"מחרפן אותי שמפיצים תמונות פפראצי שלי כשאני בבגד ים"

את אגם בוחבוט (17) שמענו לראשונה בתוכנית "בית ספר למוסיקה" בהיותה בת 8 בלבד. היא שרה, "יא מאמא" ולא השאירה אף עין יבשה. מאז, הוציאה אגם שירים רבים שהפכו בן רגע ללהיטים (כולל דואט בלתי נשכח עם המנטור, משה פרץ), שיחקה במגוון סדרות מצליחות ואף הנחתה תוכניות טלוויזיה כמו, "הבנים והבנות" בערוץ הילדים. כיום היא מתחזקת עמוד אינסטגרם עם מאות אלפי עוקבים, וממשיכה ליצור במרץ מוזיקה חדשה.

בוחבוט מודעת היטב להשפעה הרבה שיש לה על ילדים ובני נוער, והיא מקפידה להעביר תמיד את אותו המסר - לא חייבים להיות הכי רזים, הכי גבוהים, הכי לפי הנורמה. תהיו מי שאתם - ותצליחו בכל מה שתרצו. על אף הקריירה המרשימה שלה עד היום בוחבוט מרגישה כי לא הספיקה כלום עדיין ואם אתם שואלים אותנו - יש עוד למה לחכות…

[youtube_embed youtube_id='']

"הראיתי לילדות שזה בסדר להיות קצת מלאה, קצת 'לא במידות הסטנדרטיות'"

מתי הבנת שאת מובילת דעת קהל ושיש לך השפעה על אנשים?

"התחלתי את הדרך שלי בגיל מאוד מאוד צעיר, שמונה וחצי. התחלתי להבין את זה כשהתחילו לעלות לי העוקבים באינסטגרם, כשהתחילו פתאום ילדים ברחוב לפנות אליי ולהגיד שהם אוהבים אותי ושאני מודל לחיקוי עבורם - זו אחריות מאוד גדולה על הכתפיים, ונראה לי שאני עושה את זה סבבה עד כה".

מתי הרגשת שבאמת הצלחת לגעת במישהו?

"אני חושבת שהמקרה שחזר על עצמו כמה פעמים זה אימהות שבאו אליי ואמרו לי שאני מהווה דוגמה לילדות שהן קצת לא כמו כולם - לא רזות ולא דקיקות. הראיתי להן שזה בסדר להיות קצת מלאה, קצת 'לא במידות הסטנדרטיות', לא 60-90-60. אני חושבת שזה משהו שמאוד חשוב להראות ולהגיד - לא צריך להיות הכי גבוה או הכי רזה, צריך להיות מי שאתה ואתה תצליח וזה הכי חשוב".

מה את הכי אוהבת בתחום שלך?

"אני הכי אוהבת את זה שאני מופיעה והקהל מחזיר לי את כל האהבה על כל העבודה הקשה שאני עושה בשבילם. אני חושבת שיש לי חותמת על העבודה הקשה שאני עושה - אני יוצרת בשבילם ומנסה כל הזמן להביא משהו חדש ואחר. זה הדבר שאני הכי אוהבת שיש, וגם שבאים להצטלם איתי ברחוב".

מה הדבר שמוציא אותך מדעתך בתחום הזה? מה את הכי פחות אוהבת?

"לפעמים בקיץ כשאני בים בבגד ים מצלמים פפראצי ומפיצים – אני שונאת שמצלמים אותי בזווית לא הכי מחמיאה, או כשאני אוכלת, אלה דברים שמחרפנים אותי…".

"עדיין לא ראיתם שום דבר ממש שיש לי להציע"

האם את רואה את עצמך עושה את זה כל החיים?

"לגמרי. גם בעוד 10-20 שנה בע"ה אני מקווה להיות כאן ולעשות את מה שאני עושה היום. אני מקווה להמשיך ליצור ולעשות ולשיר ולהיות על במות ולשחק עד סוף החיים שלי, כי זו באמת האהבה הכי גדולה שלי. אז כן, אני לגמרי רואה את עצמי פה ונשארת כאן".

