המסע המשוגע שלי: אטרקציות מטורפות בדרום אמריקה
בר זגה הגיע עד לקצה העולם ועלה על כל מה שנקרה בדרכו. מהבנג'י הכי מפחיד ועד לאומגה הארוכה - אלו הם רשמיו
כשיצאתי אל הדרך לצד השני של העולם, ידעתי שאני הולך לנסות כל פעילות אקסטרים אפשרית שתקרה בדרכי. אף פעם לא הייתי פחדן, אבל מרגע הנחיתה בבואנוס איירס התפשטה בגופי מעין תחושת אלמוות שכנראה נבעה מההתרגשות הרבה ו-16 שעות של טיסה. הרגל שלי דרכה ב-10 מדינות שונות והשתדלתי לנצל את כל האטרקציות המקומיות עד תום.
התחנה הראשון: ברילוצ'ה, ארגנטינה
צניחה חופשית זה משהו שרציתי לעשות כבר הרבה מאוד זמן, חקרתי איפה הכי שווה לצנוח באזור וגיליתי את ברילוצ'ה, אחת העיר היפות בארגנטינה, עטופה באגמים ובחלקים מהרי האנדים, נוף נדיר ובמיוחד מגובה של 10 אלף רגל (3.5 ק"מ בערך). המטוס היה קל מדי, בקושי המריא, לפניכן טרחו להחתים אותי על מסמך, שאם חלילה קורה לי משהו – האחריות היא עלי. אז חתמתי, עליתי על המטוס הסגלגל והתחלתי לעלות לגובה כשאני צמוד אל המדריכה. הגענו לגובה המבוקש, ופשוט קפצתי החוצה – אחרי כמה שניות של סלטות באויר ונפילה חופשית לגמרי, נפתח המצנח..זו הייתה הרגשה מדהימה, כל כך הרבה נוף, קור ובעיקר הלם ממה שעברתי ברגעים שלפני. מומלץ לסגור את האטרקציה דרך ההוסטלים המקומיים. לפרטים: skydivepatagonia
התחנה השניה: פוקון, צ'ילה
פוקון, עיירת קיט נחמדה למרגלות הר געש פעיל (הויאריקה), העיר הזו ניזונה בעיקר מהאטרקציות. להיות למרגלות הר געש זה כבר "אקסטרימי" בפני עצמו, כך שאני והמזל שלי גם חווינו התפרצות. בפוקון ניסיתי את הרפטינג המקומי. חליפות הגומי היו צמודות, המים היו קפואים ואני התחמשתי בצבא של 5 בנות שרק רוצות לחתור. המסלול היה מטורף, זרם מים חזק ובחלקים מסויימים היינו צריכים לרדת מהסירה ולתת למדריך לחתור כדי שלא נתהפך. שתינו שם לא מעט מים מהנהר ולא כי היינו צמאים. כמובן שהרפטינג לא היה הדבר האחרון שעשיתי שם. האטרקציה הבאה בתור הייתה סנפלינג מפלים. פשוטו כמשמעו – סנפלינג בתוך מפל. צוות מדריכים אחראים לקח אותנו למסלול מלא במפלים, קשורים היטב בחבלים עברנו מפל מפל, גם כאן המים היו קפואים. זה הסנפלינג הראשון בחיים שלי ואחרי הפעם הזו בהחלט מקווה שלא האחרון. עם כל ירידה הדופק עולה, אין ספק שזה היה כיף ומשוגע כאחד. ניתן לסגור את האטרקציה בהוסטלים ובסוכנויות במרכז העיר. לפרטים: riocorrentosopucon
התחנה השלישית: לה-פאס, בוליביה
עיר הבירה הגבוהה בעולם, שנמצאת בגובה 3,600 מטרים מעל פני הים ואחת הערים היותר מיוחדות שנתקלתי בהן בחיי. שם יצאתי לטיול טרקטורונים. יש לציין שמעולם לא רכבתי על טרקטורון לפני, בטח לא על הילוכים ובטח לא לבד. זאת הייתה נסיעה שבנס יצאתי ממנה בחלק אחד. הרעיון שעומד מאחורי טיול הטרקטורונים הזה, הוא מסלול יפה שמשקיף על כל לה-פאס, כמובן מקום גבוה, דרכי כורכר, עליות וירידות. אבל עד שמגיעים למסלול הזה צריכים לעבור כמה עיקולים בכבישים מהירים, לעקוף משאיות וכל זה כשנושאים בלב את תפילת הדרך ומתרגלים את הגומל לסוף הנסיעה. אמנם הדרך הייתה יפה, הנוף היה משגע וזו בהחלט הייתה חוויה – זה היה הדבר הכי מפחיד שעשיתי בחיים. מלון לה פאס, בוליביה
הסוכנות נמצאת בתוך בית המלון "Inca's Room" ומציעה מגוון של אטרקציות בכל האזור
התחנה הרביעית: קוסקו, פרו
אני לא מפחד, אבל בנג'י בשלב הזה של החיים שלי זה עוד מוקדם. לקחת את ההחלטה של לקפוץ כשאתה קשור מהרגליים זה יותר מידי כרגע. אז עשיתי את הפעולה ההפוך – "שיגרתי" את עצמי מהקרקע לגובה של 140 ואז הנפילה עצמה היא ממש כמו הבנג'י. הגוף קשור עם חבל קפיצי שנמתח ונמתח עד שמשחררים אותי לאוויר החופשי וכשזה קורה...וואו, עפים בעוצמה בלתי נתפסת לגובה ומתחילים ליפול לכיוון הקרקע (אבל לא עדיין גבוה מאוד) ומטלטלים מצד לצד, ושוב החבל נמתח למעלה. היו שם לא מעט צרחות אבל בסך הכל די כיף. ישנן במרכז העיר לא מעט סוכנויות שמציעות את האטרקציה הזו במחירים ותנאים שונים. כדאי להתעדכן ולבדוק במקום. לפרטים: actionvalley
התחנה החמישית: מונטה ורדה, קוסטה ריקה
במונטה ורדה נמצא הקנופי (אומגה) הארוך ביותר בקוסטה ריקה וזו אחת הסיבות העיקריות שבגללן הגעתי עד לשם. אחת האטרקציות המטורפות בטיול על אף ש"אומגה" נשמע משהו רגיל ומשעמם. אומגה של 2 ק"מ כשלא רואים את הסוף, ב-100 מטרים על הקרקע זה די מפחיד, לבד. בהחלט משהו חוויתי ושווה, לא לבעלי לב חלש. מצד אחד זה היה מאוד כיף, מצד שני התפללתי לסיים את זה חי. לפרטים: aventuracanopytour