משחק השרוכים של סמיון

עונת המשחקים 1997-1998 בליגת הכדורגל הבכירה בישראל. בית"ר ירושלים והפועל תל אביב במאבק קשה לזכייה באליפות המדינה. הקבוצות צמודות מאוד בטבלה שני מחזורים לסיום הליגה:

מיקום	קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	נקודות
1	בית"ר ירושלים	28	18	9	1	63
2	הפועל תל אביב	28	19	5	4	62

2.5.1998, יום שלא יישכח לעולם מראשם של אוהדי הפועל תל אביב, בית"ר ירושלים וחובבי הספורט כולו בארץ. בית"ר ירושלים היתה זקוקה לניצחון כדי להגיע למחזור האחרון כמובילת הליגה למשחק ביתי מול מכבי פתח תקווה שאיבדה עניין בליגה. הפועל תל אביב היתה צריכה שבית"ר תמעד (תיקו או הפסד) ושהיא תנצח כדי לזכות בהובלת הליגה. בית"ר ירושלים מתארחת אצל בית שאן באצטדיון קריית אליעזר לאחר שהמשטרה חששה שהאצטדיון המקומי בבית שאן לא יעמוד בעומס האוהדים. בית שאן היתה זקוקה להפסד של באר שבע כדי להבטיח את הישארותה בליגה. הפועל תל אביב אירחה את הפועל פתח תקווה שכבר הבטיחה את הישארותה בליגה. כדי לשמור על ספורטיביות החליטה התאחדות הכדורגל שהמשחקים ישוחקו באותה השעה כדי למנוע השפעה של תוצאה במגרש אחד על מגרש אחר. למרות זאת, פתיחת המשחק של בית"ר ירושלים נדחתה ב10 דקות על ידי השופט אייל צור בעקבות בקשה שהגיעה מהגוף המשדר של המשחק והדבר יצר יתרון כלשהו לבית"ר שיכלה לדעת מה קורה במגרש אחר ולהגיב בזמן המשחק.

בדקה ה-3 של המשחק עלתה בית שאן ליתרון 1-0 משערו של זלדקו אג'יץ' הקרואטי. הקהל והשחקנים היו בהלם, לגול כל כך מוקדם הם לא ציפו. לאחר מכן נשרק לטובת בית שאן פנדל והוצא לשחקנה של בית"ר ירושלים, שמוליק לוי, כרטיס אדום. אל בעיטת העונשין ניגש שחקנה האהוב של בית שאן, איתן טייב. איתן היה המנהיג של הקבוצה, שחקן בית שאוהב את המועדון ונלחם בשבילו. טייב החמיץ את הפנדל. הבעיטה שלו הלכה גבוה לשמיים. בתוספת הזמן של המחצית הראשונה בית"ר ירושלים סוף סוף הצליחה להבקיע מרגלי סטפן שאלוי והשחקנים ירדו למחצית כאשר התוצאה היא 1-1.

המחצית השנייה נפתחה באיחור, שוערה של בית"ר ירושלים, איציק קורנפיין, לא עלה למגרש בזמן והתעכב בחדר ההלבשה. הדבר יצר עיכוב בפתיחת המחצית ונתן לבית"ר יתרון נוסף לדעת מה קורה במגרשים אחרים לפני תום המשחק שלה. בדקה ה-63 הוכשל שחקן בית"ר ירושלים מחוץ לרחבה של בית שאן. אל הבעיטה ניגש יוסי אבוקסיס. אבוקסיס שידוע ביכולת הבעיטה המרשימה שלו הקשית את הכדור באומנות מעל לחומה וקבע 2-1 לבית"ר ירושלים באותה הדקה נגמר המשחק בין הפועל באר שבע להפועל ירושלים בטדי. הפועל באר שבע הפסידה ונקבעה באופן סופי שהיא יורדת ליגה. באותה הדקה בית שאן הבינה שהיא לא יכולה לרדת ליגה ולמעשה אין לה על מה לשחק. מאותו הרגע הופעל מכבש לחצים עצום על שחקני בית שאן. מקריאת השפתיים של שחקן בית"ר, יוסי אבוקסיס, ניתן לראות אותו אומר לאיתן טייב, שחקנה של בית שאן, "אם בטדי הכל גמור, אף אחד לא (לא ניתן להבין) בסדר?"

שחקני בית שאן מעידים שממש ביקשו מהם לא להתאמץ יותר כי אין להם סיבה. ואכן שחקני בית שאן פשוט הפסיקו לשחק, המשחק הפך להיות בהליכה וכל בר דעת ראה שאין ערך ספורטיבי יותר למשחק. בהמשך המשחק נכנס כמחליף לבית שאן השחקן אלמוג חזן, חזן היה שחקן אנרגטי ובעל מוטיבציה גבוהה, הוא שמר על ספורטיביות מלאה ונלחם על כל כדור. בדקה ה-87 קיבל חזן את הכדור בפינת הרחבה של בית"ר, הוא הניף את הרגל והכניע את קורנפיין, התוצאה עמדה על 2-2. חזן כבש שער יפייפה בדקה ה87, בית שאן חזרה מפיגור מול הקבוצה שמועמדת להיות אלופת המדינה ואף שחקן של בית שאן לא רץ לחגוג ביחד עם חזן את הגול שלו ואף שחקן מספר 10 של בית שאן נראה שהוא מחזיק את הראש כלא מאמין לשער. חזן אף טוען שלאחר הבקעת השער שחקן של בית שאן הגיע אליו ואמר לו: "חבל, המשחק סגור, למה הגול?"

