ליהי טולדנו: "הייתה הידרדרות מסוימת בביטחון העצמי, הבנתי שלא מספיק להיות הילדה החמודה״

שליהי טולדנו בת ה 20- נכנסת לחדר - כל העיניים מסתובבות אליה. היא בתו של הזמר אבי טולדנו, השתתפה בעונה השביעית של "הכוכב הבא" והספיקה להוציא כבר שלושה סינגלים. היא הייתה בלהקה צבאית והשתתפה בסדרה "מיוחדת" בתפקיד שיר, הצלמת של החבורה והחברה הכי טובה של מאיה, ובסדרה "מי שמע על חווה ונאווה" כחלק מחברי להקת חיל השריון. באותה שנה הצטלמה לדרמה המוזיקלית "תלאתה" בתפקיד ראשי. השנה היא גם נבחרה לשחק את התפקיד הראשי בגרסה החדשה של המחזמר "מרי לו" המבוסס על שיריו של צביקה פיק בתיאטרון הארצי ובבימויו של צדי צרפתי, ובכך גברה על עשרות מתמודדות אחרות, בכניסה לנעליה של יעל בר זוהר שגילמה את התפקיד הראשי בעבר. ליהי נולדה בהרצליה וגדלה בגן יבנה.

לא מזמן הוצאת קליפ חדש, "החליפה האפורה", שבא להראות תהליך של פרידה - ואת יצרת את הסיפור שלו, בצורה מאוד מיוחדת.

"כן. אחרי פרידה לפעמים אנחנו פתאום מושלכים כזה לתוך איזה ריק, שאנחנו לא יודעים מה אנחנו הולכים לפגוש בו. הקליפ מציג איזשהו מסע, שבו אני עוברת בעצם את הדרך הזאת. אני הולכת עם מצנח, מתוך שום מקום, לא ברור מאיפה נחתתי, והולכת בכביש חשוך, באמצע לטרון – הבאנו בהפקה 40 חברים שלי שבאו להרים והיו הכי מהממים בעולם, וכל הדרך הזו אני בעצם עוברת בין תחנות בזיכרון שלי. ד שאני רואה את הפסנתר ומחליטה לרוץ אליו – ומשחררת את המצנח. ממשיכה ללכת, ומשחררת את הקשר – משאירה אותו מאחור.

את הקליפ ביים עומר בן שחר, אחרי שראיתי קליפ שעשה בחו"ל. הוא גר בכלל באל איי, ואני התעלפתי על החומרים שלו. ישר כתבתי לו, והזמנו אותו לשבת עם הלייבל. התחלנו ככה לדבר על השיר ועל הסיפור שאני מספרת שם, ובעצם ניסינו לחשוב איך אנחנו מדייקים את הדבר הזה לויז'ואל. כל השיח היה מעניין. חודשים על גבי חודשים של פגישות וכתיבת התסריט ביחד, להבין את הסיפור שאנו רוצים לספר."

ובאמת, יש משהו מאוד בוגר בחומרים של ליהי, במסר ובעומק שהם משדרים. בפרידה קורה לעתים קרובות שיש צד אחד שיותר משתחרר, עף על החיים וממשיך הלאה, בעוד שהצד השני מרגיש יותר ייאוש, ריקנות, ואפילו שואל את עצמו: "מה אני עכשיו?".

"זה מה שרציתי להעביר בשיר ובקליפ," מספרת ליהי. "את המקום הזה, השני, שלא יודע לאן הוא ממשיך מכאן. אני שרה שם בעצם שבסופו של דבר אני רוצה רק לנשום. להראות שגם אני יכולה."

ואת לא רק כותבת בעצמך, את גם מלחינה. זה מדהים. איך זה קורה, הרגע שבו את מפיקה את הצלילים בהתאם למילים?

"אני מנגנת את זה בפסנתר. היה איזשהו יום שבו ידעתי שאני צריכה להתחיל לכתוב, זו הייתה בתקופה שאחרי הפרידה, וחשבתי, יאללה, בואו כבר נעשה אלבום מהדבר הזה, נפסיק לבכות, בואו נמיר את זה ליצירתיות. לאמנות. וככה ישבתי על הפסנתר בבית של אימא שלי. זה היה ביום שישי אחד והיא ישנה בסלון. הסתכלתי עליה. היה בה משהו שהרגיע אותי, שנתן לי ביטחון שקצת איבדתי באותה תקופה. והיה לי רק את המשפט הראשון בשיר:" אז הגעתי למסיבה, שאם הייתה קורית פעם, כנראה שלא היית מגיעה, אבל את החדשה, מתייצבת ראשונה". זה היה הדבר היחיד שהיה לי, ובעיקר הבנתי שאני צריכה לכתוב עכשיו על הדבר הזה. דווקא בגלל שזה היה כל כך מפחיד, הייתה זרימה, וברגע שכתבתי את השיר חשבתי משהו כמו עשר דקות: "וואו, זה לא קורה, זה לא קורה לי". כי לפעמים זה לוקח חודשים לעבד שיר. ופתאום…"

אז מה באמת עושים כדי להוציא את היצירתיות שלנו לפועל?

"אחרי שהייתי ב"הכוכב הבא" הייתה איזו צמיחה בביטחון העצמי שלי. אלו היו שנים לא פשוטות, וחושבת שהצלחתי לפתח את הביטחון שלי רק כשהתחלתי לדבר אל עצמי טוב. רק כשהלכתי בעולם ואמרתי לעצמי: "ליהי, את יפה ואת מוכשרת ואת חכמה ואת רגישה, ויש לך מה להציע לעולם". כי בכל פעם שהלקיתי את עצמי, ודיברתי אל עצמי רע, אז גם התוצאות היו בהתאם. אי אפשר ליצור מתוך חסך. רק מתוך ביטחון בעצמי, השלמה והתקרבות למי שאני."

הקשר שלך למוזיקה התחיל עם אבא שלך, אבי טולדנו?

"אין יום שאני זוכרת שהתחלתי לשיר בו. כל החיים שרתי והייתי על במות. בטח יש איזשהו קשר לאבא, כי מגיל צעיר אני כזה רואה הופעות שלו ואני באה איתו להיות מאחורי הקלעים, ואנחשפתי למוזיקה. נולדתי לתוך הדבר הזה. אבל בסוף זו גם בחירה שלי. החיידק היה בי כל הזמן."

מה את אוהבת יותר, שירה או משחק? ואיפה היית חולמת להופיע עכשיו יותר מכל?

"אני לא יכולה לבחור, רואה בעצמי שחקנית וגם זמרת וגם רקדנית. אני פשוט אוהבת במה.ואם היו נותנים לי לבחור כל מחזמר בעולם, שבו אוכל לשחק, ואת מי… הכי הייתי רוצה לשחק את מריה מ"צלילי המוזיקה".

את הראיון המלא של שי ושל כל 21 המשפיענים של מעריב לנוער ניתן למצוא במגזין חודש פברואר שלנו!