נכבשה מחדש

כשסיפרתי לחברה בטלפון שאני מתכוננת לנסוע למצדה, היא הביעה התלהבות ושאלה- לאיזו מסעדה בדיוק? והיא לא הייתה היחידה. כולם די התפלאו על הקשר החדש שלי עם הורדוס ושביל הנחש, אבל אחרי 2000 שנה החלטתי שהגיע הזמן, שגם אני אוכל להגיד שכבשתי את ההר.

בימים שבהם המוצ'ילרים הישראלים יוכלו לעדכן אתכם בנפלאות האינקה ועל הטרקים בנפאל, הדיע הזמן לחרוג מהמגמה הישראלית ולהקדיש כמה מילים על אחד מן האתרים המיוחדים בעולם. לפעמים בתוך הבית ישנם מקומות שכבר מזמן נשכחו על ידי הקהל הישראלי, הבוחר לשמור את המוטיבציה התיירותית שלו לטיולים בעולם.

העובדה שמצדה נבחרה כאתר התיירות הטוב מסוגו בעולם במשאל קוראי ירחון התיירות "טראוולר" בשנת 2000, מעידה שעדיין יש במקום הזה משהו מיוחד שמושך אליו מטיילים רבים מדי שנה. ביקור במקום דווקא מגלה שאמנם לא מדובר כאן במאצ'ו פיצ'ו, אפילו לא קרוב, אך עדיין ישנה גאווה לחזות באתר היסטורי שכזה בישראל. מהחניה דרך הטיפוס ועד הסיפוק בפסגה: טיול אישי במצדה.

כל הדרכים מובילות למצדה

בבוקר יום שישי, אחרי הירידות של ים המלח ומבט עגום על הים שמתייבש לו לאיטו, הגענו סוף סוף למתחם המבוצר ביותר שיש למדינתנו להציע. על פסגה המתנוססת לגובה של למעלה מ-400 מטרים מעל פני הים, נראה מלמטה שיש למה לצפות.

החנייה המקורה שציפתה לנו בכניסה לאתר הייתה ללא ספק פיסת צל שלא הוערכה כראוי אותו הרגע, בייחוד בשעות הצהרים המוקדמות כשעלינו במעלה שביל הנחש. זהו, אכן, זמן טוב לציין, שטיול באתר החל מחודש מרץ מומלץ בחום בשעות הבוקר המוקדמות, שכן קיים סיכוי גדול שאם תתחילו אותו בשעת צהרים פשוט תמותו מחום במהלך הדרך. כדאי גם לקחת בחשבון שלמיטיבי הספה שביניכם יהיה לא פשוט לטפס במעלה שביל הנחש, אולם אל תשכחו שהסיפוק בסופו יהיה רב. ואם בכל זאת סיפוק הוא לא הקטע שלכם, תמיד תוכלו לנסוע ברכבל ולגחך על אלה שבחרו לנפוח את נשמתם בדרך אל הפסגה.

אתר המצדה משלב למעשה שלוש דרכים כדי להגיע למעלה ההר:
• נסיעה ברכבל: נסיעה בת כ-2 דקות, תוכל לקצר אמנם את שהייתכם במקום, אך לפעמים תהיה עדיפה אם הגעתם בשעת צהרים, אם אתם מעדיפים להשקיע את זמנכם בסיור באתר ולא בטיפוס אליו וכמובן אם אתם סובלים מנכות מסוימת שלא מאפשרת עליה ברגל. הקרון מרווח, מותאם לנכים והנוף הנשקף ממנו יפהפה.
• שביל הסוללה: הגעה מכיוון ערד תאפשר לכם עלייה לאתר מכיוון מערב. כאן תוכלו ללכת עם ולהרגיש בלי. העלייה המקוצרת הלוקחת כ-30 דקות הנה נוחה יותר מאחר והיא נעשית בדרך מישורית. בסמוך לשביל קיים מתחם חנייה פתוח בו תוכלו להשאיר את רכבכם. קחו בחשבון, שהרכבל, הנמצא בצדו השני של האתר, לא יוכל לשמשכם בירידה חזרה אל הרכב.
• שביל הנחש: הגעה מכיוון ים המלח, מתחיל ממרכז המבקרים בצדו המזרחי של האתר. יש שיגידו שעדיף להתחיל בסוללה ודווקא לרדת בנחש, אך זה כמובן ביכולתכם הפיזית. אין ספק שהעלייה משביל הנחש קשה יותר, אך גם יפה יותר. עליית 700 המדרגות עד לפסגה תמשך בין 45 דקות ל-90 דקות, תצריך מכם נעליים טובות, הרבה מים, סנדוויץ' טעים וגם כובע. לא יאמן כמה חם שם כבר במרץ. פינות מוצלות יש מעט, וכדאי לכם לנצל אותם בחוכמה. אחרי שראינו אבא צעיר נושא את בנו הפעוט על הגב במנשא מיוחד בשעה 12 בצהרים, הבנו שאת כל הקיטורים שהיה לנו יטב עם נשאיר בבית. אם הוא עמד בזה, אז כל אחד יכול.

