עומרי לקס בראיון בכורה: ״אני מעדיף יותר להיות בעולם שקיים מחוץ לטלפון״

עומרי לקס מתל אביב, סך הכל בן 20, שבימים אלה נמצא בשיא השירות הלאומי שלו, עתיד לפרוץ כבר היום למסך הטלוויזיה, בתפקיד משחק ראשי ראשון בסדרת ההרפתקאות "כראמל". הראיון איתו התקיים כשבוע לפני סיומה של שנת 2021, כשברקע תקופה של התחלות חדשות. הוא משתף בהתרגשות לקראת עלייתה של הסדרה "הייתה לי שנה מטורפת. התחלתי את המסגרת של השירות הלאומי והצטרפתי לסוכנות, התחלתי ללכת לשיעורי פיתוח קול והכרתי אנשים. הייתה לי שנה מדהימה, ממש".

עומרי מגלם את דמותו של אלאל בסדרת הנוער "כראמל", המגוללת את סיפורם של שלושה אחים - רובי, גול ואל-אל, שנאספו מבית יתומים ואומצו כעשור לפני תחילת העלילה. הילדים מקבלים חבילה מסתורית מדוד עשיר שנפטר ושעל קיומו לא שמעו מעולם. בתוך החבילה שלוש טבעות קסם, שעוברות במשפחתם של האחים כבר יותר משלוש מאות שנה. "הייתה לי חווית קפיצה למים הכי טובה שיש. עבדתי עם צוות שהם הטופ של הטופ, בעיקר גם ברמה האנושית, אנשים שגם ידעו להכיל את החוויה של הצילומים. זו חוויה שהיא מאוד אינטנסיבית. אני באמת חושב שגם ברמה המקצועית היה נורא מושקע וגם מבחינת השחקנים, שהם באמת מהשורה הראשונה. אלו אנשים מדהימים, יצא לי ממש להכיר חברים לחיים. אני מקווה שהסדרה תמשיך לעוד עונות, אזכה לצלם איתן עוד המון".

מתי הבנת שאתה רוצה להיות שחקן?

"מגיל מאוד צעיר, מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד הייתי זה שעושה את ההצגות במשפחה. לאט לאט עם השנים הבנתי שיש משהו במשחק שמראה צדדים שקיימים בי ואני פחות מצליח לבטא ביומיום, הביטוי הזה הוא הדבר שהכי מרגש אותי כשאני משחק".

תפקיד משחק ראשי ראשון. לא סתם. מוכן לקחת את הסיכון של איבוד האנונימיות שלך?

"כן, אני גם לא רוצה לצפות יותר מדי. אני מאמין שמה שיקרה יקרה ואני מרגיש מוכן לשינוי שקרב לבוא, אני מתרגש מאוד לקראתו".

בעידן בהן הרשתות החברתיות שולטות ביד רמה בעולם, נראה כי לקס אינו רואה עין בעין את הנורמה החברתית ומסרב להישאב לטירוף הרשתות. את הבחירה לא לפתוח אף רשת חברתית, מנמק בטענה שהוא פשוט לא רואה בזה שימוש בשלב הזה, לדבריו, זה מגיע משני צדדים. "אני טיפוס" טוען וממשיך; "אפרופו טוטאליות, אני מאוד מהר מתמכר לדברים וידעתי שאני יכול להיות באינסטגרם שעות במקום להיות במקומות שעושים אותי יותר שמח. אני מעדיף יותר להיות בעולם שקיים מחוץ לטלפון".

אתה מבין שמדובר בכלי משמעותי שמשנה את חוקי המשחק בעולם הבידור?

"אני מבין, אבל כרגע אני עדיין בוחר לעשות את הדברים בדרך שלי".

הקהל של היום מתקשר עם הכוכבים האהובים דרך הרשתות החברתיות. בתור מי שאינו מחזיק באף אחת כזאת, איך אתה מתכוון לשמור על קשר עם הצופים?

"אני עוד לא יודע איך, אני מאוד חדש בזה, אבל כמובן שאני ארצה לתקשר עם כל מי שירצה בכך ולשאול או לחוות דעת. אני מאמין שאמצא את הדרך".

