האם האגדות הם הסיפורים הנכונים עבורנו בילדות?
כולנו גדלנו עליהם, כולנו פנטזנו שאנחנו הנסיך או הנסיכה או אפילו הצפרדע, אבל מה הצדדים הטובים והרעים של האגדות? בואו לגלות
יתרונות:
מסר של תקווה-
לא משנה אם אתם חיה שכלואה בטירה תחת קללה, או בת ים עם סנפיר שמתאהבת בבן אדם ונשארת ללא קול, באגדות הסוף הוא תמיד טוב. סיפורים כאלו נותנים לנו תקווה ושולחים לנו מסר שאומר 'לא משנה מהי נקודת ההתחלה שלכם, תמיד תוכלו להגיע למקום מאושר, אל תוותרו'.
השראה רומנטית-
מי לא התרגש מהרגע בו הנסיך מדד לסינדרלה את הנעל שהתאימה בול, או כששלגיה קיבלה נשיקה שהפיחה בה חיים מחדש או אפילו הרגע בו היפיפייה הנרדמת התעוררה לאחר כל כך הרבה שנים בזכות אהוב ליבה. כל הרומנטיקה הזו נותנת לנו השראה וגורמת לנו לרצות ולשאוף לרגע קסום כזה.
התמודדות דרך אגדות-
אם תחשבו ממש לרגע, תבינו כמה אגדות וסרטי ילדות קלאסיים למדו אותנו להתמודד עם החיים. בל מוחרמת בכפר כי היא תולעת ספרים והם לא מבינים אותה, סינדרלה ושלגיה יתומות, כיפה אדומה מלמדת אותנו לא לדבר עם זרים, בת הים הקטנה נכנסת לעסקה מפוקפקת עם אישה מפוקפקת – אנחנו לומדים מגיל צעיר להתמודד עם דברים כמו מוות, הסתבכויות, אינטראקציה חברתית וכל זה, מסיפורים.
חסרונות:
חשיבה לא מציאותית-
הבעיה עם אגדות, זה שיש בהם המון קטעים שלא באמת מסתדרים עם המציאות. אם נשים בצד רגע את הקסמים, הפיות וכל האלמנטים הלא אמתיים, באגדות הכול תמיד מסתדר מעצמו והחיים לא תמיד מתנהלים בצורה כזו. הבעיה היא, שכשאנו גדלים על סיפורים כאלו ולא מצליחים להבדיל בין המציאות לבין הסיפור הפיקטיבי, נוצרת בעיה בתפיסה שלנו ואנו עלולים לחכות כל החיים, בלי מעש, לסוף הטוב שלנו.
נשים חייבות גבר-
באגדות יש תפיסה מיושנת, שכבר לא מתאימה להיום בשום צורה, בה הנסיכות מחכות שהנסיך יציל אותן. רפונזל לא חשבה לרגע לקשור את הצמה שלה ולהשתלשל למטה, היא חיכתה לנסיך שיטפס, סינדרלה הצליחה לברוח בשביל ללכת לנשף ועדיין בחרה לחזור למרתף הארמון ולחכות לנסיך. אנחנו מאמינים שכל אישה ונערה יכולה להשיג את הטוב שבחיים בעצמה, גם בלי עזרתם של הנסיכים.
שינויים מסחריים-
האגדות שכולנו מכירים, לא באמת נכתבו בצורה הזו במקור. לא נרצה להרוס לכם את הילדות, אבל סופה של בת הים הקטנה לא היה אופטימי בכלל, הנסיכה אמה הפכה לצפרדע ולא הפכה את הצפרדע לנסיך, פוקהונטס נפטרה ממחלה בגיל מוקדם מאוד וכיפה אדומה נטרפה על ידי הזאב, יחד עם סבתא. השינוי שנועד למשוך יותר קוראים וצופים בדרך כלל, גרם לסיפור להתרחק מאגדת העם ממנו הגיע ולהפוך לסיפור לא מציאותי ודביק מדי לטעמנו.