"אני אוהבת למתוח גבולות"

נאיה פדרמן גדלה בהרצליה. סבה, דיויד פדרמן, מבעלי קבוצת מכבי תל אביב, אך הייחוס המשפחתי מעולם לא הוריד מחריצותה ועבודתה הקשה, שמספקת לנו תוכן מגוון ואיכותי כבר מעל ל-11 שנים.

היא הופיעה לראשונה בגיל 8 בפסטיבל שירי הילדים, ומאז לא ירדה מהבמה לרגע. ברזומה שלה ניתן למצוא את הסרטים ״גויאבות״, ״ג׳סטה״ ו״ג׳סטה 2״ של קובי מחט, במחזמר ״ספר הג׳ונגל״ בתור באנה, ב״בילי אליוט״ ובטלוויזיה בכלל אי אפשר לזגזג בין ערוצים בלי לראות אותה ("ספיידרז", "זאת וזאתי", "כפולה" ועוד), ובשנת 2020 היא גם החלה לשמש כפרזנטורית למותג האופנה "עדיקה".

"איזה כיף לי להיות כאן, מרגיש שהעבודה הקשה שלי משתלמת" מספרת לנו נאיה. היא בכלל מאמינה בעבודה קשה ופחות בלנוח, מנהלת זוגיות עם דוד ויצמן (23) כבר מעל לשנתיים והשניים אף גרים ביחד. היא חולמת להיות שחקנית בינלאומית בקנה מידה של גל גדות או נטלי פורטמן וממש לא נשאבת לטרנד הטיק טוק כפי שאולי מצופה ממנה.

מתי הבנת שאת מובילת דעת קהל ושיש לך השפעה על אנשים?
"אני משחקת מגיל ממש צעיר, מגיל שמונה. אני חושבת שהתחלתי להבין את זה אחרי הסרט הראשון שלי "גויאבות" שעשיתי בגיל 12. כבר אז מלא ילדות אמרו לי - 'איך אפשר בגיל כל כך צעיר? איזה כוח רצון'".

התחלת באמת בגיל מאוד צעיר וזה הוביל לזה שבגיל 19 באמת יש לך רפרטואר די מטורף. יש פרויקט שאת גאה בו במיוחד?
"שאלה ממש קשה. אני גאה בכל הפרויקטים שעשיתי, גם אם מדובר בתפקיד שהוא יותר מצומצם וגם אם עשיתי תפקיד ראשי בסדרה, בסרט או בתיאטרון. 'בית הכלבים' המשיכה לשלוש עונות ואני עושה בה תפקיד ממש ראשי, אז אולי שם העבודה הכי משמעותית שלי, אבל אני באמת גאה בכל הפרויקטים שעשיתי".

מה את הכי אוהבת בתחום שלך?
"אני מגשימה את החלום שלי. מאז שאני זוכרת את עצמי החלום שלי זה לשחק ולשיר ולהופיע על במה ואני פשוט מגשימה את זה כל יום מחדש. זה גם באמת כיף להיות משפיעה. זה שיש לי את הכוח להשפיע על קהל מסוים זו פריבילגיה מטורפת ואני מאוד שמחה על זה".

ומה מוציא אותך מדעתך בתחום הזה? מה את הכי פחות אוהבת?
"אני מאוד פרפקציוניסטית. אם אני עושה פרויקט מסוים ואז רואה אותו בטלוויזיה או בקולנוע ויש סצינה מסוימת שאני אומרת, 'את זה יכולתי לעשות יותר טוב', אז זה ממש יכול להוציא אותי מדעתי. אבל כזאת אני, חייבת שהכל יהיה מושלם…".

מה לדעתך ההבדל בין משפיענים היום למשפיענים לפני 10 שנים?
"יש היום המון פלטפורמות שאפשר להשפיע דרכן, ופעם זה היה באמת יותר דרך תרבות של טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון".

האם את רואה את עצמך עושה את זה כל החיים? זהו, מצאת את עצמך?
"חד משמעית. אני משקיעה את כל הזמן והמאמץ שיש בעולם בשביל להמשיך במקצוע הזה עד מתי שאני אוכל ואני לא רואה את עצמי עוסקת במשהו אחר".

עד כמה את מרגישה עצמאית בקבלת החלטות וכמה את מושפעת מהסביבה?
"אני מרגישה שאני מאוד עצמאית בקבלת החלטות שלי בגלל שהתחלתי בגיל צעיר ואני יודעת מה נכון לי ומה לא. כמובן שיש לי את הצוות המדהים שלי - הסוכנות שלי, היחצ"ן שלי וההורים שלי שאני מקשיבה לדעות שלהם, אבל בסופו של דבר אני מחליטה מה יקרה. אני כן מאוד מקשיבה לדעות של הסובבים אותי אבל בסוף ההחלטה תהיה שלי כי אני יודעת בלב שלי מה נכון לי".

מדי פעם, כשיש לך יום חופש - איך הוא נראה?
"לישון, פשוט לישון! לישון מהבוקר עד הערב. למרות שזה גם לא כל כך יכול לקרות כי אני גרה לבד אז אני עושה כביסות וכלים ובאמת מנהלת משק בית. אני נחה כשיש זמן, אבל מי בכלל רוצה לנוח? למה שנרצה לנוח? יש לנו את כל החיים לעשות כיף ולעבוד, אני פחות בלנוח…".

אם היית יכולה לטוס לחלל עם אדם אחד ולהביא איתכם חפץ אחד - איזה אדם וחפץ היית לוקחת?
"הייתי לוקחת את חבר שלי כי אני חושבת שלטוס לחלל עם בן-זוג זו חוויה ממש מגניבה. לגבי חפץ, אוכל זה עובד? כי אוכל זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. אחרי בן-זוג, משפחה וקריירה, אני אוהבת לאכול. אז הייתי לוקחת את הבן-זוג שלי ופיקניק".

יש מישהו שאת מעריצה ושואפת להיות כמוהו?
"נטלי פורטמן, אני מעריצה אותה מגיל צעיר. הסרט הראשון שראיתי היה 'לאון' והיא שיחקה בו כשהיא הייתה לדעתי בת 10, אז אני רואה את כל הפרויקטים שלה ושומעת פודקאסטים שלה, שהיא מסבירה על המשחק שלה. אני ממש מעריצה אותה".

יש משהו שלא תהיי מוכנה לעשות בשביל תפקיד?
"אני לא יכולה לחשוב על משהו ספציפי, אני כן יודעת שאם יש תפקידים שאני פחות אתחבר אליהם רגשית אני לא אעשה אותם. אני עושה רק דברים שאני מאוד מאמינה בהם. מבחינת גבולות - אני אוהבת למתוח גבולות ואני פשוט עושה מה שאני אוהבת. עדיין לא יצא לי משהו כזה…".

מעריב לנוער התחיל לצאת לאור בשנת 1957. ישראל בת 9, אנשים מסתובבים עם סנדלים וכובעי טמבל בצו האופנה. אין אייפונים, אינסטגרם, טיקטוק. יש קומזיצים, טבע, וחברים. היית חוזרת לתקופה הזאת?
"קל שכן. כמובן שיש לי רשתות חברתיות, כי זה העולם שאנחנו חיים בו היום, אבל אני הכי טיפוס של פעם. אני מעדיפה לא להיות בטלפון ורק לקרוא ספר או לעשות דברים אחרים, אני קצת זקנה בנפשי".