טיול עירוני: בית הקברות הבריטי בהר הצופים

איך מגיעים: בית הקברות משתרע לאורך שד' צ'רצ'יל. לבעלי רכב, חניה ללא תשלום נמצאת בכניסה לבית הקברות. אם אין מקום פנוי, אפשר לחנות בתשלום בבית החולים הדסה הר הצופים או לאורך שדרות צ'רצ'יל
שעות הפתיחה: ימים א'- ו' 14:00-6:00
עונה מומלצת: כל השנה, האביב יפה שבעתיים
מיתקנים: ספסלים לישיבה ניצבים תחת שתי סככות משני צידיו של שער הכניסה לגן, ובסמוך לקפלה שבקצה הגן
כניסה: ללא תשלום.

מסיבה כלשהי, לאורך כל ההיסטוריה האנושית גנים מרהיבים ואתרי קבורה קשורים זה בזה. בית הקברות הבריטי בהר הצופים הוא עוד הוכחה לאמת העגומה הזאת. בית הקברות הוא פיסת אדמה התחומה בחומה נמוכה, ריאה ירוקה בסמוך למעונות הסטודנטים של האוניברסיטה ומגדלי הגבעה הצרפתית. במלחמת העולם הראשונה נקברו כאן 2,539 מחיילי האימפריה הבריטית. מצבותיהם ניצבות בשורות ישרות אחידות, המוקפות מדשאה ופרחים ססגוניים. אין כמו בית הקברות הזה לביקור בשעת בוקר מוקדמת, עם הרהורים על אפסות הקיום האנושי ומחירם הזול של החיים.

קבורה של חללי מלחמות היא מנהג חדש יחסית. עד למאה ה-19 לא יוחסה חשיבות להנצחה אישית של הרוגי הקרבות. רק בתחילת מלחמת העולם הראשונה החלו לקבור אותם בקבורה מסודרת ונפרדת, תוך ציון שמו של כל אחד ואחד מהם. אולי דווקא מספרם העצום של החללים באותה מלחמה – 13 מיליון – הוא שיצר את הצורך בזיהוים האישי.

אקס-טריטוריה

כך הקימה האימפריה הבריטית, ב-1917, את הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה. הוועדה הייתה אחראית להקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. היא החליטה לקבור את החיילים במקום שבו נפלו (השבת 1.1 מיליון חללים למולדת הייתה עניין מסובך ויקר למדי). בתי הקברות שהוקמו היו אנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. כשהוקם בית הקברות הבריטי, הוא נותר מחוץ לגבול המוניציפלי של ירושלים. בית הקברות היה אחד המבנים הראשונים במרחב של הר הצופים. המיקום נבחר משיקולים פרגמטיים – במקום היה ריכוז של קברים ארעיים והוא היה סמוך למפקדה הבריטית. הנוף המופלא של ירושלים, הנשקף עד היום מבית הקברות, העניק לבחירה ערך מוסף.

בית הקברות נראה כמקום אקס-טריטוריאלי במרחב הלבנטיני. התחושה הזאת מתעוררת כנראה עקב הטיפוח הקפדני, הגיזום המדויק של הדשא והשורות הסדורות של המצבות, ואולי למראה הצבע הירוק שהולם את אנגליה המשופעת במשקעים ולא את האקלים המקומי השחון. המגרש המלבני נראה כמדשאת ענק. לפני כל מצבה נשתל ריבוע קטנטן של צמחים הפורחים בשלל צבעים: ורדים, אזוביון ופרחים עונתיים*. במדשאה פזורים כמה עצים, רובם צפצפות ומיעוטם עצי זית. בין כל אלה יש קטלב מרשים כבן מאה שנה, הנוטה על צידו. כ-90 שנה לאחר תום המלחמה, אלפי קילומטרים מן המולדת, הגן מטופח בקפדנות ובמסירות. תחזוקת הגן הפורח והירוק באזור כזה אינה עניין פשוט כלל, שדורש בעיקר צריכה של מים רבים.

