״התחזקה אצלי התחושה שלמרות שנולדתי בן, אני צריך להיות בת״

״מעריב לנוער שלום,

יש לי שאלה ממש מביכה. בשנה האחרונה התחזקה אצלי התחושה, שלמרות שנולדתי בן הייתי צריך להיוולד בת. אני אוהב דברים של בנות. אני רוצה להתאפר ובא לי ללבוש שמלות, ויש לי רק חברות ולא חברים בנים. אני שונא דברים של בנים, כמו כדורגל וללכת מכות. אני יודע, שיש דבר כזה לשנות מין, אבל כל מי שראיתי שעשה את זה, נראה ממש כמו פריק, אז אני ממש מפחד שזה יקרה לי. מה לדעתכם אני צריך לעשות?״

נדב, פרדס חנה

זו שאלה חשובה ומשמח שהיא נשאלה, יחד עם המבוכה והקושי שכרוכים לפעמים בהליכה עם האמת הפנימית, בשונה מהגוף החיצוני, ובשונה מנורמות של חלקים מסוימים בחברה.

ההמלצה הטובה ביותר היא לעשות מה שמרגיש נכון ומתאים. כך ימליצו גם טובי המומחים וגם המחקר בתחום. כלומר, חשוב וכדאי להקשיב לתחושה שבפנים של מי אני, ולפי זה להתלבש, להתאפר, לבחור תחומי עיסוק וחברים, וגם לדבר על עצמי ולבקש שידברו בחזרה. כרגע כתבת בלשון זכר, אבל אני לא בטוחה שכך מתאים לך שאפנה בחזרה, אז אדבר בשפה כללית, ואקווה שזה מרגיש טוב.

כדאי לדעת שגם אם זו תופעה פחות נפוצה, ושיש כאלו שזה נראה להם מוזר או 'פריק' ואפילו מילות גנאי הרבה יותר גרועות, בפועל זו תופעה אנושית קיימת ואפשרית. בהחלט ישנם אנשים וגם ילדים/ות שממוקמים בכל מיני מקומות על הרצף המגדרי, כטרנסג'נדר, ג'נדרקוויר או מתלבט/ת במגדר, ובוחרים את הבחירות המגוונות שלהם לגבי לבוש, טיפוח ומידת השימוש בהתערבויות רפואיות הורמונליות או כירורגיות. שום דבר לא מחייב, והכל בהתאם לרצון האישי.

לרוב ישנם שני קשיים מרכזיים. הראשון הוא קבלת החלטות לגבי איך, מתי וכמה לבצע את ההתאמות בין המגדר המורגש מבפנים לבין הגוף, והשני הוא התמודדות עם תגובות חברתיות. הכלי החשוב ביותר המסייע עם שניהם, הוא תמיכה משפחתית וחברתית. לכן כדאי ואפילו חיוני לשתף את האנשים הקרובים בתחושות, להתרחק מאלו שלא יתמכו, ולהישאר עם מי שכן, וכך לבנות ולהרחיב בהדרגה את מעגלי התמיכה שיחזקו מול קשיים ויהיו שם. אפשר להתחיל מההורים, או מקרובי משפחה אחרים, ממחנכת או יועצת בבית הספר. אפשר גם לקבל עוד מידע באתר ארגון "מעברים" (maavarim.org), או להצטרף לפעילויות ברחבי הארץ של ארגון נוער גאה – "איגי" (igy.org.il).