כמו שתי טיפות מים

נשים רבות מספרות על המאמץ מצד אחד להתנהג בשונה מאימותיהן, ומצד שני על המאמץ לחפש את קרבתן, בייחוד לאחר שהן עצמן הופכות לאימהות. מה יש שם ביחסים הכל כך טעונים בין בנות לאימהות שהופך את החיים לכל כך מורכבים?

"יחסי אימהות-בנות הם יחסים משמעותיים, כיוון שמדובר ביחסים שנבנו בתקופה מאוד מוקדמת, מאז הלידה ויש שיאמרו עוד קודם", אומרת ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מתמחה בטיפול בנשים ומנהלת אתר נפש אם. בשנים הראשונות לחיים מעוצבת דמות הילד ובמקרה שלנו- הילדה. לדבריי ד"ר הולר הררי, זו התקופה הקריטית בעיצוב האישיות. "במישור הפנימי ניתן לומר שהבת תפנים חלקים מדמות האם, ואלה חלקים שילוו אותה כל חייה, לטוב ולרע". כך למשל, אם בת גדלה לאם ביקורתית, שנהגה להעיר לה לעיתים קרובות היא תאמץ את הביקורת הזו לתוכה. כשתגדל, גם בלי נוכחות האם, היא תבקר את עצמה ובמהלך החיים אותה אישה שבגרה יכולה לפתח רגשות של כעס וטינה כלפי אימה, לעיתים היא אפילו לא תדע מדוע בדיוק. היא רק תדע שהאם גרמה לה להרגיש רע עם עצמה.

הכי רחוק מאמא

יש נשים שמזהות אצל אימן תכונות או דפוסי התנהגות שהן לא אוהבות (שתלטנות, ביקורת, נטייה להיעלב בקלות, וותרנות וכו'). נשים אלה יכולות לפתח מעין תגובת נגד, שבה הן תתרחקנה כמה שהן יכולות מאותו דפוס התנהגות, רק כדי לא להיות דומות בעיני עצמן לאימותיהן. למשל, אישה שאימה הגבילה אותה מאוד בילדותה, תיתן חופש רב לילדיה (לפעמים אפילו רב מידי) ויתכן שיהיה לה קושי בהצבת גבולות לילדיה מאחר וכל הצבת גבול תיתפס בעיניה או תחווה על ידה כהגבלה והגנת יתר. כשאותה אישה מציבה גבול, היא חווה שוב את עצמה כילדה הקטנה שאימה הגבילה אותה. ד"ר הולר הררי אומרת, שהבת למעשה מנסה לברוח מהרגשות הקשים שעולים בה כלפי אימה. אם היא תתנהג כמוה, הרי שהיא תחוש כלפי עצמה את אותו הכעס שהיא חשה בעבר וגם כיום כלפי אימה.

איזו אמא את רוצה להיות?

מנגד יש אימהות שכבולות בסגנון האימהות הקדומה. לפעמים מדובר במשהו רחב יותר (הן לרוב יתנהגו ויגיבו בדיוק כמו שאימן הגיבה כלפיהן בילדותן), ולפעמים מדובר רק בחלק מהדפוסים, הפועל לגבי תחומים מסוימים באימהותן (למשל, בכל הנוגע לשינה בלילה- יש שעה קבועה שבה הולכים לישון, הילד נרדם במיטתו ולא במיטת ההורים וכו'). עם זאת לא תמיד הן מודעות לדפוס שחוו בילדותן, אבל הן חוזרות עליו, כי זה מה שהפנימו.
על פי ד"ר הולר הררי, המצב האידיאלי הוא שהאישה מודעת לחלקים שהפנימה ומסוגלת לבחור איזו אמא היא רוצה להיות. "אם דתוכל להגיב בהתאם לסיטואציה ולפי מה שמתאים לילד, ולאו דווקא לפי מה שאימה כן עשתה או לא עשתה".