התחלת בגיל מאוד צעיר, את מרגישה שזה היה המסלול הנכון בשבילך?

"אני כמעט עשור בתחום, זה מצחיק להגיד. אני לגמרי חושבת שמצאתי את הייעוד שלי ואת הדרך הנכונה בשבילי. אני רואה את עצמי עושה את זה כל החיים, אני אוהבת את מה שאני עושה, זה מרגש אותי ועושה לי שמח בלב - זה הכי כיף שיש".

מה החלום הכי גדול שלך?

"לא הספקתי עדיין כלום, אתם לא ראיתם שום דבר. אני כן עשר שנים פה וכן מוציאה שירים, אבל עדיין לא ראיתם שום דבר ממש שיש לי להציע. החלום הכי גדול שיש לי זה פשוט להיות פה ולהיות מספר אחת".

מדי פעם, כשיש לך יום חופש - איך הוא נראה?

"אני פשוט קמה מאוחר, בצ'יל, עושה אימון, יוצאת עם חברות. דברים שלא יוצא לי לעשות ביומיום".

אם היית יכולה לטוס לחלל עם אדם אחד ולהביא איתכם חפץ אחד - איזה אדם וחפץ היית לוקחת?

"וואי, זה קשה ברמות… יש שני אנשים שלא זזים ממני ואני לא יכולה לבחור בניהם, שזה אמא ואבא - אז הייתי לוקחת את שניהם. חפץ - הייתי אומרת את האוזניות שלי, אבל בלי הטלפון איך אני אשמע שירים? אז את הטלפון שלי, בלי אוזניות, שכולם ישמעו".

יש מישהו שאת מעריצה ושואפת להיות כמוהו?

"יש המון שאני מאוד מעריכה על מי שהם ומה שהם עשו פה - עידן רייכל, שרית חדד המושלמת. אני שואפת להיות אגם - אני לא רואה קריירה של מישהו אחר ואומרת שזה מה שאני רוצה לעצמי. אני רוצה לעשות פה משהו חדש, להיות פה משהו אחר. אני רוצה שכשילדות צעירות ירצו גם לשיר ולרקוד הן יסתכלו עליי ויגידו, אני רוצה להיות כמו אגם'- זה נראה לי הדבר שאני הכי רוצה שיקרה. נראה לי שפשוט להיות מי שאני, אני לא מסתכלת על אף אחד אחר. אבל יש לנו פה המון אמנים וזמרים שאני מעריצה אותם על הדרך שלהם".

מעריב לנוער התחיל לצאת לאור בשנת 1957. ישראל בת 9, אנשים מסתובבים עם סנדלים וכובעי טמבל בצו האופנה. אין אייפונים, אינסטגרם, טיקטוק.
"יש קומזיצים, טבע, וחברים".

היית חוזרת לתקופה הזאת?

"אני לא יודעת אם הייתי חוזרת לתקופה הזאת. כן הייתי רוצה לחיות איזה שבוע-שבועיים בלי טלפון, להיות עם חברים ולעשות קומזיצים והכל, אבל אני חושבת שדווקא משהו בדור שלנו, שזכה להיות עם טלפונים ניידים... בסוף, באמת הדבר שנותן המון לאנשים פה, אם זה טיקטוק או אינסטגרם, זה מה שגורם לאנשים להיות ברשימה פה. זה נותן פלטפורמה אדירה לילדים בגילי וגם לא בגיל שלי להוות דוגמה לילדים אחרים. כן יש משהו מאוד חשוב במה שאנחנו עושים. אנחנו כל הזמן עסוקים בזה, אבל עם כל הצדדים הרעים יש גם צדדים טובים, ולאט לאט אני מקווה שזה יהפוך להיות רק מקום טוב. בלי שיימינג, בלי לשון הרע - שרק נאהב אחד את השני ונעשה טוב".