הצעקה

יש נשים שצורחות בלידה ויש נשים שרק פולטות קול, ויש נשים ששומרות על שתיקה מוחלטת. מי עושה בשכל ומי שומרת על פאסון? על היולדת הצורחת בכתבה שלפניכם.

צליל מכוון

רגע לפני שנתייחס לצרחות הצווחניות בלידה, נטע ענברי כתב, דולה, מדריכה ומכינה ללידה, מטפלת בשיאצו, מבקשת שנתייחס באופן ראשוני לקול שמופק מן היולדת. לדבריה, יש לא מעט נשים שמשתמשות בקולן באופן מכוון, לעומת נשים שמופתעות כשהוא יוצא, כשלמעשה הן תכננו לשמור על שתיקה מוחלטת.

לגבי המופתעות, היא מבהירה: "מדובר בקול שהופך לכלי שלא נמצא בשליטתן. יש קולות שעוזרים לנו עם עבודת הגוף, עם צירי הפתיחה. במידה ומשתמשים בקול בצורה מכוונת, כלומר, בקולות נמוכים, הם עשויים לעזור לנו לשחרר את הכאב ולשחרר מתח. בשלב מאוחר יותר בלידה, שלב הלחיצות, קולות עשויים לסייע גם בשחרור התינוק".

שימו לב, כי גם הקולות הספונטנים עוזרים לנו לשחרר את התינוק. בעולם המערבי שבו אנו חיים, נראה שלא ממש מנומס להשמיע קולות. הקולות, לדבריה של נטע, נשמעים פולניים מדי, כנפלטים מפיה של מי שלא מצליחה להתמודד, של מי שחלשה מדי. "היולדת מצידה שומרת על פאסון, ולא מראה שום צורך בהזדקקות, בבכיינות ובעיקר חולשה".

מה נשים לא מבינות?

"נשים לא מבינות שדרך הוצאת הקול, אנו עוזרות לעצמנו לשחרר ולהרפות את הגוף, במצב של כאב או מתח אנו לוקחות נשימה עמוקה, שמסתיימת עם קול אנחה, שגורם לרגיעה. למה לא בזמן לידה?" באותה המידה, מזכירה נטע, ילדים עושים זאת כל הזמן. הם שרים ומזמזמים לעצמם כדי להירגע, זוהי דרכם לשחרר כאב. גם חלקנו המבוגרים עושים זאת ללא הפסקה, אבל בעיקר כשאנו לבד, כדי שלא ניתפס מוזרים בחברה.

חוסר אונים

נראה כי יש נשים שצועקות ממש מתוך כואב ותחושת חוסר אונים, ובדרכן היצירתית משהו, הן צורחות. "הן לא מתכוונות לשחרר לחץ או צרחות שנפלטות שלא במודע. אז באמת הצרחות שנשמעות הן חזקות יותר ובטונים גבוהים יותר. מדובר בנשים שצועקות וצורחות ממקום של בקשת עזרה. הצילו אותי, אני לא מצליחה להתמודד, ובמקרה הזה גם ללדת".

משה מה עשית לי?

צווחות קולניות וטענות כלפי הבעל, העולם או המיילדת: תוציאי ממני את התינוק הזה תכף ומיד, די מוכרות, אך מי מאיתנו שומעת את אותן נשים באופן קבוע? כמעט ולא. "אני כדולה לא פוגשת את זה, זה נדיר שאני שומעת מישהי שמקללת בלידה או צורחת סתם. זה באמת נובע ממקום מפוחד של אישה שלא מקבלת את התמיכה שהיא זקוקה לה והיא צועקת בעיקר כדי שישמעו אותה".

הפאניקה לא תעזור לכן ללדת

"קול שהוא בדרך כלל גבוה ובא ממקום היסטרי, מעיד על פאניקה ופחד. הוא יכול להגביר את תחושת הפחד, אינו תומך, עשוי להחליש ואף להגביר את הכאב. הוא מעיד בעיקר על מצוקה מאוד גדולה".

ומה לגבי הנשים השקטות?

לגבי הנשים השקטות, מסבירה נטע: "יש נשים שהן שקטות כי הן מכונסות בעצמן בזמן הלידה ויוצרות לעצמן מקום שקט פנימי, ודווקא הוצאת קול פחות טובה להן. לעומתן, ישנן נשים שקטות העוצרות את הקול בפנים, מכיוון שהן מתביישות ולא נעים להן מה יגידו. בזמן לחץ, הדבר יכול לעצור ולעכב את הלידה, ואף לגרום ללידה להיות כואבת יותר".

כיצד נצרח נכון?

"לפני הלידה מומלץ להתיר את האופציה של הוצאת קולות תוך כדי תרגול, בעיקר נשימה מודעת. למשל, נשימת בטן עם נשיפה ארוכה. מומלץ להכיר את המקום של נשימה וקולות, כדי להבחין מה עוזר לך להרגיש רפויה ומשוחררת. ככל שאישה מקווצת יותר, הכל קשה יותר".

צעקה בהמלצה

צעקה מבוקרת בלידה, מסבירה נטע, יכולה להקל על תהליך הלידה, לשחרר ולפעמים גם לזרז את הלידה. "יש נשים שבזמן הלחיצות, רק אם הן צועקות, התינוק מתקדם החוצה. הצעקה משמשת כנשיפה נכונה ושימוש נכון בשרירי הסרעפת ורצפת האגן, מה שעוזר לתינוק להתקדם מהר יותר ובקצב נכון".

לסיכום, מומלץ לא לפחד להשתמש בקול שלנו. היעזרו בצעקות ובקולות שהם טובים לכן. הימנעו מצעקות שגורמות לפאניקה ופחד. חשוב שתיכנסו ללידה עם הידיעה שהקול הוא כלי נהדר שיכול להקל על הלידה בכלל ועל הרגשתכן בפרט. "בקורס הכנה ללידה מתייחסים לקול כטכניקה שעוזרת לשחרר כאב ומתח, ואחת האופציות המקובלות, היא להפוך את הקול לכלי עזר. זה המינוס של חדרי הלידה בבתי החולים, הם אומנם מקנים ליולדת חדר פרטי, אך לא פעם הצעקות מהחדרים הסמוכים נשמעות ויכולות להכניס את היולדת שמנסה להשתמש בקולה נכון, לפאניקה".