מעוקרת לנצח - מרצון

עד לעת האחרונה, אחד האמצעים המקובלים למניעת הריון לצמיתות היה קשירת חצוצרות האישה. מהפכה טכנולוגית של השנים האחרונות, מאפשרת מניעת הריון באופן בלתי הפיך, שאינו כרוך בהרדמה מלאה, תפרים או צלקות. סליל ה-' Essure', שאוטם את החצוצרות ולא מאפשר גישה של הביציות לחלל הרחם, מוצע לשימוש גם בישראל. כיצד עובד הסליל? מה ההבדל בינו לבין קשירת החצוצרות? עבור מי הוא מתאים? מהו פרופיל הנשים שכבר עושות בו שימוש? על כך ועוד עם ד"ר אריאל רבל, רופא נשים בכיר במחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם, מביא הבשורה והטכנולוגיה מארץ מוצאה לישראל.

'מהפכה' על שום מה?

אישה שהחליטה על סיום פוריותה איננה נזקקת כיום להתקן תוך רחמי ואף לא לניתוח שיקשור את החצוצרות, פרוצדורה חדשנית יחסית, מאפשרת לחסום את החצוצרות מבפנים. "המהפכה הטכנולוגית תופסת למעשה מקום באיתור האפשרות לסגור את החצוצרה ללא הצורך בניתוח", מסביר ד"ר רבל. "עד להמצאת הטכנולוגיה, שהולידה את המוצר המסחרי שקרוי סליל ה-'ESSURE', מקובל היה השימוש בקשירת חצוצרות, בה נסגרו החצוצרות מבחוץ, במה שנקרא 'קשירה' על ידי קליפס. לעומת קשירת חצוצרות, הדורשת פתיחה של חלל הבטן והרדמה מלאה, החדרת הסליל נחשבת לפרוצדורה פשוטה הרבה יותר מבחינת האישה. היא מתבצעת נכון להיום בשני בתי חולים בלבד, ביניהם בית חולים הדסה, שכן נדרשת מיומנות רבה בביצוע ההליך".

חסימה מרצון

"הסליל הוא למעשה קפיץ שמוכנס לפיות החצוצרה, בהרדמה מקומית וללא צורך בפתיחת הבטן. המטופלת מקבלת טשטוש וכדור הרגעה להרגעת החצוצרות ובאמצעות סיב אופטי, שמוחדר בגישה וגינוסקופית (דרך הנרתיק), ללא שימוש במפסק ודומיו, מוחדר הסליל למקומו. בתוך הקפיץ ישנם סיבים המביאים לצמיחה של רקמה היוצרת 'צלקת' ובתוך שלושה חודשים ובהדרגה, חוסם הקפיץ את הכניסה לחצוצרות ומונע הפריה של הביצית עם הזרע. הפרוצדורה כולה אורכת כ-10 דקות ולאחר המתנה של כמה דקות, המטופלת מורשית לחזור לפעילות רגילה. כעבור שלושה חודשים מתבצעת ביקורת לבדיקת המיקום של הסליל באמצעות אולטרא-סאונד בטכנולוגית תלת-מימד וצילום בטן. בחלק מהמקרים, בהם ישנו חשש לתקינות התוצאה, מבצעים צילום רחם בו ניתן לראות באופן חד משמעי את החסימה של החצוצרות".

יעילות מוחלטת

לעומת אמצעי מניעה אחרים, הסליל מביא לשליטה טוטאלית באפשרות שלא להרות כתוצאה מקיום יחסי אישות. "עד חלוף שלושה חודשים מרגע החדרת הסליל, יש צורך בשימוש באמצעי מניעה נוסף, שכן יעילותו של הסליל מושגת רק לאחר שלושה חודשים ומותנית בבדיקת תקינות. קלות הפרוצדורה והפשטות שלה מבחינת המטופלת, אינן מצריכות המתנה גם בכל הקשור לפעילות המינית, אליה ניתן לחזור מיידית לאחר ביצוע הפרוצדורה, כאמור, תוך שימוש באמצעי מניעה. השימוש בסליל כאמצעי מניעה מעניק לאישה שליטה משמעותית וייחודית בחייה, שאיננה מושגת בקלות באמצעים אחרים".

