי ורונה | צילום: ליאת לביא

 

הצד האחר של האגם

בחלק הצפוני של האגם נמצאת אחת הערים המתויירות ביותר בימי הקיץ, ריבה דל גארדה. הפעם לא לא הגעתי אליה, אלא מיד המשכתי דרומה לאגם גארדה.
בצד זה של האגם, דרך הנוף מכונה בתרגום חופשי "דרך הערוץ" (Strada della Forra) ומעניקה נסיעה מפותלת יפיפיה בתוך מנהרות חצובות בהרים, בדרך זו צולם אחד המרדפים בסרט ג'יימס בונד - קוואנטום של נחמה.
לאורך האגם מגוון של עיירות, קטנות וגדולות, העיירות שחלקן מתנוססות כמו בטרסות על צוקים, מרגישות ציוריות, גם אם רק תעברו או תעצרו בהן לביקור קצר. אחת העיירות שהתפרסמה בזכות אותו סרט היא לימונה סול גארדה.

 

אגם איזאו
אגם איזאו - האח הפחות מתוייר | צילום: ליאת לביא

אגם איזאו: האגם הפחות מתוייר 

בוקר כמעט אחרון לטיול, יצאתי לנסיעה קצרה, בת שעה, לכיוון אגם איזאו (Lago d'Iseo).
אגם איזאו, הממוקם במחוז לומברדי, נחשב לאגם הרביעי בגודלו, אך ניכר כי העדר אטרקציות והנוף הפראי מושכים אליו קהל תיירים מצומצם למדי, לפחות כך מספרים.
בעקבות המלצה מקומית בחרתי להגיע לסולזאנו ולקחת מעבורת לעבר אי קטן באמצע האגם. שייט של שלוש דקות והגעתי למונטה איזולה, שהינו אי-הר בגובה 600 מטר באמצע האגם.
האי משובץ בדרכים ציוריות, תמצאו בו גם מצודה, תצפית יפה על האי סן פאולו, נקודות עצירה לפיקניק, גלידריות, בתי קפה ומסעדות – נכון שמחוץ לעונה מספרם קטן או עם שעות מוגבלות, אך זה מוסיף לאווירה
כרטיס למעבורת ניתן לקנות במזח במרכז המידע ואף בבית הקפה המעוטר חולצות חתומות של רוכבי הטור דה פראנס. בשני המקומות ניתן לקבל את מפת האי.

מונטה איסולה
מונטה איסולה | צילום: ליאת לביא
תצפית יפה על האי סן פאולו
תצפית יפה על האי סן פאולו | צילום: ליאת לביא

משם ביקור בעיירה איזאו הסמוכה, ממנה גם אפשר לקחת מעבורת. אם תגיעו ביום ראשון תחוו שוק מקומי קטן בכיכר המרכזית. אגם איזאו שמתאים לחובבי הטרקים, כולל לצד שפע של מסלולי הליכה ואופניים, גם פרויקט מיוחד של ספסלים המפוזרים בנקודות תצפית שונות, שמורה טבעית, יקבים, פירמידות סלעיות ועוד.