עם היד על הדופק

מכונת הגוף המשומנת יודעת ללדת ילדים. היא עשתה כן באופן טבעי דורות שלמים. כן היו אבדנים במהלך לידות ומקרים שהעמידו בסיכון את היולדת ואת העובר. לעומת הידע המצומצם וחוסר היכולת לעקוב אחר גורמי הסיכון בימים עברו, הרפואה המערבית שמחה ביכולתה לתת מענה אמיתי, נכון ומציל נפשות לאותם מקרים בהם הלידה הופכת מסוכנת. מהם המצבים בהם הלידה מערבת סכנה לאם ולעובר? מה עלול להשתבש? הסברים וקריאת הרגעה מפוכחת מאת ד"ר אורית מורן, מנהלת חדרי לידה במרכז הרפואי על שם שיב"א.

הגוף שלך יודע ללדת?

גוף האישה צויד מבעוד מועד בכלים המאפשרים לייצר חיים ולהביאם לאוויר העולם. מרבית הלידות, המתרחשות כיום, מסתיימות בלידה תקינה, כדרך הטבע. "לידה היא תהליך פיזיולוגי, טבעי", מזכירה ד"ר מורן. "בהיותו שכזה, מדובר באירוע מופלא, שבעבר התרחש בבית, ללא צורך בהתערבות רפואית. במאה האחרונה עברו הלידות לתוך כותלי בית החולים, והרווח העיקרי בכך הוא לאותם מקרים בודדים בהם משתבש מהלך הלידה. מהלך מרבית ההריונות תקין ורב הלידות מוגדרות בסיכון נמוך (low risk), כלומר לא צפויים סיבוכים במהלך הלידה. במיעוט המקרים, בהם ההיריון או הלידה בסיכון, הטיפול הרפואי בבתי החולים הביא לירידה משמעותית מאד, בתחלואה ובתמותה האימהיים והעובריים כאחד. מבחינה מספרית, בישראל שנת 2008 מתקיימות 150,000 לידות מתוכן: 75% לידות נרתיקיות רגילות, כ-8% מהן לידות מכשירניות, 25% מההריונות מסתיימים בניתוח קיסרי, כ- 40% מהם ניתוחים דחופים, במהלך לידה".

וודאות זהירה

מרבית הלידות אכן מסתיימות באופן טבעי בלידה תקינה וללא סיבוכים. עם זאת, נכון להתכונן מראש גם למהלכים בלתי צפויים. "רב היולדות בגיל הפריון, גיל 18 עד 40, רובן בריאות, לאחר הריון תקין ומצפות לרגע המאושר בחייהן - הלידה. כגודל הצפייה כך לעיתים האכזבה הקשה, כאשר דבר מה משתבש. במקרים נדירים, תתכן במהלך לידה קטסטרופה בלתי צפויה, וברגע אחד, האירוע המאושר ביותר עלול להפוך לדבר הנורא מכל. לכן, חשוב להדגיש בפני היולדות, כי אנחנו יודעים כיצד מתחילה הלידה, אך לא תמיד ניתן לנבא כיצד היא תסתיים. חשוב ביותר, לבוא עם תחושת בטחון, כי ליולדת ולצוות המטפל מטרה משותפת, לסיים את הלידה בבטחה כשהאם והיילוד בריאים."

שיבושים פה

השיבושים והסיבוכים הנידונים להלן מתייחסים ללידה נורמלית, של אישה הרה שהגיעה עם צירים לבית היולדות, במועד מתאים ללידה ונכנסה לחדר הלידה כשמצבה תקין. "במהלך לידה רגילה יתכנו שיבושים הקשורים במצב היולדת, המשפיעים גם על מצב העובר, ומצבים הקשורים ישירות לעובר, ומשפיעים על מהלך הלידה".

מצבים מסכנים אצל היולדת:

עלייה בלחץ הדם – מחלת לחץ דם בהריון ובלידה, שכיחה יותר בלידות ראשונות ובנשים הסובלות מעודף משקל. לרב מחלת לחץ דם מתבטאת בעליה קלה בלחץ הדם ומהווה התוויה ליילוד מוקדם. במיעוט המקרים המחלה עלולה להסתבך במהלך הלידה ולהביא למצב מסכן חיים.

רעלת הריון - לעיתים הרעלת נותנת את אותותיה רק במהלך הלידה. במצבים אלו יש לייצב את מצב היולדת במקביל ליילוד מהיר, כדי לא לסכן את האם ותוך שיקולים של טובת העובר. לעיתים, במקרים של לחץ דם גבוה במהלך הלידה, נדרש מעבר דחוף לניתוח קיסרי, כשאין תנאים המאפשרים לידה רגילה מהירה.

דימום – פרץ של דימום חזק המתרחש במהלך הלידה. דימום שכזה יתכן ממספר סיבות:
שילייה הממוקמת נמוך, ששוליה קרובים לצוואר הרחם. במקרה זה יתכן גם דימום קל, שאיננו מסכן את הלידה והמוניטור של העובר יהיה תקין. במקרים בהם השלייה מכסה את פתח צוואר הרחם יש הכרח ללדת בניתוח קיסרי.

