יום הולדת לאילנות ולתעודות: מה הקשר בין ט״ו בשבט וסיום המחצית?
בשבוע הבא נציין את ט״ו בשבט וגם נקבל תעודות מחצית ראשונה, אז מה הקשר ביניהם ובאיזה תעודה באמת כדאי לכם להשקיע? טור דעה
מאז ומעולם, סיומה של מחצית א׳ מתקיימת בט״ו בשבט. לצד ארוחה כיתתית קטנה עם פירות יבשים ואווירה חגיגית, שהשנה כנראה לא תתקיים בנוהל הרגיל, כמו גם בשנתיים לפניה, חולקו התעודות שמסמלות את ההישגים, הציונים והתפקוד שלנו כתלמידים לאורך כל המחצית הראשונה של השנה - מספטמבר ועד ינואר, 5 חודשים של השקעה יום יומית בבית הספר, מתנקזים למסמך אחד.
אז חוץ מהעובדה שזו באמת אמצע השנה ונותרו בדיוק עוד 5 חודשים לסיומה, החלוקה דווקא בראש השנה לאילנות, מסמלת בעיניי משהו אחר לחלוטין.
כדי להבין את ההקשר, בואו נחזור שנייה אחורה ונבין למה בכלל חוגגים את ט״ו בשבט ? מעבר לחלק הדתי, בו מדברים על מנהגים ומצוות הקשורות בעצים ובפירות בארץ ישראל, ט״ו בשבט הוא מועד של הודיה, הערכה ופריחה - הכלה של מה שכבר יש לנו, עיבוד לרגע של המצב ושיפור לפעם הבאה שנעשה בצורת שתילת עצים חדשים, הבנה של איכות הסביבה ובעיקר שמחה ממה שיש לנו.
כל הדברים האלו מסתדרים מדהים עם חלוקת התעודות, כי זה הרגע, לא משנה באיזה כיתה אתם לעצור רגע ולעשות הערכת מצב: במה אני טוב, במה אני יכול להשתפר, במה אני בכלל לא מעוניין להתעסק ואיך אחרים רואים אותי ואת ההישגים שלי לאורך כל השנה.
אני באופן אישי, לא חושבת שתעודה מבית הספר מעידה עליכם כבני אדם ולא בהכרח משקפת את ההצלחה שלכם בעתיד, אז אני ממליצה לכם להעריך את עצמכם בדרך אחרת לחלוטין - לצד התעודה שאתם מקבלים פירוט הציונים, ההישגים וההתנהגות שלכם במסגרת הבית ספרית, הכינו לעצמכם ולחברים תעודה חדשה- כמה חלומות הצלחתם להגשים בחצי השנה האחרונה, כמה צעדים עשיתם לקראת הגשמת החלום שלכם, כמה חברים חדשים רכשתם, כמה חוויות בלתי נשכחות עברתם, כמה הצלחתם להשתפר בדברים שחשובים לכם ועוד.
הרהור במה השגנו ובמה עוד נותר לנו להשיג הוא הרהור בריא, הערכה וביקורת עצמית, במינון נכון, אלו דברים שיכולים לעזור לכם לאורך כל החיים ולא רק כבני נוער.
אז ביום שני הקרוב, כשהעצים והשתילים יקבלו יחס מיוחד וחגיגות, כשתאכלו כמה פירות יבשים, חשבו על חצי השנה שעוד נותרה לפניכם לפני חופשת הקיץ והציבו לעצמכם מטרות, כדי שגם הפירות שאתם יכולים להניב יגיעו מהר וגם הפרחים שלכם יצמחו.