יש תקווה - נס רפואי ראשון מסוגו בארץ: רגע לפני כריתת הרחם, היא נכנסה להיריון
א' בת 32 מאזור המרכז סבלה ממיומות ברחם (גידולים שפירים ברחם) בתחילת שנות ה20 לחייה, ואת הניתוח הראשון בניסיון להסירם עברה כבר בגיל הצעיר של 23 כשהייתה עדיין רווקה. תופעת המיומות שכיחה בקרב נשים ועולה ככל שעולה הגיל, בגילאי 40 כשליש מהנשים יסבלו מהתופעה ובגילאי 50 מדובר כבר על 50%.
לדברי ד"ר סוריאנו, רופא בכיר מבית חולים שיבא תל השומר, מיומות או בשמן שרירנים, הם גידולים שפירים באזור הרחם שבחלק גדול מהמקרים יכולים לגרום לדימומים מוגברים, לאנמיה, ביקורים תכופים בחדרי המיון ולפגיעה בפריון. "נטיית דור ה- Y להקים משפחות כיום בגילאים מאוחרים, יוצרת לנו הרופאים אתגרים טיפוליים, כיוון שלצד הטיפול במיומות אנחנו רוצים לאפשר לנשים להיות מסוגלות להיכנס להריון. כמובן שבגילאים מאוחרים יותר כשאין פריון, הפתרון הנכון יותר יהיה כריתת רחם".
אומנם על פי סקר מכון גיאוקרטוגרפיה 1 מתוך 3 רופאים גניקולוגים בארץ ימהר להמליץ על כריתת רחם כפתרון המועדף לנשים הסובלות ממיומות ברחם. לאחר שא' עברה את הניתוח הראשון, המיומות המשיכו לחזור ולגדול ברחמה. הסטטוס השתנה וכשנתיים לאחר הניתוח היא כבר הייתה נשואה ובהריון, ונאלצה לעבור ניתוח קיסרי בשל המיומות מהם סבלה. בהמשך נכנסה להריון פעם נוספת, וגם הוא הסתיים בניתוח קיסרי.
א', אז כבר אם לשני ילדים חלמה על ילד נוסף, אלא שהחלום נראה רחוק. המיומות חזרו באופן אגרסיבי, והאופציה של כריתת רחם נראתה קרובה מתמיד. הרופאים החליטו לאחר 3 ניתוחים שכבר עברה (אחד להסרת המיומות ושני קיסרי) למתוח את החבל עוד קצת ולבצע ניתוח רביעי להסרת הגידולים כדי לאפשר הריון, אך לדאבונם כחצי שנה לאחר אותו הניתוח, חוזרו הגידולים באופן אלים במספרם ובגודלם, והיה נראה שזהו קו הסיום והכל נגמר.
ד"ר סוריאנו, ביקש כצעד לפני הבלתי חזור, לנסות טיפול חדש המוצע כרגע רק באירופה ובקרוב יגיע לישראל כדי לנסות ולהקטין את המיומות. א' החלה את הטיפול בקורס (של 3 חודשים, לאט לאטהושגה רימיסיה וקטן גודלן של המיומות, אך לתוצאה הבאה אף אחד לא ציפה, א' הרתה באופן טבעי הריון שלישי וכיום נמצאת בשבוע 19 בהריון תקין לחלוטין. מדובר במקרה הראשון בישראל של שימוש בתרופה העונה לשם 'איסמיה', וכניסה להריון בעקבותיו.
סוריאנו מוסיף:" התרופה עובדת במנגנון מאוד מסוים, מצד אחד היא אינה משפיעה על רמות האסטרוגן שהעדרו גורם לבריחת סידן ולתופעות גיל המעבר, ומצד שני היא חוסמת את הורמון הפרוגסטרון שהוא זה הפועל על השרירנים באופן ישיר. הפסקת ההורמון עוצרת את המחזור החודשי ובכך מונעת תחושות של חולשה, אנמיה ומקטינה את גודלן של המיומות עד 60%.
כמו כן, בניגוד לתרופות הקיימות כיום בארץ, התוצאות אינן חולפות עם הפסקת הטיפול, ונשמרות גם לחודשים רבים".
זהו סיפור שיכול לתת תקווה לנשים רבות הסובלות מהתופעה, כזה הנותן תקווה, ומלמד שאסור לוותר על חלומות.