אמא פונדקאית

זוגות רבים אינם יכולים להרות וללדת בדרך טבעית. אך, הם עדיין אינם מוותרים על תינוק, בשר מבשרם, שלהם. עבורם פונדקאות היא הדרך היחידה לחוות הורות ביולוגית. אומנם האימהות לעתיד אינן נושאות את התינוק לאורך תשעת חודשי ההריון הארוכים, אך הן מודות כי הן חוות כל רגע כאילו היה התינוק בגופן שלהן. ההורים לעתיד דואגים ולחוצים עד לרגע הנחשף עת יזכו, להחזיקו, לחוש אותו ולחבקו – זה הרגע בו הכל יהפוך למציאות.

צעד אחר צעד

"חוק הפונדקאות" או בשמו הרשמי, " חוק ההסכמים לנשיאת עוברים " נחקק בכנסת כבר בראשית שנת 1996. החוק מציב מספר קריטריוני סף לאלו המעוניינים להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאית. ראשית עליהם להיות בני זוג, אך הם אינם חייבים להיות נשואים. עליהם להיות בגירים, אך יחד עם זאת גיל האם המיועדת אינו יכול לעלות על 48 וגיל האב לא יעלה על 58. עליהם להיות תושבי הארץ אשר הוכחה אי יכולתם להרות וללדת ילד משלהם בדרך הטבעית.

אחת מן האופציות העומדות בפני בני הזוג היא לפנות למרכז לפונדקאות. דוגמת " מירב פונדקאות חובקת- המרכז הישראלי לפונדקאות" המנוהל על ידי מירב לוי אשר הגיעה לנושא הפונדקאות לאחר שעברה בעצמה תהליך פונדקאות לפני 5 שנים. "התהליך האישי שלי גרם לי להבין כי דרושה יד מנוסה שתסייע לזוג ולפונדקאית לעבור את התהליך", אומרת מירב, ומסבירה על דרך החתחתים אשר בסופה מצוי האושר המושלם.

"השלב הראשון הוא בקשת אישור עקרוני מהוועדה לנשיאת עוברים. הועדה בוחנת את המעמד האישי של בני הזוג ואת הסיבה הרפואית בגינה פונה הזוג לתהליך פונדקאות. לאחר קבלת האישור, זמן הלוקח חודש לערך, באפשרות בני הזוג לעבור את התהליך באמצעות מרכז לפונדקאות או לבד. בהמשך יתחיל תהליך המיון של הפונדקאית אשר לוקח בין 4-8 חודשים לאחריו תהיה מוכנה לפגוש את בני הזוג. את טיפולי ההפריה ניתן להתחיל רק לאחר חתימת ההסכם בין בני הזוג לפונדקאית בוועדה. כאשר ההתנהלות בוועדה יכולה לנוע בין 3-5 חודשים".

הצלע השלישית

מירב, תרמה עד היום להולדתם של כ-40 תינוקות. והיא אינה מרפה ידה "כרגע יש לנו 14 הריונות פעילים ועוד זוגות רבים בטיפולים וכאלה שמחכים לוועדה". אחד הזוגות אשר נעזרו בשירותיה של מירב הם מירית וליאור (שמות בדויים) מירית אשר הפכה לאם בפעם השנייה לפני ארבעים יום, ניאותה לגולל את סיפורם האישי.

"יש לי ילדה בת שמונה שאני ילדתי. במהלך הלידה חלו סיבוכים ודיממתי עד כדי כך שמערכת הקרישה קרסה ונאלצו לכרות לי את הרחם. הדרך היחידה שנותרה לי להביא ילד נוסף לעולם היא דרך פונדקאית. בהתחלה זה לא בא בחשבון בכלל. כאשר נאמר לי שזו האפשרות לא רציתי לשמוע. שנה לאחר המקרה התחלתי טיפול פסיכולוגי. הטיפול עזר לי להבין שפונדקאות זה לא דבר כזה נורא מכיוון שהתינוק ביולוגית שלי.

לפני קצת יותר משנתיים החלטנו לבדוק אם הדבר באמת אפשרי הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מוכנות נפשית שלי. בן זוגי תמיד היה מוכן. בעיניו זה לא היה כזה נורא. ברגע שהחלטנו נפגשנו עם מירב שמענו פרטים ומצאנו פונדקאית. תוך שנה בלבד חתמנו חוזה במשרד הבריאות. עברנו חמישה חודשים של טיפולים, כאשר בטיפול השלישי הצלחנו".

נשמע כמעט טוב מלהיות אמיתי, מה לגבי הקשיים?
"זה לא קל. גם בזמן הטיפולים וגם במהלך ההריון הרגשתי שיש עוד צלע שלישית בחיים. אלו מתחים שגוברים על המתחים הנורמליים שבן אדם יכול לעבור בחיים, זה משהו שאני לא יכולה לתאר במילים. זה מאוד קשה, הרגשתי חוסר שליטה. זה לא שאני נושאת את הילד שלי ואז אני יודעת שאני אוכלת טוב וכו'. הרגשתי איבוד שליטה מוחלט. בנוסף לכך מדובר בטיפולים קשים וכאב פיסי. זה לא דבר כל כך נעים. תהליך ה- IDF (הפריה חוץ גופית), הזריקות המיועדות ליצור יותר ביציות, השאיבה של הביציות תחת הרדמה כללית. ולכל זה מתלווים כאבים והתכווצויות שלא לדבר על המתח למחרת בציפייה לשמוע כמה ביציות הופרו אם בכלל. למזלי כל טיפול הופרו כמה".

כיצד הרגשת כאשר גילית שההריון נקלט?
"התחלתי לרעוד. באותו יום הייתי במתח נוראי, באי שקט. הרגשתי אך לא רציתי יותר מידי לצפות כי בטיפול הקודם, ציפיתי והתאכזבתי. דבר ראשון התקשרתי לבן הזוג שלי והתחלתי לבכות, אמרתי לו שזה חיובי. משם התחלנו לצעוד לכיוון ההריון תהליך לא פשוט בפני עצמו".

לא הרגשת חסך שההריון לא מתרחש בגופך?
"לא, כי ידעתי שזה לא אפשרי. השלמתי עם זה לפני הרבה שנים".

איך הרגשת כשהחזקת את התינוקות בידיים?
פרצתי בבכי קולני שאני לא האמנתי על עצמי. אפילו המיילדת, שהיא עשרים שנה מיילדת ברגע שהתינוקות יצאה, בכתה יחד איתי. בן זוגי נכנס ולפני שהוא ניגש אליי ואל התינוקת הוא ניגש לפונדקאית לנשק אותה, להגיד לה תודה. ואז הוא ניגש אליי ובכינו ביחד. כל הצוות בכה.זה הגיע לעוצמות שלא ניתן לתאר. אנחנו עדיין בקשר עם הפונדקאית. אי אפשר שלא. האישה הזאת מדהימה, היא נתנה לי את הדבר הכי מדהים בחיים.

למה הפונדקאית עשתה את זה לדעתך?
קודם כל בשביל כסף. כמו שכולן עושות את זה. למרות שהיום היא מרגישה שהנתינה שהיא נתנה היא נתינה ענקית. היא מרגישה שהיא עשתה משהו עצום. אחותי שאלה אותה: 'את לא מרגישה ריקנות?' והיא ענתה: 'נהפוכו אני מרגישה סיפוק עצום. כסף בא כסף הולך. מה שעשיתי בחיים לא ילך ממני'.

כסף מדבר

זוגות אשר נכנסים לתהליך יגלו כי נוצר חור לא קטן בחשבון הבנק שלהם, כפי שמפרטת מירב,
"הפונדקאית מקבלת 26 אלף דולר. זהו סכום הבסיס עבור ההריון והלידה, מעבר לכך מופקדים עבורה עוד 8500 דולר , שתפקידם לכסות מצבים חריגים כגון- לידת תאומים, ניתוח קיסרי, טיפול פסיכולוגי וכו'. במידה ולא מתרחשים המצבים המיוחדים יוחזר הכסף להורים בתום התהליך. בנוסף לכך ישלמו ההורים סך של 8600 דולר למרכז הפונדקאות בעבור הוצאות לעו"ד, פסיכולוג וניהול שוטף.

למה לפנות למרכז לפונדקאות כשלך?
"המרכז שלי נותן מענה לכל התהליך, החל מהסבר מפורט לגבי השלבים הצפויים, חששות מהתהליך, מפגשים עם זוגות אחרים שכבר חובקים ילד משלהם ועד איתור פונדקאית, ליווי לכל אורך התקופה עד לאחר הלידה, קבלת האישור מהוועדה לתחילת הטיפולים, יעוץ בבחירת רופא, בי"ח וכו'."

מהם התרחישים הבעייתיים שעלולים לצוץ במורד הדרך?
אי הצלחה בטיפול הרפואי, מערכת יחסים עכורה בין בני הזוג לפונדקאית על רקע חוסר בתיאום ציפיות, הפלה- מצב שמערער את האמון של בני הזוג והפונדקאית בתהליך ובעיות אישיות אצל הפונדקאית המעיבות על התהליך.

יד ביד

כל התהליך הוא לא פשוט ומערב בתוכו רגשות שמחה לצד חששות ועצב. מירית מבקשת לתת מס' עצות להורים שבדרך. "זרמו עם הפונדקאית, אל תקשו עליה. תנו לה תחושה שאתם סומכים עליה ונותנים בה אמון. אל תתקשרו אליה ארבע פעמים ביום, מספיק טלפון אחד ולדבר איתה על דא ועל הא ולא על כמה אכלת ומה. התייחסו לדברים האחרים בחיים שלה, גם אם זה לא הדבר הכי מעניין".

לזוגות המתלבטים את ממליצה להשתמש בפונדקאית?
"איזו שאלה. בודאי. זה שווה את הדרך הקשה והלא פשוטה. וזה שווה את המחיר הן כספי והן הנפשי והמחיר הוא לא פשוט. המחיר שמשלמים במקרה הטוב כמו שלנו הוא שנתיים לא קלות בכלל. אבל שווה כל צעד, כל בכי וכל חוסר שקט. היום שאני אוחזת בתינוקת – הכל שווה את זה.

זהו סיפורה של משפחה שמאוד רצתה עוד ילד והגשימה את חלומה. הקשיים רבים הם, אף אחד לא אומר שלא אבל השמחה, ההנאה, והאושר-האם יש להם מחיר?