הדמיון עולה על המציאות

ד"ר הולר הררי מודה שזהו אחד הדברים שהיא שומעת כמעט תמיד ממטופלות ומאימהות בכלל. לדבריה, שוב הכל קשור להפנמה העמוקה והמוקדמת של דמות האם ודפוסי ההתנהגות והתגובה שלה. "זה מה שאותה בת ספגה כל חייה, וזה מה שהפך לטבע שלה. למרות המודעות שקיימת באופן חלקי, כשאותה אם נמצאת במצב של לחץ, היא מגיבה 'מהבטן' ותחזור למה שטבוע בה".

אז תשאלו ובצדק, האם לנצח נועדנו לחזור על אותם דפוסים שנטבעו בנו? האם אין מוצא? לאו דווקא. ד"ר הולר הררי מספרת שבאמצעות טיפול פסיכותרפי הבנות יכולות לעבור תהליך של עיבוד המטענים שהן סוחבות כלפי אימותיהן. "באופן כללי ניתן לומר שחלק ממה שלא היה מודע יעלה למודעות, כך שהן מצליחות להבין מה קורה להן ולהגיב אחרת. בטיפול הן בעצם מאפשרות לעצמן חופש רב יותר בכל מה שקשור במערכת היחסים בינן לילדיהן ובכלל".

הצפה אימהית

לאחר הלידה האם החדשה זקוקה לתמיכה והכלה. יש רצון טבעי שמישהו יטפל בה, בדומה לאופן שבו היא מטפלת בתינוקה. מן הסתם הפניה הראשונה היא לרוב אל בן הזוג ולאמא של האם החדשה. זו גם תקופה שבה צפים ביתר שאת המטענים הקשורים לילדותה של האם החדשה. ההיריון, ובמיוחד התקופה שלאחר הלידה, הם זמנים שבהם חומת ההדחקה נסדקת ותכנים מהלא מודע עולים יותר בקלות. לרוב מדובר בתכנים שקשורים ליחסים עם הדמויות המשמעותיות, כלומר, האם והאב, לכן התקופה שלאחר הלידה היא לרוב מאוד סוערת ורגשית. זו גם הסיבה שלמרות הקושי הטכני, יש נשים שדווקא לא יבקשו מאימא שתבוא לעזור להן לאחר הלידה. אחרות יכולות לנצל את התקופה הזו, כשהכל עולה, ולעשות איזשהו עיבוד בעצמן או יחד עם אימן, ולפעמים דווקא התקופה הזו היא זמן של התקרבות מחדש לאמא, תוך סליחה על מה שהן הרגישו שפגע בהן והשלמה עם כך שאימן לא מושלמת, וכך הן יכולות ליהנות ולקבל את הטוב שיש לאימן לתת.

קשר חם

איך נשמור על קשר טוב לאחר הלידה? "אני תמיד אומרת לנשים אחרי לידה - תעשו מה שמרגיש לכן נכון", אומרת ד"ר הולר הררי ומוסיפה כי לדעתה, אין כללים בנוגע לקשר עם אמא וכמה עזרה אם בכלל יש לקבל ממנה. יש שירגישו נוח להיות בבית אימן, ליהנות מהטיפול האימהי, מכמה שעות שינה כשאימן שומרת על התינוק ומהשחרור מעול הבית. אחרות ירגישו מועקה ולחץ, ולכן יעדיפו להתמודד לבד או עם עזרה חלקית יותר ולקבל עזרה מאנשים אחרים.

ד"ר הולר הררי מסכמת שאם אישה מרגישה שהיחסים סביב אימה טעונים וגם כיום משפיעים עליה רגשית בעוצמות חזקות, אולי זה הזמן להיכנס לתהליך טיפולי של פסיכותרפיה. "חבל שנשים יעברו את חייהן כשהן שבויות בתוך מטענים מילדותן, ללא יכולת להשתחרר".