מסביב לגלובוס: מחנה הקיץ שהפגיש בין בני נוער מכל העולם

בזמן שישבתם במזגן וניסיתם להתקרר כמה שיותר, 200 חניכים ומדריכים מתנועת ״הבונים-דרור״ מ-14 מדינות שונות פתחו השבוע את מחנה ׳הללויה׳, מחנה בינלאומי למנהיגות צעירה ורב תרבותית. בני הנוער בגילאי 13 עד 20, נפגשו ב׳כפר גלים׳, שנמצא למרגלות הר הכרמל, לשבוע של חשיפה לתרבויות חדשות, פעילויות גיבוש, מסיבות בריכה, ספורט קבוצתי והמון שיחות ופעולות – שיעזרו להם לשנות את העולם, למען עתיד טוב יותר.

מה שמייחד ספציפית את המחנה הזה, משאר מחנות הקיץ של תנועות הנוער בישראל – זו העובדה שהמדריכים והחניכים לא בהכרח דוברים את אותה שפה, וחלקם פוגשים לראשונה יהודים המתגוררים בארצות רחוקות ולפעמים במקומות שלדעתנו, נחשבים הזויים.

פגשנו לשיחה את רותם בודניוק (15) מנופית, אור יונגרמן (15) מקיבוץ ארז, בראד גוטצ׳אלק (18) מדרום אפריקה וחוליאן פלצ׳נר (18) מאורגוואי, שסיפרו על החוויה הייחודית ועל החיבור לתרבויות השונות. חוליאן הוא המדריך בקבוצה של רותם ואור, ולמרות שרותם למדה מעט ספרדית מצפייה ממושכת ב׳כמעט מלאכים׳, הם משוחחים באנגלית במהלך הפעילויות, ובכך על הדרך- גם משפרים את האנגלית שלהם.

״בדרום אפריקה הרוב הם די פרו פלסטינים, בגלל כל עניין האפרטהייד שהיה אז ואומרים שיש גם כאן, אין הרבה תמיכה בישראל. אבל אני לא חוויתי תגובות שליליות להגעה שלי לארץ״ מספר לנו בראד וחוליאן מוסיף ״גם באורוגוואי לא מראים את הדברים בדיוק כמו שהם, אבל שנינו כבר היינו בעבר תקופה בארץ, ולמדנו לגבש דעות משלנו״.

רותם ואור, האם יש סטריאוטיפים שהייתן צריכות להכחיש או לאשר?
אור: ״לפעמים שואלים אותי על השגרה ועל הטילים, בגלל שאני גרה בעוטף עזה, אבל אני מסבירה והם מבינים ושם זה נגמר. הדברים הם לא כמו שהם מוצגים בחו״ל״.
רותם: ״גם כשמדברים על נושאים כבדים, השיחות כאן מאוד קלילות ומכילות. דיברנו עם מישהו שגר באמזונס וסיפר לנו על מה הולך בברזיל וכמה קשה שם, ואנחנו סיפרנו לו על המצב בארץ, הכול נראה כל כך רחוק ומטורף, אבל זה חלק מהחוויה״.

מדינת ישראל לא זרה לחוליאן ובראד, שכבר התגוררו תקופה בקיבוץ, ממש בזמן ׳צוק איתן׳ ״בפעם הראשונה זה מפחיד, אבל אחר כך מתרגלים למצב״ מספר חוליאן ״אמא שלי דאגה, כמו כל אמא יהודייה, אבל היא הבינה שאני רוצה להיות כאן״ גם ההורים של בראד הבינו את הסיטואציה, ואפשרו לו לנסוע ״למדתי בבית ספר יהודי ואני אפילו מדבר קצת עברית, בעיקר מבין, ואני אוהב להיות כאן – אז הסביבה שלי מקבלת את זה״.

האם המחנה עושה לכם חשק לעשות עלייה?
בראד: ״אני אוהב את דרום אפריקה, אני לא יודע אם אעבור לכאן לנצח, אבל אני חושב שאגיע לישראל ואגור בה תקופה, ואחר כך אחזור הביתה״.
חוליאן: ״נורא נוח לי באורוגוואי, אני אוהב את הארץ שלי, אבל אני לא שולל את האופציה של עלייה, אולי בינתיים אמשיך לטייל ולהגיע לכאן״.

שירי מדר, מנכ"לית תנועת הנוער "הבונים-דרור": "אחרי שנה של מגיפה עולמית ומבצע 'שומר החומות' ועל אף מגבלות הקורונה, התעקשנו על קיום של מיזם זה מתוך הבנה שהוא קריטי לחיזוקה ומיצובה של ישראל בתוכה, על שלל זרמיה - יהודים, ערבים, דרוזים ונוצרים, ולחיבורה עם התפוצות. זה צו השעה. אנו מפקידים את עתידנו בידי בני הנוער המוכשרים, ומבקשים להקנות להם את הכלים הנדרשים למנהיגות - מתוך אמונה שלמה שהם אלו המסוגלים להביא לתיקון עולם."