חמסה שום בצל

גם אם אתם לא חסידים גדולים של אמונות תפלות, אולי לפעמים מתפלק לכם איזה טפו-טפו-טפו חרישי, על אחת כמה וכמה אם אתן בהריון. תקופת ההריון היא תקופה של ציפייה וחוסר ודאות והאמונות התפלות חוגגות. במיוחד עבורכן אספנו את המיטב. העיקר שהכל יעבור בשלום, טָץ' ווּד.

ברכת המזון

בכל הנוגע לאוכל, האמונה התפלה הנפוצה ביותר היא, שאם להריונית מתחשק לאכול משהו והיא לא תאכל אותו, התינוק יוולד עם כתם לידה בצורת המאכל הנחשק. יש אנשים שמספרים שיש להם כתם לידה בצורת תות, תפוח ואפילו קפה.

אמונה תפלה נוספת, אם כי נפוצה פחות, מסבירה אף היא הימצאות של כתם לידה וקשורה לאוכל. על פי האמונה, אם ההריונית מקלפת ירק, וקליפת הירק נפלה על בטנה - לתינוק יהיה כתם לידה.

וכיוון שבמזון עסקינן, רק שתדעו שאם ההריונית הגיעה לבית שבו הוכנו תבשילים - היא חייבת, פשוט חייבת לטעום, ואפילו להיות הראשונה.

בנוגע לצרבות - אז נכון שעל פי הרפואה הן מושפעות מההורמונים ומהמזון שנמצא בקיבה, אבל על פי האמונה התפלה, הן דווקא קשורות לעובדה שלתינוק יש שיער. המאמינים מסבירים ששיער התינוק מגרד ומדגדג את קיבת ההריונית (אולי כדאי להסביר להם שבדרך כלל ראש התינוק לא נמצא באזור הקיבה, אלא באזור שממנו יוצאים לאוויר העולם, וגם אם התינוק במצג עכוז - הוא מוגן בתוך הרחם שלו, ולא יכול לגעת ישירות בקיבה של האמא).

מלחמת המינים

האמונות התפלות העוסקות בניבוי מינו של הרך הנולד, צמחו לפני התפתחות האולטרא-סאונד, והרצון לדעת האם לצבוע את החדר בוורוד או בכחול הוליד כמה תיאוריות מעניינות. האמונה הנפוצה ביותר לניבוי מין העובר היא צורת הבטן: אם יש לך בטן שפיצית ומחודדת ואת מרגישה קלילה ויפה- יש לך בן. אם יש לך בטן עגולה, הטוסיק והירכיים קיבלו אוטונומיה משלהם, את מרגישה כבדה ובנוסף מתכערת (יצאו לך חצ'קונים), סימן שיש לך בת. המאמינים ההדוקים מסבירים שהבת פשוט לוקחת לאמא את כל היופי.

אמונה נוספת לניבוי מין העובר היא לקחת את השרשרת שאותה עונדת ההריונית, ולהחזיקה כפי שמחזיקים מטוטלת, מעל לכף ידה הפרוסה של ההריונית. אם השרשרת זזה לצדדים - זה בן. אם השרשרת זזה במעגלים - זו בת.

יש גם כאלה שאומרים שאם תעמוד מאחורי ההריונית ותקרא בשמה, לפי הצד שאליו היא תסתובב אליך, תוכל לדעת אם היא נושאת ברחמה בן או בת. כך- אם היא תסתובב לצד ימין- יש לה בת, ואם לצד שמאל- בן (מעניין מה קורה כשיש תאומים משני המינים).

יש גם כאלה שמאמינים שעל פי צורת קודקוד הילד שכבר יש להריונית (אפשר להשתמש בשיטה הזו רק למי שכבר נולד ילד אחד), ניתן לדעת מה יהיה מינו של זה שיבוא אחריו.

עוד טוענים בכמה עדות כי ניבוי מין העובר יכול להיעשות על פי צורתו של הילד הראשון בעודו תינוק. אם הבת שלך נולדה מעט חייזרית והיא גם דומה בכל מאודה לבן, וכל הדודות ואחיות טיפת חלב מציקות לה עם : "איזה חמוד, בן כמה אתה?" ואת מתהצלת: "זו בת, זו בת", סביר להניח שבלידה הבאה שלך תזכי לבן זכר, ולהפך.

לרתום את העגלה לפני הסוסים

כדי למנוע עין הרע, אין לברך על המוגמר טרם הלידה, לכן מספר איסורים חלים על ההריונית, כך שאת כל ארגונייך לקראת בואו של העולל החדש, תיאלצי ליזום רק כשאת מותשת, עייפה וגמורה מהלידה שזה הרגע עברת: לא לקנות דברים לתינוק ואם קיבלת מחברה או ממשפחה- אל תעיזי להכניס אותם לביתך. לא לספר מה יהיה שמו של התינוק. לא לרשום את התינוק לגן או לסגור עם המטפלת.

דיני נזיקין

על פי האמונות, מי שרוצה תינוק בריא, כדאי שתאמץ לעצמה את המנהגים הבאים: אם הריונית רואה מישהו עם מום או שומעת סיפור על מוות - היא צריכה למשוך בתנוך האוזן כלפי מטה, לצבוט את הבטן או להפוך את הלשון בפה (שהלשון תיגע בחך העליון). אמונה אחרת אומרת, שאם ההריונית שומעת שמדברים על אנשים מתים, עליה לשים זהב בפה. בנוסף, אסור להריונית לדרוך על ציפורן שנגזרה (סכנת הפלה) ואסור להריונית לצבוע את הבית (סכנה שחבל הטבור ייכרך סביב צוואר העובר).

אם חלק מהדברים (או כולם) נשמעים לכם הזויים ומצוצים מהאצבע - זכותכם לחשוב כך, אבל בכל מקרה אם אישה בהריון מבקשת מכם משהו, כדאי מאוד שתמלאו את מבוקשה, כי יש אמונה שאם לא, תצא לכם שעורה בעין.