הפרדות של השלייה - הינתקות השלייה מחיבורה לדופן הרחם, מצב שכזה הוא בגדר קטסטרופה, העלולה לסכן את חיי האם והיילוד גם יחד. כשמדובר בהפרדות רחבה של השלייה נפגעת אספקת הדם והחמצן לעובר. הפרדות שילייה עלולה לגרום לדימום מסיבי של היולדת ולהפרעות משמעותיות בקרישת הדם.

עיכוב במהלך הלידה – יתכן מצב בו הלידה לא מתקדמת ויש צורך במתן זירוז. יש סוגים שונים של זירוז, כשזה שניתן במהלך לידה ניתן דרך האינפוזיה (פיטוצין). ישנם מקרים מיוחדים בהם פיטוצין עלול להיות מסוכן, כגון יולדת שילדה בעבר בניתוח קיסרי, לידת תאומים או מלידה שישית ומעלה. במצבים אלו יש סיכון מוגבר לקרע של הרחם. לכן במידה ויש צורך יש לתת את הזירוז בזהירות ובצורה מבוקרת. דרכים טבעיות לקדם את הלידה היא באמצעות שינויי תנוחות ותנועתיות של היולדת.

מצבים מסכנים אצל העובר:

אי התאמה בין גודל העובר לאם - לעיתים העובר גדול מדי למבנה גופה של היולדת. יתכן ומצב זה יאובחן רק במהלך הלידה, כשזו לא מתקדמת בצורה טובה וראש העובר לא נכנס לתעלת הלידה. במצב כזה יש צורך ביילוד בניתוח קיסרי. מצב זה עלול להיות כאשר העובר מוערך גדול אם באולטראסאונד או בהערכה קלינית ו/או כאשר היולדת נמוכת קומה ובעלת מבנה אגן צר.

כניסה לא נכונה לתעלת הלידה – ישנם מקרים בהם התינוק איננו נכנס נכון לתעלת הלידה (מנח פנים).

דימום – דימום שמקורו בעובר מסכן את חייו, שכן כמות הדם בגופו קטנה ממילא. הדימום יכול להתרחש כתוצאה מקרע כלי דם עוברי על קרומי השפיר או בעקבות חבלה ומעבר דם מהעובר לאם.

מים מקוניאלים (העברת הצואה הראשונה למי השפיר) תופעה שכיחה בעיקר בהריון עודף, אינם מעידים על בעיה אלא בליווי שינויים בדופק התינוק.

שינויים בדופק העובר – במהלך לידה היולדת מחוברת באופן רציף למוניטור הרושם את דופק העובר ושמשקף את מצבו. השינויים בדופק העובר יכולים להיות ביטוי לתהליך פיסיולוגי רגיל במהלך לידה או שהינם עדות להתפתחות בעיה. קיימים מספר מצבים במהלך לידה שעלולים להתבטא בשינוי בדופק העובר: מצבים, שכיחים למדי, שאינם בהכרח מסכנים את העובר או האם, כגון כריכת חבל הטבור סביב צוואר התינוק ו/או קשר בחבל הטבור. כל עוד אין לחץ ממשי על חבל הטבור ואין הפרעה משמעותית בזרימת הדם בו, העובר יכול להתמודד עם זה ואין בכך סכנה. מיעוט מי שפיר, עלול להגביר את הלחץ על חבל הטבור ולהתבטא בשינויים בדופק העובר בזמן ציר. בזמן צירים, מתרחשת ירידה נורמלית, באספקת הדם לעובר. מרבית העוברים מתמודדים עם ירידה זו בקלות ללא כל שינוי בניטור הדופק שלהם. מצבים בהם העובר קטן, אשר מגיע ללידה עם 'רזרבות' ירודות, הוא עלול להתקשות בהתמודדות עם הירידה בחמצון. בעוברים אלו יופיעו שינויים בדופק בזמן ציר, שמשמעותם ירידה באספקת החמצן. כאשר יש עדות למצוקת העובר (ברישום המוניטור העוברי), יש לעיתים צורך בניתוח קיסרי דחוף. צניחה של חבל הטבור, כשזה מקדים את ראשו של העובר. לעיתים מתרחשת בעת ירידת המים, אך עלולה להתרחש גם כשלולאה של חבל הטבור מקדימה את הראש ונלחצת. לחץ על חבל הטבור מביא לירידה בדופק העובר.

קטסטרופה

"המצבים המשמעותיים, בהם מתרחשת ירידה פתאומית בדופק העוברי, שאיננה מתאוששת, מצביעים לרוב על מצב קטסטרופלי, שדורש התערבות מיידית. מקרים אלו נדירים מאד, ועלולים לבטא סכנת חיים ממשית, לעובר ו/או ליולדת. מצבים אלו מטופלים מיידית על ידי הצוות הרפואי, לעיתים ביילוד מיידי אם ביילוד מכשירני או בניתוח קיסרי דחוף".