מה הסוד של מצדה

כשסוף סוף הגעתם לאן שחשקה נפשכם, הסדרתם את הנשימה ושתיתם משהו, זהו הזמן לחזור אחורה בזמן לימי החשמונאים, ראשוני הבונים במקום, לימיו של הורדוס שבנה בפסגת ההר ארמונות מפוארים ששרידיהם קיימים עד היום, למורדים ברומאים שהתבצרו במקום ולנזירים שחיו במנזרי מתבודדים על הפסגה (סוג של מחילות המכונות "לאורה").

קו מפותל בצבע שחור על קירות המבנים ידגיש למעמיקים שביניכם מהי התקופה של הורדוס שנשתמרה באתר (החלק שמתחת לקו) ומהן התקופות של אלה אשר חיו במקום אחריו (מעל הקו). ללא ספק, הרבה דמיון יצריך מכם הסיור באתר. אמנם, ישנם עדיין שרידים אותנטיים של קירות הארמון הצפוני של הורדוס (המעוטרים בציורי קיר צבעוניים) נוסף לשרידי בית הכנסת ששימש את המורדים בימי המרד ולשרידי המחסנים ובורות המים, אולם ברגעים מסוימים נראה שמה שנותר במקום הוא מעט מאכזב. בכל זאת עלינו יותר משעה בשביל בור מים. למרות זאת, תמיד תוכלו להעשיר את הסיור באמצעות שימוש באוזניות (הנמכרות ב-20 שקל) באמצעותן תקבלו הדרכה אישית צמודה בקצב שלכם או לשכור מדריך במרכז המבקרים שיספר לכם על נפלאות המקום מקרוב. אם נשאר זמן, בקרו במוזיאון מצדה הנמצא במרכז המבקרים, תמורת 20 שקלים שבמסגרתם גם תקבלו אוזניות לשם הדרכה במקום. מתאים במיוחד לחובבי הארכיאולוגיה וההיסטוריה שביניכם.

על המסעדה באתר אל תבנו בשום אופן. המסעדה בקומה השנייה של מרכז המבקרים לא הציעה חוויה קולינרית מסעירה, דבר שגרם לנו לחשוב כמה נפלא היה הביקור אם בסיומו יכולנו ליהנות ממסעדה טובה המשקיפה על הנוף במקום - ים המלח ממזרח והמצדה ממערב. בסוף של יום נאלצנו להסתפק במסעדת שיפודים סוג ב' בים המלח. אם תשלבו ביקור באתר יחד עם יום במלונות האזור, תוכלו ללא ספק לשדרג את החוויה.

שעות ומחירים

רמת קושי: בינונית. (בהנחה ועליתם בשביל הנחש, ברכבל דרגת הקושי- קלה)
מתאים: לכל גיל. גם ילדים בני 4 נצפו יורדים בשביל הנחש.
שעה מומלצת ביום: למשכימים, שביל הנחש נפתח כשעה לפני הזריחה בכל בוקר.
שעות פתיחה: אוקטובר-מרץ- 16:00-8:00, אפריל- ספטמבר- 17:00-8:00, בימי שישי וערבי חג האתר נסגר שעה קודם והרכבל פועל עד שעה 14:00.
מחירים: רכבל - 61 שקלים למבוגר, 34 שקלים לילד. (שני כיוונים) 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד (כיוון אחד) שביל הנחש - 23 שקלים למבוגר, 12 שקלים לילד. חיזיון אורקולי - 41 שקלים למבוגר, 34 שקלים לילד. (בימים ג' ו-ה בלבד, גישה דרך ערד) . מחירים מוזלים לקבוצות, אזרחים ותיקים וסטודנטים.
לפרטים נוספים: אתר גן לאומי מצדה.

מסלולים וטיולים אישיים נוספים:
זה רק אני והישבן שלי - טיול גמלים במדבר
מסע אישי אל הנגב
מעבר לאגדו - לאילת ובחזרה