הכל על הקרנבל בברזיל
כאוס, אנרכיה, תחפושות מוגזמות, בחורות חצי עירומות, גברים בבגדי נשים וארבעה ימים של שכרון חושים – זהו הקרנבל הברזילאי במיטבו. כתבה בשני חלקים על אנשים, מוזיקה וחגיגות שלא נגמרות. חלק א'
פסקה חדשה
בקרנבל השנתי של העיר סלבדור במדינת באהייה, שיתחיל השנה ב-21 בפברואר, מסתובבים גברים משופמים עם תחפושות נשיות גרוטסקיות, שדיים מוגזמים בחזיות ענק ואיפור כבד. הצנועים משתתפים בשמחה בעזרת מעט שפתון אדום, ריסים מושחרים ופיסת בד על החזה. הגברים מנצלים גם את ההזדמנות, מתלבשים כיפהפיות זוהרות, מנענעים ישבן עטוי בבגד תחתון חושפני, ונכנסים לקצב המוזיקה.
קצת היסטוריה
הקרנבל הראשון בריו דה ז'נרו בשנת 1840 היה בכלל נשף מסכות המוני. עם השנים הקרנבל הזה הפך לאחד האירועים המפורסמים בעולם. אבל לא רק שם חוגגים, אלא בברזיל כולה, ובמגוון סגנונות מוזיקליים וריקודים. הקרנבל הוא זמן של כאוס ואנרכיה, של שחרור ממוסכמות ומשגרת החיים המשעממת. בעבר החגיגה הייתה בכך שהאצילים התחפשו לעבדים והשפחות למלכות ועד היום נותנות הערים ברזילאיות את מפתח העיר ל''מלך השוטים''. לאחר החגיגות הסדר שב אל כנו, האנרכיה נעלמת והחיים שבים למסלולם הרגיל, המייגע, עד לשחרור בשנה הבאה.
הקרנבל הברזילאי צמח ממנהג אירופאי שנחוג גם בפורטוגל, ארץ האם הקולוניאלית של ברזיל, שנקרא חגיגות האנטרודו. החוגגים היו משליכים כדורי נייר או שעווה מלאים במים ריחניים אחד על השני. בברזיל נוצק לתוך החגיגה האירופאית המקצב האפריקני, התערבבו הבולרו ותופי הג'ונגל, התלבושות הנאות ונענועי הגוף הפראיים, הגיטרות וכלי ההקשה ונוצרו חגיגות הקרנבל בעלות האופי העליז, הקצבי, עם פורקן החושים האולטימטיבי של ברזיל.
פסקה חדשה
נשף תחפושות שהפך לתהלוכה
עשר שנים לאחר הקרנבל הראשון של 1840, צירפו לחגיגות במות נעות, וקבוצות גדולות של אנשים החלו להתחפש בתלבושות זהות או בעלות נושא משותף. התהלוכה הראשונה הייתה קבוצה של גברים ונשים שהתחפשו לרועים הצועדים לבית לחם בחג המולד, ובזה נתנו את האות לתהלוכות החוגגים של היום.
משמעות המילה "קרנבל"
במקום להתנגד, הכנסייה זיהתה את היתרונות, אימצה את התהליך החברתי עתיק היומין הזה, ואף נכסה לעצמה את סממני הקרנבל. המילה ''קרנבל'' עצמה היא ככל הנראה שיבוש של משפט לטיני שמשמעותו ''הרחיקו את הבשר''. אכול ושתה, שמח ורקוד, וביום האחרון של הקרנבל, יום רביעי של אפר, עוטים שק ואפר ונכנסים לאבל של ארבעים יום על מותו של ישו, עד חגיגות הפסחא ותחייתו של המושיע.
מה קורה בימינו
מה קורה בימינו
ארבעה ימים חוגגים את הקרנבל ברחבי ברזיל - ברחובות הערים, במועדונים, ועל חוף הים. מכיוון שברזיל היא ארץ גדולה, בחבלי הארץ השונים התפתחו מגוון תרבויות, סגנונות מוזיקה שונים ואופי מקומי, כך שלמעשה כל אזור חוגג את הקרנבל הברזילאי בצורה קצת אחרת. האירועים המפורסמים מתרחשים בשלושה יעדים מרכזיים: בתי הספר לסמבה מתחרים זה בזה בריו דה ז'נרו, להקות כלי הנשיפה מנגנות באולינדה, והטריו אלקטריקו עושים רעש בסלבדור. אולם לא משנה איפה חגגתם בדיוק, ב''יום רביעי של אפר'' מסתיים הכל. בשעות הבוקר המוקדמות עוברות מיכליות ענק ושוטפות עם זרנוקים של מים את הרחובות, מצחצחות ומבריקות ומפנות את הכאוס עד לחגיגות הבאות. האבל על מותו של ישו מוכרז, ואולי זה האבל על סיומו של החג המשכר - הקרנבל.
פסקה חדשה
בחזרה לערוץ התיירות>>