מועד מתאים

מתי מחליטה אישה כי היא מעוניינת לסיים את פוריותה באופן יזום? מתי המועד הנכון מבחינה פיזיולוגית, להחדרת הסליל? האם ישנה התאמה בין השניים? "באשר למועד החדרת הסליל, ישנו צורך בראות טובה בחלל הרחם, המושגת בדרך כלל בימים שלאחר הווסת, או אז גם ידוע באופן ודאי כי האישה איננה בהריון. באשר למועד ההחלטה על סיום הפוריות, לרוב מדובר בנשים שבטוחות שהשלימו את תוכניות הפוריות שלהן ורוצות להימנע מניתוח או מטיפול הורמונלי. הנשים שביצעו עד כה את הפעולה בישראל הגיעו מכל זרמי החברה, היו מאד מגובשות בהחלטתן, כשבאמתחתן ארבעה ילדים בממוצע, בעיקרן בין סוף שנות השלושים עד לאמצע גיל הארבעים. ככלל, לאחר שאישה יוצרת קשר לביצוע ההליך, מתבצעת פגישת היכרות, שמסבירה ומנחה בתהליך. היות והשיטה היא בלתי הפיכה במובן הזה שהחצוצרות לא ישובו לקדמותן ותפקודן ואין אפשרות להוציא את הסליל, ישנו בירור אודות מידת המוכנות וההסכמה של האישה לקחת חלק בהליך שכזה".

הריון עם סליל

"העובדה כי השיטה היא בלתי הפיכה איננה נכונה ב100% במובן שיש אפשרות לעשות טיפול הפריה חוץ גופית, מביצית שאיננה של האישה. הקפיץ שנמצא בפיות החצוצרה לא מזיק או פוגע בהריון, יתכן ואף ישפר את האפשרות של הפריה חוץ גופית".

החיים כרגיל

"לעומת אמצעי מניעה אחרים, כגון התקן תוך רחמי, הפעילות ההורמונלית הטבעית איננה מושפעת מהחדרת הסליל. כלומר, תהליך הביוץ והווסת אינם נפגעים או מופרעים, אלא ממשיכים כרגיל, כאילו לא נעשה כלל שימוש באמצעי מניעה. גיל הבלות גם הוא איננו מושפע מהשימוש בסליל. הביציות מבייצות, החצוצרה אוספת אותן והן מתנוונות בתוכה, אין לתהליך זה כל השפעה על הבריאות. באופן כללי, דיווחים של נשים שביצעו את ההליך מעידים על הרגשה כללית טובה, ללא תופעות לוואי משמעותיות. כיוון שאין מדובר באמצעי שגורם לשינויים הורמונלים בגוף האישה, תופעות לוואי שמיוחסות לשינויים הורמונלים אינן תופסות מקום בחיים שאחרי".

יתרון בולט

"סליל האשור הוא אמצעי פופולרי מאד, במיוחד בחו"ל. השיטה מקבלת תמיכה גם מבחינה דתית כשהרבנים נוטים לתמוך בשיטה. עיקר החשש, שקיים בהתקן תוך רחמי, בזיהומים שיעלו מן הנרתיק לחלל הרחם, ובפרוצדורה של קשירת חצוצרות, הדורשת ניתוח בהרדמה מלאה, שבעת ימי מחלה והתאוששות, פתיחת הבטן ואפשרות לסיבוכים בעת ולאחר הניתוח, איננו תופס מקום כשמדובר בפרוצדורת סליל ה'אשור'. נכון להיום, הפרוצדורה איננה נמצאת בסל הבריאות ודורשת קנייה עצמאית של ההתקן, העולה כ-800 יורו, ותשלום לבית החולים עבור הפרוצדורה.

העובדה כי אמצעי מניעה בכללם אינם כלולים בסל הבריאות, הולמת במידה מסוימת את העובדה כי טיפולי הפוריות דווקא כן ממומנים ונתמכים על ידי המדינה. התרבות בה מצוות 'פרו ורבו' נמצאת בראש הערכים, דוחקת לשוליים את הפתרונות, שבאופן נורמטיבי, חשובים אף הם מבחינה חברתית ותרבותית. מי שידה משגת ורצונה בשליטה בריאה ומלאה בפוריותה, הסליל מהווה פתרון זמין, יעיל ובריא מאי פעם.

עוד בערוץ -
אילו אמצעי מניעה בנמצא?
אילו אמצעי מניעה מומלצים לאחר הלידה?