אין תחושה של צער

השבילים החוצים את שטח בית הקברות יוצרים צורת צלב. מול שער הכניסה, בסוף שביל ישר, ממוקמת קפלה. בהצטלבות בין השביל האופקי לשביל האנכי ממוקם צלב אבן גבוה המזדקר לשמים ובשני קצות הציר יש פינות ישיבה קטנות בצילה של ויסטריה בעלת פריחה לילכית. אלה פינות הצל היחידות בגן.

אף על פי שזהו בית קברות, הגן אינו יוצר תחושה של צער. ועם זאת, אין זה מקום שכדאי לבקר בו עם ילדים.

עובדי הגן האדיבים מסכימים, אם מבקשים מהם, לפתוח את הקפלה ולתת הסברים קצרים על המקום. העבודה בגן עוברת בירושה מאב לבן. לפרקים פוקדים את המקום צאצאיהם של החללים. אפילו ג'ון מייגור, ראש ממשלת אנגליה בין 1990 ל-1997, ביקר כאן בשעתו.

בכל שנה מתקיימים במקום שני טקסים צבאיים. ב-11 בנובמבר, יום הזיכרון לחללי חבר העמים במלחמת העולם הראשונה, נערך טקס מטעם הצבא הבריטי. ב-11 בנובמבר 1918, בשעה 11 ו-11 דקות בבוקר, הסתיימה המלחמה ונחתם הסכם שביתת הנשק. הצבא האוסטרלי מציין את זכר חלליו ב-25 באפריל, יום הזיכרון הכללי לחללי אוסטרליה וניו זילנד (יום אנזא"ק). באותו יום בשנת 1915 החל קרב גליפולי.

הגן מטופח ויפה כל ימות השנה, אבל הוא מרשים במיוחד באפריל, כשהפריחה בעיצומה. כדאי לזכור שהמקום נטול צל כמעט לחלוטין.

מה עוד יש כאן

סימבוליקה וזיכרון הם מהותו של הגן. שער הכניסה לאתר הוא למעשה מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח האימפריאלי. מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרלים שנפלו בקרבות על ארץ-ישראל. משם מוליך ציר מרכזי עד הקפלה שבקצה השני. בדרך חולפים על פני "צלב ההקרבה" ו"אבן הזיכרון", שני מונומנטים סמליים המצויים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה הוא "חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב". אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוקות המילים "שמם ייכון לעד".

בקצה השדרה עומדת קפלת זיכרון, שבה חקוקים שמותיהם של 3,366 הלוחמים שנפלו במצרים ובארץ-ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. חלק מהשמות כבר נשחקו, אבל פעם בכמה שנים מחדשים את החריטה. מעל הכניסה לקפלה העגולה והפשוטה ניצב פיסלו של ג'ורג' הקדוש, פטרונה של אנגליה, הלוחם בדרקון.

בבית הקברות קבורים 2,539 חללים, בריטים, בעלי בריתם ואויביהם זה בצד זה. אבני המצבה אחידות: בראשן חקוק תג היחידה של הנופל ותחתיו שמו, מספרו האישי, שנת הולדתו ותאריך מותו. על מצבות רבות חקוק סמל דתו של החייל. בקצה הדרום מערבי של הגן מצויות 24 מצבות לחיילים היהודים, המסומנות במגן דוד. בבית הקברות יש גם מצבות לחיילים איטלקים, טורקים ואף גרמנים. את סיפור המלחמה וסיפורו של בית הקברות מגולל שלט הממוקם בסוכת הוויסטריה שבצידו המזרחי של הגן.

באדיבות הספר "איים ירוקים: 120 גנים וגינות" מבית הוצאת מפה.
טיול עירוני: הגן הבוטני בהר הצופים
טיול עירוני: גן המצודה בצפת
טיול עירוני: ראש פינה