הריון, לידה ורשלנות רפואית
היולדת שמתה במהלך ניתוח קיסרי בבית החולים הדסה עין כרם, נפטרה כתוצאה מרשלנות רפואית. מהי רשלנות רפואית, מתי כדאי להגיש תביעה, וכיצד תוכלו להתמודד איתה, בזמן מציאות קשה?

גלית סעדה-אופיר, שנפטרה זמן קצר לאחר שילדה תאומים בבית החולים הדסה עין כרם, מתה כתוצאה מרשלנות רפואית, כך מדווח האתר YNET. סיבת המוות - דימום בחלל הרחם. אילו מקרים נכללים תחת הכותרת, רשלנות רפואית? מתי ורצוי להגיש תביעה, וכיצד מתמודדים הנותרים עם האסון או האובדן?
כולנו מצפים ללידה תקינה וממתינים בקוצר רוח לחבוק את תינוקנו בפעם הראשונה, כשהוא בבריאות מלאה. אך מה קורה כשהתסריט משתבש, כשיש חשש להתנהלות בלתי כשירה של הגורם הרפואי, במהלך ההריון או בתהליך הלידה? מהי רשלנות רפואית? מתי ניתן ונכון להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית? על כך ועוד בראיון עם עו"ד דוד פייל, מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים ובמאבק מול חברות ביטוח וקופות חולים, על סירובם לשלם פיצויים המגיעים למבוטחיהן מתוקף פוליסות הבריאות.
חריגת יתר
בצער רב, כשהתינוק כבר נולד, את מתבשרת כי הוא סובל מפגיעה גופנית. אחת השאלות המתבקשות היא האם ניתן היה למנוע זאת? האם יתכן ומדובר בכשל אבחוני ומי אחראי לכך? נכון שהגלגל לא יושב לאחור, אך סוגיית האחריות תוכל להתבהר. "רשלנות רפואית היא הגדרה משפטית של חריגה מסטנדרט התנהגות, שמצופה מגורם רפואי סביר", מסביר עו"ד פייל. "במילים אחרות, אם הגורם הרפואי, שטיפל באם התינוק במהלך ההריון או הלידה, נהג באופן החורג מסטנדרטים רפואיים מקובלים, בכך שלא שלח, למשל, את האם לבדיקות חיוניות או לא תיעד ממצאים רפואיים חשובים בתיקה הרפואי של האם, ומעשיו או מחדליו אלה הביאו ללידתו של תינוק עם פגיעה גופנית, אותה ניתן היה למנוע או לפחות לאבחן בזמן, ובמקרה של פגיעה חמורה מאוד להפסיק את ההריון, אזי מדובר ברשלנות רפואית".
סיבה ותוצאה
אירועים שונים לוקחים חלק בתהליך הלידה, לעיתים תוך כדי ההתרחשות, נגרם נזק ישיר או עקיף, לאם או לתינוק. שאלת הרשלנות הרפואית תתפוס מקום רק כאשר תוכח התרשלות. "יש להוכיח רשלנות, כשחשוב לדעת כי תתכן התרשלות ללא נזק או נזק ללא התרשלות", מחדד עו"ד פייל. "על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח התרשלות, נזק וכן יש להוכיח, שההתרשלות היא שגרמה לנזק (קשר סיבתי). התרשלות היא, כאמור, חריגה מסטנדרט ההתנהגות הסביר של רופא, כלומר ביצוע פעולות, שלא היה צריך לבצע, לפי סטנדרטים רפואיים מקובלים או ההיפך, הימנעות מביצוע פעולות חיוניות, שהיה מקום לבצען. נזק יכול שיהיה בלתי הפיך, הפיך, ישיר או עקיף. הנזק יכול להיות נזק "פיזי" ונזק "רגשי". חשוב לדעת כי שיטת המשפט בישראל מקנה פיצויים נמוכים יחסית בגין כאב וסבל, לרבות עוגמת נפש. פיצויים משמעותיים נפסקים באותם מקרים בהם נגרם נזק בלתי הפיך, בעל משמעות תפקודית (“נכות צמיתה")".
מהם הסימנים העלולים לעורר חשד לרשלנות רפואית?
"סימנים מעוררי חשד, שיעידו במרבית המקרים על רשלנות רפואית במהלך ההריון, שהסתיים בפגיעה גופנית לאם, או בלידת תינוק עם פגיעה גופנית הם אובדן מסמכים רפואיים, התעלמות מהיסטוריה משפחתית המלמדת על גורמי סיכון, אי סיווג הריון בקבוצת סיכון. כך, למשל, הגיע למשרדי אישה, שבמהלך לידה בניתוח קיסרי, בוצעה כריתת חירום בלתי מתוכננת של רחמה, בשל דימום רב שהתפתח בעקבות נעיצת שילייה בדופן הרחם. ניתן היה לצפות מבעוד מועד את הינעצות השילייה, לאור לידותיה הקודמות של האישה, בהן נותרו שאריות שילייה ברחם. היערכות מתאימה בחדר הניתוח יכולה הייתה למנוע את כריתת הרחם".
דעת רבים חצי נחמה
ומה בדבר אחריות הצוות המטפל ובית החולים על המטופלים תחת ידיו. האם בשלב כלשהו של אשפוז לצורך לידה, מעורבת חתימה או הסכם שבעל פה, שמסיר את האחריות מן הרשות הרפואית? "חוק זכויות החולה דורש מהרופא המטפל להסביר לכל מטופל את הסיכויים והסיכונים שבכל פעולה רפואית, וכן לקבל מהמטופל הסכמה מדעת לבצע כל פעילות רפואית. על כן, מחתימים את היולדת בחדר הלידה על טופס הסכמה להזרקת אפידורל, למשל. חתימה על טופס כזה משמעה כי הוסברו ליולדת הסיכונים הטמונים בפעולה זו, אולם זה לא פוטר את הצוות הרפואי מאחריות באותם מקרים בהם הזרקת האפידורל בוצעה בצורה רשלנית, שגרמה לנזק. רק במקרים דחופים ומיוחדים, בהם קיים סיכון לחייו של המטופל, רשאי הרופא המטפל ליטול לעצמו את שיקול הדעת ולבצע פעולה שלא על דעת המטופל, על מנת למנוע נזק רפואי למטופל. על כן, ביצוע פעולות רפואיות, ללא הסכמה מושכלת של המטופל, לאחר שהוסברו לו כל המשמעויות של אותה פעולה, הוא התרשלות שמהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית. לעיתים מזומנות מתקיים ניתוח קיסרי דחוף, ללא תכנון מוקדם. במקרה בו נמצא כי לא היה צורך רפואי ממשי ואמיתי בביצוע הניתוח הקיסרי הדחוף ו/או לא נתקבלה הסכמה מדעת של היולדת, ניתן יהיה להגיש תביעה, בלא הוכחת נזק גוף "פיזי" של ממש. הפסיקה בישראל (פסק דין 'מיאסה עלי דעקה') הכירה בפיצוי בגין הפרת הזכות לאוטונומיה של המטופל, לזכותו העצמאית לקבל החלטות. פגיעה בזכות זו נחשבת, כשלעצמה, פגיעה ברת פיצוי".
הצוות הרפואי עושה כל שביכולתו על מנת שהלידה תתבצע ותסתיים בהצלחה. באם נותרתם עם חשש באשר להשתלשלות האירועים וקבלת ההחלטות, בדקו והתייעצו עם הגורמים הנכונים, ייתכן כי נפלתם קורבן למקרה המעורבת בו רשלנות רפואית.



