השלמת דמי לידה

פעמים רבות דמי הלידה המשולמים בעת חופשת הלידה, אינם הכספים היחידים המגיעים לך על פי חוק. מי זכאית להשלמת דמי לידה? באילו קריטריונים עליה לעמוד, ומתי חל עליהם חוק ההתיישנות? וגם - מחשבון שיסייע לכן במשימה

השלמת דמי לידה | רשת 13

האותיות הקטנות, אלו שעינינו נוטות להתעלם מהן, טומנות בחובן מידע שעשוי לסייע דווקא לחשבון הבנק. יולדות רבות אינן מודעות לכך שהן זכאיות להשלמת דמי לידה מהביטוח הלאומי, על אף שפרטי הידיעה מופיעים בתחתית אישור תגמול דמי הלידה, שנשלח מן הביטוח הלאומי. כמובן שעליהן לעמוד במספר תנאים, להכות בברזל בעודו חם, ולוודא שההתיישנות עוד לא תפסה מקום, אך באפשרותן לממש את זכותן ולדרוש את שמגיע להן. מהי אותה השלמה? מי זכאית לה, וכיצד פונים לביטוח לאומי כדי לקבל את התשלום? עו"ד אבינועם מגן, עוסק בדיני עבודה, ביטוח לאומי והגנת הצרכן, מסביר ומאיר עיניים.

חישוב קר

ארבעה עשר השבועות שלאחר הלידה הם בבחינת 'חופשת לידה' ממקום העבודה. דמי לידה, המשולמים לאישה עובדת, שיצאה לחופשת לידה, הם כפיצוי על אובדן השכר והכנסתה של היולדת, בפרק הזמן של חופשת הלידה. "אישה העובדת לפני הלידה, שכירה או עצמאית, המשלמת ביטוח לאומי, זכאית לפי חוק לדמי לידה", מסביר עו"ד מגן. "דמי הלידה, הוא תשלום המתקבל על ידי ביטוח לאומי ומאפשר לאישה לטפל בילדה בתקופת חופשת הלידה. חישוב סכום הזכאות מתבצע על ידי ביטוח לאומי על סמך הגשת תלושי המשכורת של שלושת החודשים שקדמו ללידה. מתוך סכום שלוש המשכורות, מחושב ממוצע השכר ליום וזה מוכפל למשך תקופת חופשת הלידה. יוצא, שחישוב דמי הלידה הוא הממוצע של המשכורות ברבעון האחרון שקדם ללידה".

בונוס לעובדת

"לעיתים, ישנם תשלומים שהאישה, היולדת, מקבלת ממעסיקה פעם בשנה, כגון: דמי הבראה, בונוס שנתי, דמי ביגוד שנתיים, משכורת 13 וכדומה. תיאורטית, ישנם תשלומים שניתן לשלמם חודש בחודשו, כדוגמת דמי הבראה, אך מסיבות שונות, בוחרים המעסיקים לשלמם בתשלום אחד, כך שהלכה למעשה, התשלום מתקבל פעם אחת בשנה. כאשר מתקבל תשלום שכזה לאחר הלידה, עבור השנה שקדמה ללידה, למעשה, חלק ממנו הוא עבור עבודה שנעשתה ברבעון שלפני הלידה ואמור להיכלל בממוצע השכר היומי שחושב על ידי הביטוח הלאומי. כיוון שהתקבל לאחר הלידה, סכום זה אינו משוקלל בתשלום דמי הלידה. לכן, קובע חוק ביטוח לאומי, שאם אישה יולדת, ומקבלת בשנה שלאחר הלידה סכום שנתי, תהיה זכאית לבקש מביטוח לאומי השלמה לדמי הלידה, עבור הסכום שהתקבל. שני תנאים מקדימים לקבלת ההשלמה, ראשית, על הסכום שמתקבל להיות גבוה מרבע המשכורת החודשית שלה (גבוה מרבע שכר הברוטו). שנית, על הסכום להתקבל לידיה ממעסיקה בתוך 11 חודשים מתאריך הלידה".

התיישנות

כמו כל הטבה שנוטה לחמוק בין האצבעות, גם מעל צווארו של תשלום ההפרשים עומדת חרב הזמן. "פרקי הזמן חשובים במקרה הזה, שכן חלה התיישנות בחלוף 12 חודשים מקבלת התשלום השנתי. כלומר, פנייתה של היולדת, לתביעת הפרשים לדמי הלידה, צריכה להיות תוך שנה מקבלת התשלום השנתי, שהתקבל בתוך 11 חודשים מתאריך הלידה".

בדיקה מקדימה

לעיתים יתכנו 'טעויות' חישוב לטובתה של היולדת, לכן, טרם פנייה לבדיקת זכאות להפרשי דמי הלידה, חשוב לערוך בדיקה לדמי הלידה שהתקבלו. "כשאישה יולדת בסמוך ולאחר קבלת תשלום שנתי כלשהו, וזה מופיע באחד משלושת תלושי המשכורת שהגישה לביטוח הלאומי, לעיתים ובטעות מחשב הביטוח הלאומי את הממוצע, כשהתשלום השנתי כבר בפנים. או אז, מקבלת היולדת דמי לידה הגבוהים מהמגיע לה בפועל. אילו יולדת שכזו תפנה לביטוח לאומי לבקש השלמת דמי לידה, יתגלה כי היא למעשה ביתרת חוב לביטוח לאומי ואז יהיה עליה לשלם את ההפרשים. לכן, כדאי וחשוב לערוך בדיקה טרם הגשת התביעה".

חופשה משתלמת?

נשים רבות נוהגות להאריך את חופשת הלידה. חופשה זו היא בבחינת חופשה ללא תשלום (חל"ת), המעסיק איננו משלם ליולדת שכר, כמו גם ביטוח לאומי. כיצד מחושבת השלמת דמי הלידה במקרה שכזה? "ככלל, כדי לחשב את ההפרשים להם זכאית היולדת, סכום התשלום השנתי שקיבלה (בונוס/הבראה/משכורת 13), מחולק לחודשי העבודה בפועל, בשנה שקדמה לתשלומו. במקרה של הארכת חופשת הלידה, מחולק הסכום השנתי למספר קטן יחסית של חודשי עבודה בפועל, שאינו כולל את החודשים בהם הייתה בחופשת לידה, או בחופשה ללא תשלום. כך שיולדת, שמאריכה את חופשת הלידה וקיבלה ב-11 החודשים שלאחריה סכום שנתי, תזכה להשלמה גבוהה יותר בדמי הלידה, עבור חופשת הלידה על פי חוק".

כל יולדת זכאית לדרוש את ההפרשים לדמי הלידה על ידי הגשה עצמאית של מכתב בקשה לתשלום הפרשים לביטוח לאומי, אליה יצורף תלוש השכר בו מצוין התשלום הנוסף ששולם לה על ידי מעסיקה. טרם הגשת התביעה ניתן לערוך חישוב ובדיקת זכאות אישית במחשבון השלמת דמי לידה. כמו כן ניתן להיעזר בעו"ד לצורך הגשת הדרישה, אך סיוע זה לרוב כרוך בתשלום. כספי האמהות, שאינם נתבעים, נשארים בקופת הביטוח הלאומי.