אלישע לוי, מאמן בית שאן, מעיד שהקהל מאחורי הספסל התחיל לקלל ולאיים על השחקנים וצוות הקבוצה. בנתיים באצטדיון בלומפילד, אוהדי הפועל תל אביב מקבלים עדכון על הגדול של חזן ופורצים למגרש ומתחילים לחגוג את האליפות.

בחזרה לקריית אליעזר, שחקני בית"ר סוף סוף מתחילים לרוץ ולשחק כדורגל, הם מנסים ומנסים ולא מצליחים לכבוש למרות ששחקני בית שאן כמעט ולא זזים. בדקה ה-93 זה סוף סוף קורה. בית"ר זוכה בקרן לטובתה. שוער בית"ר, איציק קורנפיין, עולה לרחבה כדי לנסות לנגוח. לכדור הקרן ניגש יוסי אבוקסיס. בשלב זה נראה שחקנה של בית שאן, איתן טייב מתכופף כדי לקשור את שרוכי הנעלים שלו (מכאן נובע שם הפרשה כולה "משחק השרוכים"). כשאבוקסיס מחדש את המשחק איתן טייב כבר קם אך נראה כאילו הוא לא ממהר לחזור לעמדה שלו. אבוקסיס מוסר לשחקן של בית"ר שמחזיר לו את הכדור, הוא מתקדם קצת ברחבה ומרים את הכדור לכיוון השער. הכדור מגיע לשחקן של בית"ר שמוסר אותו בנגיחה לאיציק קורנפיין. קורנפיין לא מצליח לייצר בעיטה טובה והשוער של בית שאן הודף את הכדור שמתגלגל לכיוון בלם בית שאן, ג'אמיל חאדר, שלא מצליח להרחיק את הכדור והוא מגיע לקשרה של בית"ר, אישטוון פישונט, שכובש. ביתר עולה ל3-2 בהתקפה האחרונה.

הקהל והשחקנים יוצאים מגדרם, האוהדים פורצים למגרש ומתחילים להניף את השחקנים באוויר. שופט המשחק, אייל צור, מודיע לראשי בית"ר שהוא לא סיים את המשחק ואם הקהל לא יתפנה הוא יחליט על הפסד טכני של בית"ר. יו"ר בית"ר ירושלים באותם זמנים היה משה דדש האגדי. דדש הלך למערכת הכריזה באצטדיון וביקש מהאוהדים לפנות את המגרש. דדש מתאר זאת כמו קריעת ים סוף, האוהדים זזים לצדדים והמגרש מתפנה, אייל צור מחדש את המשחק ומייד שורק לסיומו. האוהדים נכנסים שוב והחגיגה מתחילה.

בכל הזמן הזה, בבלומפילד, אוהדי הפועל תל אביב שבורים, אחרי שפרצו למגרש בעקבות גול השיוון של בית שאן וכבר חשבו שהנה האליפות שלהם, הם מקבלים את ההודעה שבית"ר כבשה וניצחה את המשחק וזכתה (סביר להניח) באליפות.

למחרת בבוקר כותרות העיתונים צעקו "בושה", "מכירת סוף עונה", "כשר אבל מסריח" ועוד משחקי לשון. אוהדי הפועל תל אביב והתקשורת דרשו לפתוח בחקירה נגד בית שאן. התאחדות הכדורגל הודיעה על פתיחת חקירה באופן מיידי. שחקני בית שאן והמשפחות שלהם החלו לקבל איומים על חייהם, כך מתוודה אשתו של איתן טייב על טלפונים שהגיעו אליה ובהם איומים ברצח. שחקני בית שאן עוברים בדיקות פוליגרף בהן נמצאים דוברי אמת וכי לא מכרו את המשחק. אך לא פורסמו השאלות שנשאלו ולא כל חברי הקבוצה נחקרו, הפרשה נסגרת ללא ועדת משמעת או דיון בבית משפט. אוהדי הפועל מבצעים לינץ תקשורתי באיתן טייב ובבית שאן. כולל דיסק שירים בשם: "חברים שרים טייב" ובו שירי נאצה לשחקן. הילדים של איתן טייב עד היום סופגים קללות והשפלות.

הקריירה של איתן טייב התרסקה לחלוטין ואף אחד לא רצה את איתן יותר בכדורגל והוא פרש ממשחק פעיל בגיל 30 לאחר שהיה הבטחה גדולה.

שנה לאחר מכן בית שאן ירדה ליגה וקרסה לחלוטין ובמשך 8 שנים ירדה 4 ליגות עד שהתפרקה רשמית ב2006

התקציר המלא של משחק השרוכים