״מעריב לנוער שלום, יש לי חבר ואין לי מושג אם להיפרד ממנו. מה לעשות״?

״מעריב לנוער שלום,
בעוד שבועיים אני מסיים כיתה יב׳ ואני ממש בלחץ, אני פוחד שלא אשמור על קשר עם חברים ובכללי מוזר לי לחשוב שאני לא אהיה יותר בכיתה, לא אראה יותר את החברים מבית הספר ואני בדיכאון ממש. איך אפשר להתגבר על ההרגשה הזו? אני לא רוצה שייגמרו הלימודים״.
גיל, 17, חיפה

היי גיל,
סיום תיכון הוא אירוע מרגש ומשמעותי, מזל טוב! מובן שיום התקופה והפרידה היא לא פשוטה, ויש חשש אמיתי לא להישאר בקשר עם חברים ולשנות את מרכז החיים שלך, שסבב סביב בית הספר. לפעמים קשה להבין מה האפשרויות שלנו, והעתיד נראה לא ידוע, כמו ללכת בתוך ערפל. חשוב שתדע- הרבה בני נוער חווים את התחושה הזאת לקראת סיום הלימודים. אפשר לנסות למצוא נקודות של אור ושמחה מהתקופה שהייתה ולשאוב ממנה כוחות לעתיד, תחשוב עם עצמך: אילו דברים הרווחת בשנים האלו? עם מה אתה יוצא לדרך חדשה? בנוסף, אני מציעה לך להיאחז בכוחות שלך, ובעוגנים שקיימים במציאות - במה שעשה לך טוב עד כה, ספורט, מוזיקה, בילוי עם חברים, אמונות דתיות, כדי לחוות את השינוי באופן פחות מטלטל.

מעבר לזה, חברות של שנים זה דבר יקר וחשוב, דבר איתם על סיום התקופה והשינוי. תתפלא לגלות שאתה לא לבד, תשתפו אחד את השני בחששות, מה כל אחד הולך לעשות בזמן שאחרי התיכון, ואפילו לתכנן איך להישאר בקשר. אתה מסיים תקופה, אבל אתה לא חייב להיפרד מחברים איתם גדלת. הקשר ישתנה, חלקם ייחלשו, חלקם יתחזקו, אולי תהיו רחוקים האחד מהשני, אך אם החברות משמעותית לך אתה תמצא את הדרך להמשיך ולהשקיע בה. מאחלת לך הצלחה רבה בדרך החדשה!

״מעריב לנוער שלום,
יש לי חבר ואין לי מושג אם להיפרד ממנו. הוא מסנן אותי, לא מתייחס אליי ואנחנו גם בקושי מדברים, אבל אני אוהבת אותו וכן רוצה להיות איתו. אני ממש מתלבטת איך להתקדם מכאן, אם להיפרד ממנו ובאיזו צורה. מה כדאי לי לעשות״?
ימית, 15, אשקלון

היי ימית, אני חושבת שאת עומדת בנקודה מאוד חשובה. יש לך בחירה שעומדת לפנייך, ומתחת לפניי השטח – השאלה האמיתית שאיתה את מתמודדת היא האם לבחור בעצמך או בחבר שלך. אהבה זה דבר נפלא וטוב, כל עוד היא הדדית. כשחבר או חברה לא מראים סימנים של רצון לתקשר ולהיות, ואפילו להיפך כמו במקרה שלך, זה מעלה שאלה רצינית. כי בסוף מה זאת אהבה ויחסים? הרצון להיות אחד עם השני, לחלוק חוויות, לשתף ולהתייעץ. את מתארת חוויה לא פשוטה ואפילו מעליבה, סוג של דחייה שנעשה על ידי האדם שאת אוהבת. לאורך זמן החוויה השלילית הזאת יכולה להשפיע עלייך, על מצב הרוח שלך, על הביטחון שלך, על איך שאת תופסת את עצמך. מגיע לך מישהו שיאהב אותך כמו שאת אוהבת אותו. שיעניק לך את התקשורת והקרבה שאת מחפשת וחשובה לך.
תזכרי: חוסר יחס זאת לא אהבה, ונכון שפרידה זה דבר כואב, אבל את בגיל כ"כ יפה ומשמעותי שבו מתחילות להתעצב כל התפיסות שלך על יחסים ואהבה, ואת בטח היית שמחה באהבה בריאה בה את מקבלת מקום ויחס, שזה הא' ב' של מערכות יחסים.

אז מה עושים? זה הזמן לשתף אותו בתחושות האלו, להגיד לו מה מפריע לך ואיך היית רוצה שהדברים ייראו. אם תראי שהוא קשוב ומבין את הבקשה שלך, אז אפשר לתת הזדמנות נוספת ולראות אם יש שינוי. ואם לא, אני הייתי ממליצה לך שלא להישאר בקשר הזה, על אף האהבה. לבסוף אהבה היא לא רק פרפרים בבטן, אלא אמון, בטחון, נעימות, חוויות משותפות והרבה הרבה תקשורת. אל תפחדי לעשות את הצעד הזה, כי בסוף זה לבחור בך! באהבה שמגיעה לך!
זה הזמן להקיף את עצמך בחברות, להיזכר מה את אוהבת לעשות, ולשמור לעצמך על הלב. בהצלחה!

*הכותבת הינה לירון פרץ, פסיכולוגית חינוכית בהתמחות