רוצה להיות אמא

מה עושה רווקה שחצתה את גיל שלושים ויותר מכל רוצה ילד? כשאין בן-זוג ראוי באופק, כשהשעון הביולוגי רועם בתקתוקיו ולכל החבר'ה יש לפחות ילד אחד, מדובר בלחץ לא פשוט. היום כבר ניתן מבחינה רפואית, ואף מקובל מבחינה חברתית, ללדת ולגדל ילד בתור אם יחידנית- רווקה או גרושה.

הפריה מלאכותית, התחזקות העצמאות של הנשים והתמיכה שמקבלים מהמשפחה, מהחברים ובקהילות באינטרנט, מציבים את הרעיון כאלטרנטיבה לגיטימית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר האימהות הרווקות בישראל הוכפל בשנת 2003 והגיע ל-12,600. האחוז שלהן עדיין נמוך מאוד יחסית לאירופה ולארה"ב, אך התופעה בסימן עליה. אמהוּת מסוג זה נובעת בדרך כלל מבחירה אישית של נשים משכילות, עצמאיות כלכלית ומבוגרות. הן היו מעדיפות לגדל ילדים במסגרת נישואים, אך לא מוכנות לוותר על חוויית האמהות רק משום שלא מצאו בן-זוג מתאים.

תרומת זרע

אישה שבוחרת ללדת ילד ולגדל אותו לבדה תבחר לרוב באפשרות של תרומת זרע מתורם אנונימי, באמצעות בנק זרע. התהליך כולל בדיקות רפואיות מקדימות (דם, גנטיקה ופוריות), בחירת בנק זרע, בחירה של תורם על פי נתונים פיזיים ואחרים ולבסוף טיפולי הזרעה או הפריה. חלק מהנשים מעדיפות לקבל את הזרע מגבר שהן מכירות, ללא מעורבות שלו כהורה.

היתרון הוא הורות בלעדית לילד. את זו שמחליטה איך לגדל אותו ואת זו שנושאת באחריות. אין שותף שידרוש ממך להתפשר ולהתחשב בדעותיו, ואין משפחה מהצד השני שתוסיף דעה שלישית ורביעית. החיסרון הוא צדו ההפוך של היתרון, קשה מאוד לשאת לבד באחריות של גידול ילד. אין שותף שיקל על העומס הפיזי והרגשי, אין משפחה גדולה שתעטוף את הילד באהבה, והנטל הכלכלי עצום.

רצוי לבחור באופציה זו כאשר יש לך משפחה תומכת ורשת ביטחון חברתית גדולה. נשים רבות מוכנות לשאת בנטל לבדן, אך חוששות מהעובדה שזהותו של תורם הזרע אינה ידועה ולא תהיה ידועה בעתיד. הן מוטרדות מכך שאינן יודעות עליו מספיק – למשל היסטוריה משפחתית של בעיות נפשיות, ובעיקר נרתעות מהמחשבה שיהיה עליהן להסביר לילד שהוא לעולם לא יֵדע מיהו אביו.

הורות משותפת

אישה שרוצה ללדת אך אינה מעוניינת לגדל ילד לבדה יכולה לבחור באפשרות של הורות משותפת. מונח זה לא מתייחס רק לשותפות בין הורים גרושים, אלא גם למצב שבו גבר ואישה שאינם זוג מחליטים להביא ביחד ילד לעולם ולחלוק בגידולו, מתוך ההנחה שלכל ילד יש זכות להכיר את שני הוריו. חלוקה זו אינה מחייבת קשר זוגי, אלא קשר של שותפות, כבוד הדדי ותקשורת טובה. באינטרנט פועלים מספר פורומים שבהם נשים וגברים המעוניינים בילד ללא זוגיות יוצרים קשר ראשוני, ואכן נפלאות הן צורות המשפחה האלטרנטיביות שמתפתחות כתוצאה מכך: סטרייטית עם הומו, זוג לסביות עם זוג הומואים, גבר ואישה סטרייטים ועוד.

לאחר יצירת הקשר הראשוני נפגשים הגבר והאישה לבדיקת הכימיה ביניהם ולשיחת 'תיאום ציפיות' לגבי האופן שבו הם רואים את ההורות בכלל ואת השותפות בפרט. אם מחליטים שזה מתאים, מומלץ ללכת לייעוץ מקצועי ולחתום על הסכם לעיגון השותפות אצל עו"ד. לרוב יכלול ההסכם התחייבות הדדית ליצירת מסגרת יציבה ככל שניתן לילד, הגדרת החובות והזכויות של כל אחד מההורים ללא קשר לאיכות יחסיהם, קביעת הסדרי גידולו וחינוכו של הילד, קביעת הסדרי מגורים וביקורים וקביעת הוראות במצב של חוסר יכולת לגדל את הילד או במקרה מוות.

היתרון הוא שהילד שלך יזכה באבא מוכר ומעורב ובמשפחה גדולה משני הצדדים. את תזכי במישהו שיחלוק אתך באחריות, ישתתף במעמסה הכלכלית ולא יתערב בחייך הפרטיים. החיסרון הוא שאת נכנסת למערכת יחסים ארוכה וגורלית עם אדם זר, וקיים סיכון שבמשך הזמן יתגלו ביניכם חילוקי דעות על רקע אורח חיים שונה, כניסת גורם נוסף לתמונה בעקבות זוגיות חדשה (שלך או שלו) ועוד. אין צורך להסביר איך זה עלול להשפיע על הילד, מצד שני, גם גירושים הם חוויה קשה.

אימוץ

אפשרות נוספת לאישה שמעוניינת לגדל ילד לבדה היא לאמץ. זוהי אפשרות פחות פופולרית, בעיקר בגלל הקושי הבירוקרטי המפרך שכרוך בה. בארץ, נשים שאינן נשואות יכולות לאמץ רק ילדים גדולים, ילדים עם "צרכים מיוחדים" - כלומר בעלי בעיות בריאותיות, משפחתיות, התפתחותיות ועוד, או ילדים שהאימוץ שלהם על ידי זוגות נכשל. אם תרצי לאמץ תינוק בריא תיאלצי לפנות לאימוץ בחו"ל, באמצעות עמותות שקיבלו לכך רישוי ממשרד העבודה והרווחה ומשר המשפטים.

כיום אישה בסטטוס של פנויה יכולה לאמץ תינוק מרוסיה ומגואטמלה בלבד. עד כאן החיסרון, היתרון הוא שהילד שלך יוכל לגלות את זהות הוריו הביולוגים אם ירצה, וחוץ מזה עשית משהו טוב לאנושות והצלת את חייו של ילד לא רצוי.

אז איך בוחרים? אין אפשרות 'נכונה' או 'שגויה', כל אישה צריכה להחליט בהתאם לסולם העדיפויות שלה ועל פי נסיבות חייה - העיקר שהילד יקבל את האהבה ואת הביטחון שמגיעים לו. בהצלחה!