התפקיד הגיע לעומרי באודישן הראשון בחייו, הוא צלח ׳על הוואן׳ והתקבל ישר לתפקיד ראשי, דבר שאפשר לייחס לו יתרונות וחסרונות "לקח לי המון זמן להיכנס לעסק של האודישנים, הייתי במסגרות שהרבה עשו את זה לפני. הרגשתי שקודם אני צריך ללמוד משחק כמו שצריך ואז לצאת לדרך. הכנתי את עצמי המון זמן לכך שלא אקבל כלום, יש המון שחקנים שטובים ממני. אל האודישן של ׳כראמל׳ הגעתי בטעות, הבמאי של הסדרה הוא חבר של אבא שלי והוא הראה לו תמונה שלי והבמאי אמר שהוא מרגיש שאני מתאים לאודישן של אלאל. מפה לשם זה באמת קרה וקיבלתי את תפקיד המשחק הראשון שלי".

מאז עשית עוד אודישנים?

"בטח. וגם שמעתי המון לא. אבל ממשיכים הלאה, כי חייב. אני גם נורא נהנה מלעשות אודישנים, זו הזדמנות לשחק וליהנות. צריך לזכור שבסופו של דבר כל דבר קורה בזמנו".

הסדרה מבוססת על סדרת ספרים מאת מאירה ברנע- גולדברג ובימים אלו, נכתב הספר השביעי בסדרת ספרי ההרפתקאות, אך לקס עדיין לא קרא את כולם "קראתי חלק מהספר הראשון בבייביסיטר שהייתי בו, אני עדיין מתקדם יחד איתם. אני מרגיש שמצד אחד, אני מאוד מתחבר לדמות ויש דברים שאני פחות מתחבר אליהם. נגיד, יש משהו בדמות של אלאל, הוא הרבה פעמים מרגיש שיש משהו באיך שהוא נתפס כאדם חזק ועקשן מהצד, יגרום לו להשיג את התוצאות שלו וגם לי לפעמים זה קורה, אני כשיש לי מטרה, מאוד הולך אחריה בטוטאליות, אני בן אדם מאוד טוטאלי. אני חושב שגם הרגישות שלו זה דבר שמאוד קשור אליי. במהלך הסדרה הוא מתאהב ומנטרל את כל המגננות שלו, את כל הפחדים והולך אחרי הלב שלו. יש גם דברים שפחות, אני ואח שלי בקשר יותר טוב מהקשר של אלאל וגול בסדרה ואני מאמין שאני פחות שחצן ממנו. אבל יש הרבה נקודות חיבור".

הסדרה מבוססת על פנטזיה. מה ההרפתקאה הכי מטורפת שהייתה לך?

"אפרופו בייביסיטר, הכרתי את המשפחה הזאת כשהן רצו לטוס ליוון והם רצו לקחת איתם בייביסיטר. הכרתי אותם עשר שעות לפני הטיסה ונפגשנו פעם ראשונה בשדה התעופה ופשוט טסנו לרודוס לשלושה ימים. מה שקרה זה שחברה טובה שלי הייתה עושה להם בייביסיטר והיא לא יכלה לטוס איתם, אז היא המליצה להם עליי ואמרה להם שאני טוב עם ילדים ושהם ממש חייבים לקחת אותי. מפה לשם הם באמת הקשיבו להמלצה שלה והתקשרו אליי ומאז אני עושה להם בייביסיטר, גם בארץ ומחכה כבר לחופשה הבאה".

בתחילת הראיון, סיפרת שאתה הולך שיעורי פיתוח קול, שזו גם הרפתקאה. מאחורי השחקן העולה מסתתר גם זמר?

"לא בדיוק. אני מאמין שאם אני רוצה להיות שחקן אז אני מחדד את כל אחת מהיכולות, שבעיניי, צריכות להיות לשחקן - שירה, ריקוד ובעיקר כמובן שמשחק".

אתה מעלה פה את כל המרכיבים לשחקן פסטיגל. זה משהו שנמצא על הפרק?

"פחות הכיוון, אבל never say never".

אם לא שחקן, מה החלום הנוסף?

"מבחינת מקצוע, אני מניח שזמר. אבל לא באמת כי החלום שלי זה באמת רק להיות שחקן. מעבר לפן המקצועי, למצוא אהבה".

עד כמה הייתה לך יד חופשית בתפקיד שלך? היו דברים שרצית לשנות ושינית?

"העבודה כמובן הייתה כל הזמן מול הבמאי רועי, שהוא מדהים דרך אגב, אבל הכיוון שלנו היה דומה, היו דיוקים ברמת האישיות של אלאל. הרבה פעמים הוא היה עושה תנועות ומתגנדר המון, כל הזמן היה חשוב לו להיות הכי חזק בתמונה והיו מקומות שבהם היה צריך לדייק את איך זה לא יוצא כדיווה, אלא כמנהיג".

מה השאיפות שלך בתחום המשחק?

״השאיפה הכי גדולה שלי היא להיות שחקן תיאטרון בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון".