אלפי בני נוער מורדים: ״משרד החינוך אטום ומנותק״

מדי יום שישי, כ-600 בני נוער מחליפים את הישיבה על ספסל הלימודים בפעילות מחאה למען האקלים. בדרך הם סופגים לא מעט עלבונות, אבל הם- חדורי מטרה. ישבנו לשיחה עם הלוחמים הפעילים, מתחת לגיל 18

נוער המחאה. קרדיט: צילום פרטי

מחאת הנוער למען האקלים החלה באוגוסט 2018 בשוודיה, כשגלי החום והשריפות הביאו את גרטה טונברג, לנאום בוועידת האו״ם בפולין ולחשיפת כל הצער וחוסר העשייה של הנציגים בהגנה על העולם. מאז אותו הרגע ועד היום, התפתחה לה מחאה, יותר מ– 14 מיליון ילדים ובני נוער מ–7,500 ערים מרחבי העולם הצטרפו לתנועה. הסניף הישראלי החל לפעול באוקטובר 2019 והלך וגדל דווקא בימי הקורונה. למחאת הנוער הישראלית אין מנהיגה או מנהיג אחד, התנועה פועלת בצורה שטוחה ודמוקרטית, כך שכל קול שווה. שוחחנו עם שניים מבני הנוער שהמחאה היא בליבם, תומר גרטל בן ה-18 ממושב אורות וגילי ברקוביץ' בת ה-15 מפרדס חנה- כרכור.

בשיחה בלט במיוחד התסכול ממשרד החינוך, שלא מכניס לתוכנית הלימודים את נושא הקיימות ואיכות הסביבה. אז איך הם בכל זאת רכשו את כל הידע שלהם בנושא? רשתות חברתיות וסמינרים של הארגון 'מגמה ירוקה' שמלווה ומייעץ לבני נוער. את כל הפעילויות והיוזמות אגב, מפיקים הנערים והנערות בעצמם.

ימי שישי שלכם נראים אחרת, במקום ללמוד אתם יוצאים למחאות. קיבלתם תמיכה מבית הספר?

גילי: "בבית הספר הקודם שלי היו דעות חלוקות, הפסדתי שיעורי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, היו מורים שלא הסכימו לי לצאת, אבל גם היו כאלו שהצטרפו והגיעו להפגין איתנו. בבית הספר החדש שלי מקבלים את העניין ותומכים. חוויתי קצת הצקות, העלבות ותגובות לא טובות מצד התלמידים, אבל זה משהו שאני מאמינה בו כל כך ואני יודעת שיבוא יום והם יבינו כמה זה חשוב. לפעמים שברו לי שלטים או קיללו, אבל זה לא משנה לי ואני הולכת עד הסוף עם המטרה שלנו".

תומר: "בבית הספר שלי אפשרו את היציאות ולא היו התנגדויות. לפעמים היו הערות לא במקום אבל למדתי להבליג, לא כולם רואים את המטרה שלנו עין בעין".

גילי מובילה את הפעילות כראשת צוות זמנית של החינוך האקלימי, היא מעבירה מערכים מול כיתות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ ונמצאת בכל הצוותים. תומר, שתיכף מתגייס לצה"ל, מקפיד לקחת חלק פעיל ולהגיע לכל הפגישות הדרושות, על מנת להוביל את השינוי.

גילי ברקוביץ׳. צילום: אלבום פרטי
גילי ברקוביץ׳. צילום: אלבום פרטי

איך זה להתמודד מול בכירים במשרד החינוך ובמשרד להגנת הסביבה?

גילי: "שינוי לוקח זמן, אנחנו יודעים את זה. עם השרה תמר זנדברג,שבראשות המשרד להגנת הסביבה, אנחנו בקשר טוב והיא ממש תומכת,נפגשנו איתה לפני כחודשיים. לעומת זאת, בפגישות עם משרד החינוך באוגוסט האחרון, הבנו שהוא אטום ומנותק. נפגשנו עם בכירים במשרד ולא בנוכחות שרת החינוך שאשא ביטון ישירות. לכאורה הוא הגוף שהכי צריך לתמוך בנו, יצאנו מהמפגש מאוד מתוסכלים".

תומר: "הגורמים המקצועיים איתם נפגשנו במשרד החינוך, לא עושים מה שצריך בשביל לחסוך מכולנו את העוול שקשור לדלקים מזהמים, כשהדרך היחידה היא שנעבור לאנרגיות מתחלפות. נאמרו בפגישה דברים כללים מדי, כמו הצעה להעביר שיעור פעם בחצי שנה בנושא. זה פשוט היה הזוי, הרי מערכת החינוך צריכה להכין אותנו לעתיד שלנו. אין הבנה לגבי משבר האקלים והשינוי לא נראה באופק הקרוב לצערי".

תומר גרטל. קרדיט צילום: פרטי
תומר גרטל. קרדיט צילום: פרטי

אקטיביסטים בגיל כל כך צעיר ובנושא חשוב כל כך, מה המשפחה והחברים חושבים על זה?

תומר: "התגובות משתנות. יש פעמים שאומרים כל הכבוד ומפרגנים ויש פעמים שאומרים לי שאני חופר. לפעמים זה מעציב לקבל תגובות ציניות למהלך כל כך חשוב לעתיד של כולנו".

גילי: "אני מבינה שיש כאלה שעוד לא בשלב של להבין את משבר האקלים, אבל אני בטוחה שהם בדרך לשם ויבינו בסופו של דבר".

למרות שהפעילות מתקיימת ברשתות החברתיות, בני הנוער האקטיביסטים יוצאים המון לשטח, לא רק בישראל – אלא בכל העולם. הם פועלים במטרה ליצור שיח רחב עד כמה שניתן על מנת להביא לשינוי בחקיקות בין לאומיות שיגנו על האקלים ובעצם, על כולנו.

גרטה טונברג | צילום: רויטרס

מה הייתם רוצים שיקרה בפועל?

גילי: "הייתי רוצה שתהיה חקיקת חוק אקלים להגנה על המצב שנוצר, שיכריזו על מצב חירום אקלימי. בנוסף, צריך להכניס למסגרות הלימוד לפחות שעה שבועית בנושא, יחד עם תמיכה פסיכולוגית ולתת כלים להתמודדות והבנה – מהכיתות הנמוכות ועד סוף התיכון".

תומר: "היעד האישי שלי הוא להצליח ולהשפיע כמה שיותר, אני לא יכול לבוא ולראות את העתיד שלי ושל כולנו נעלם לנו מול העיניים. אעשה הכול בשביל לצמצם את כל מה שמזהם את העולם שלנו".

'מחאת הנוער למען האקלים' ו'מגמה ירוקה' הם שני ארגונים שונים, שעובדים בשיתוף פעולה פורה למען מטרה זהה. 'מגמה ירוקה' הינו ארגון שטח אקטיביסטי, המוביל את המחאה להוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ופעיל במאבקים סביבתיים רבים. ארגון זה מלווה את מחאת הנוער מתחילתה ומעמיד לרשותה מלוות מקצועיות, שמסייעות בלימוד תכנים מקצועיים ובתכנון אירועי מחאה המוניים – שסוחפים אלפי בני נוער.

כל אחד יכול להצטרף למחאה, כל עוד הוא עומד בשני תנאי סף: מתחת לגיל 18 ומתנדב/ת. אם אתם מעוניינים להצטרף, כתבו בגוגל 'מחאת הנוער למען האקלים' ובהצלחה בהצלת העולם של כולנו.