ככה הזוגיות של ההורים שלכם השפיעה עליכם

במהלך ילדותינו, אנו נושאים עינינו להורים שלנו ומעריצים את דמותם. ככל שאנחנו מתבגרים אנו שמים לב בעיקר למגרעות שלהם ונשבעים שאנחנו לא נהיה ככה שנהיה גדולים. עם חלוף גיל ההתבגרות מגיעה הסתכלות אחרת- אנו מבינים שההורים הם בני אנוש, אינם מושלמים, אך יש בהם דברים טובים שאנו אוהבים ומוקירים. מה שבטוח - ישנם דברים שנרצה להדמות להם וכאלו שלא. השאלה האם יש לנו בחירה? ואיך כל זה משפיע על הזוגיות שתהיה לנו?

ילדים קולטים שאתם לא מכבדים זה את זה

בין אם אנחנו אומרים לעצמנו משפטים כמו "אני רוצה זוגיות בדיוק כמו שיש להורים שלי", או "אני בחיים לא אגיע למצב של אמא/אבא שלי בזוגיות", כדאי שנדע שלזוגיות של ההורים שלנו יש השפעה גדולה מאוד עלינו כבר מראשית ילדותינו.

כתבות נוספות בנושא:

• מה לעשות אם הגבר שלך עדיין מאוהב באקסית שלו?
• עכשיו זה מדעי: כמה פעמים זוגות צריכים לקיים יחסים כדי להיות מאושרים?
• איך הופכים דייט לקשר לכל החיים?

ילדים לומדים מתוך התבוננות, צפייה, חוויות: הם קולטים, סופגים ומפנימים את כל מה שהם רואים וגם את מה שקורה מתחת לפני השטח (גם כאשר אנחנו חושבים שהם לא רואים או מרגישים את המתח, את חוסר התקשורת, את השיח המזלזל, את חוסר הכבוד, הרתיעה ממיניות וכו- ילדים רואים, קולטים, מרגישים ומפנימים הכל). לכל ילד הפרשנות שלו לדברים שאותם הוא רואה וחווה וזאת בהתאם לגילו, לבשלות הרגשית והמנטלית שלו, ולכן לא בהכרח שלכל הילדים שגדלו באותו הבית תהיה חוויה זהה לגבי זוגיות ההורים שלהם.

הגדרת תפקידים

כבר בגיל צעיר מאוד, הילדים לומדים מהוריהם מהם התפקידים המגדריים, איך מתחלק הנטל בין אמא ואבא, מה התפקיד של כל אחד כלפי הילדים ואחד כלפי השניה. הילדים לומדים כיצד מתייחסים לאישה וכיצד מתייחסים לגבר. הם לומדים את דפוסי התקשורת שלנו, מחקים את האינטונציה, צורת הדיבור, מידת הסבלנות והכבוד שאנו רוכשים אחד כלפי השנייה.

יתרה מכך, הם רואים האם אנחנו מתייחסים לבעל כאל גבר או ילד או כהורה ואל האישה כאל אמא, אישה או ילדה.

מערכת זוגית טובה = ילדים עם ביטחון

כאשר התקשורת הזוגית מקדמת, מכבדת, מעצימה, אנחנו נראה שהילדים יחוו תחושת ביטחון ויציבות ויתקשרו במערכות היחסים שלהם בצורה טובה ובריאה. לעומת זאת כאשר התקשורת מלווה בהתחשבנויות, מילים מנמיכות, חוסר כבוד, אלימות מכל סוג שהוא סביר שנראה דפוסי תקשורת דומים במערכות יחסים של הילדים. יתרה מזאת, ילדים שחווים תקשורת זוגית כזו מצד ההורים ירגישו חוסר ביטחון, חוסר יציבות והבית לא ירגיש מקום בטוח.

אנחנו מחפשים בן זוג זהה להורינו או שונה ממנו

בין אם זה מבחירה או שלא, אנחנו דומים להורים שלנו, מושפעים מהם בזוגיות שלנו, מאמצים דפוסים שראינו בבית או משנים דפוסים בהתאם למה שראינו בבית ואיננו אוהבים, אך בסיס ההשוואה יהיה להורים שלנו.

אנחנו נבחר בן או בת זוג שיאפשרו לנו להישאר במקום מוכר (דומים להורים שלנו), גם אם אנחנו נרצה לעשות שינוי בחוויה הזוגית.

התפקידים לעיתים יהיו הפוכים. ילד שראה שאמא שלו מתייחסת לאבא שלו בצורה מסרסת ושולטת והפכה אותו לילד במקום לגבר, יכול למצוא עצמו בזוגיות כאיש שולט וחזק שהופך את אישתו לקטנה ונשלטת. דוגמא נוספת אישה שראתה שצורכי אמה לא מתקיימים כלל והיא אינה באה לידי ביטוי, יכולה למצוא את עצמה האישה החזקה בקשר ואת בן זוגה היא תהפוך לחלש והנזקק.

פרויד, שהיה הראשון שדיבר על שחזור דפוסים בהיבט של בחירת בן זוג, טען שאנחנו מחפשים דמות זהה להורה מהמין השני. חוקרים שהגיעו אחריו טענו שאנחנו בוחרים בן זוג שיהיה דומה להורה מהמין השני או ההיפך המוחלט ממנו.

אל תפחדו להפגין מיניות ליד הילדים

הורים רבים מרגישים צורך להסתיר את היותם יצורים מיניים. הם לא נוגעים, מתחבקים, מתנשקים ומבטאים חיבה ותשוקה ליד הילדים. חשוב להבין שהסתרה של צרכים פיזיים, גופניים, רגשיים ומעוררי חיים, מעבירה מסר שגוי בכל הנושא המיני. המסר שעובר שאסור לנו ליהנות, שמין זה דבר שאינו בסדר. כמובן שגם קיצוניות לצד השני יכולה להביך מאוד ולהעמיד את הילדים במצב לא נוח. חשוב לשמור על איזון, לדבר על מגע, לחבק, לנשק ולחזר מול הילדים, אך הכל במידה. חשוב להפוך את הדברים לטבעיים. מחקרים מראים שילדים שגדלים בבית שיש בו ביטויים של חום, קרבה, אינטימיות ומגע גדלים להיות אנשים בעלי מערכות יחסים טובות ובריאות יותר.

הדר זוהר, מאמנת ומלווה תהליכי זוגיות www.hadarzohar.com