נוער תחת אש: איך זה להתבגר תחת איום תמידי?
האם אתם זוכרים את החיים לפני האזעקות? בדרום מתמודדים עם המצב הזה כבר במשך 20 שנה, ובני הנוער של היום – לא מכירים כלל את החיים שלפני. ישבנו לשיחה עם שלושה בני נוער, מאשדוד, אשקלון וקיבוץ ניר עם שבעוטף, על שגרת המלחמה ועל התבגרות בצל החרדה והלחץ.
מבצע ׳שומר החומות׳ שבר את הגבולות, לא היה מקום אחד בארץ שלא הרגיש את הפחד – גם אם לא הושמעו אזעקות באזור, תפסו את מקומם ההתפרעויות והפיגועים במרחב הציבורי, שגרמו למתח שלא היה כמותו בכל רחבי המדינה. הפניות למוקדי הסיוע הנפשי עלו בכ-60% על פי נתוני עמותת ער״ן, וגם עמותות כגון סה״ר ונט״ל מדווחות על ריבוי פניות מצד בני נוער בשנה האחרונה.
אורי דוד פורטל, בן ה-15, לומד בישיבת בני עקיבא ׳חץ – נווה הרצוג׳ ומתגורר באשדוד מאז ומתמיד ״מגיל קטן נולדתי למציאות של אזעקות, התחושות הן לא נעימות, אך עם הזמן אתה מתרגל למציאות הזו״ גם משה פבריקנט בן ה-17 מאשקלון, הלומד בבית הספר ׳אורט ע״ש הנרי רונסון׳ מתמודד עם אותו המצב ״בתור ילד קטן, אתה לא מבין מה הולך, ההורים תופסים אותך משום מקום ושמים אותך בממ״ד – זה ממש מוזר. ככל שהזמן עבר, הצטברו לי הרבה שאלות, אבל ההורים העדיפו לחסוך ממני את המידע, כדי לא להדאיג״.
סיון מנע בת ה-14 מקיבוץ ניר עם, נולדה אל תוך המציאות הזו, שבה אזור עוטף עזה לעולם לא שקט ״המצב מתסכל ומפחיד ולפעמים זה עצוב, כי אני רגילה לסיטואציה הזו, שלא אמורה להיות נורמלית״.
איך אתם מרגישים בתור בני נוער שחווים מצב מלחמה, במשך כל כך הרבה זמן?
משה: ״מבאס לחשוב שאנחנו תקועים במצב הזה בלי פתרון, אבל זה ביגר אותי, הפך אותי לאדם שמנסה לחקור על המדינה שהוא חי בה, ואהבתי למדינה התחזקה. גם הבנתי שצריך לעזור לאלו שחווים בעיות נפשיות וחרדה בכל דרך אפשרית״.
סיון: ״המשפחה שלי כבר רגילה למצב, אבל אני עדיין ממש מפחדת כשזה פוגע קרוב ושומעים בום חזק. כשהטנקים שלנו בעזה מתקיפים זה נשמע אפילו חזק יותר, במצבים האלו אני נכנסת מתחת לשמיכה, בוכה לכרית ומחכה לבום״.
אורי: ״זה מעצבן כל פעם להיכנס לעוד סבב ועוד סבב, זה מונע ממך את כל הדברים שאתה רגיל אליהם ביום יום – להיות עם חברים, ללכת לבית ספר ובכלל, אין לך מנוחה, אתה חייב להיות כל הזמן מוכן למצב של אזעקה וירי, וזה כואב מאוד״.
מה עוזר לכם להתמודד, אדם או תחביב מסוים?
אורי: ״אני מאוד אוהב לשמוע שירים, זה מכניס אותי למציאות אחרת ושומר אותי אופטימי. גם ספורט ובעיקר כדורגל מנקים אותי מהתקופות. הרעות והלחץ״.
משה: ״אני אדם מאוד חיובי, אני מנסה לראיין אנשים בתקופה הזו מהפוליטיקה, מתחום הספורט ועוד יוצרי תוכן לפודקאסט שלי, וכך אני גם משכיל, גם עושה מה שאני אוהב וגם נשאר רגוע״.
סיון: ״בעיקר מוזיקה, ולפעמים כשאנחנו בממ״ד, אני, אבא ואח שלי עושים טורנירים של שש-בש״.
״אני מתנדב עם קשישים, והייתה איתנו נערה שהייתה במצב חרדתי והרגשתי את זה עלייה דרך התכתבות בוואטסאפ. התקשרתי אליה, דיברתי איתה וגרמתי לה קצת לחייך ולהשתחרר מהמחשבה המלחיצה הזו של ׳גם אני יכולה למות׳״ משתף אותנו משה ואורי מוסיף ״לפני שבועיים נפל טיל בשכונה שלי ובאורח נס, הוא לא התפוצץ. עד היום ממשיכים במאמצים להוציא אותו מהאדמה בלי לגרום לו להתפוצץ ובלי לגרום נזק״.
במידה ואתם מרגישים צורך לשתף, לשוחח, או להתייעץ וחושדים שהחרדה והפחד משתלטים על חייכם – אנא פנו למבוגרים שבסביבתכם, או לאחת העמותות לסיוע נפשי בשיחה טלפונית או דרך הרשת.