"האינסטינקטים האימהיים כבר בעטו בתוכי": כשהיא בשבוע ה-23 להיריונה עם תאומים התגלה לה על הסרטן

אמא אמיצה שהחליטה לסכן את חייה כדי להציל את התאומים שבבטנה, נשבעה להילחם בסרטן למען התינוקות שלה, אחרי שהם יוולדו בשלום.

הולי טירני,25, הייתה בשבוע ה-23 להריונה, כאשר הרופאים בישרו לה את הבשורה הרעה, שיש לה סרטן נדיר המתפתח בבלוטות הלימפה.

רוצים להישאר תמיד מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק של נענע10 לייפסטייל

הולי היא מורה לריקוד, חזקה ובריאה בדר"כ, עד שהחלה להרגיש כאבים עזים בחזה שהתגלו בהמשך כסרטן אלים. הרופאים ייעצו לטירני ממנצ'סטר לסיים את הריונה במיידי ולהתחיל בכימותרפיה, אבל היא סירבה. העוברים הקטנים שבבטנה כבר החלו לבעוט, והיא בחרה להמשיך את ההיריון למרות הסיכון הכרוך בכך.

מצבה של הולי התדרדר, היא נותחה לפני הזמן, והתאומים נמסרו לטיפול. "יום לידתם היה היום הכי מאושר בחיי, זה היה בהחלט שווה לקחת סיכון, כל מה שהיה חשוב לי זה הבריאות שלהם". אמרה האם.

"לא האמנתי כששמעתי על הסרטן בזמן ההיריון, זה היה הסיוט הגרוע ביותר שלי, אבל ידעתי שאין שום סיכוי שאני יכולה לסיים את ההריון הזה כשאני כבר מרגישה אותם חיים ובועטים בתוכי, האינסטינקטים האימהיים שלי כבר בעטו".

כשהולי החלה להרגיש כאבים בחזה או בזרועות, הרופאים חשבו שהיא מתחה שריר, אבל אז היא החלה בבדיקות, רק למעט השקט הנפשי שלה, מהלך שבסופו של דבר הציל את חייה.

"אני כל כך אסירת תודה לרופא שהתעקש שאגש לבדיקות כשהרגשתי את הכאבים בשרירים, הוא הציל את חיי", אמרה האם המרוגשת.

הבדיקות הראו צל גדול על החזה שלה, והיא אובחנה עם סרטן אגרסיבי. היא הייתה צריכה להיות תחת הרדמה כללית לביופסיה שנלקחה, דבר נוסף שסיכון את התאומים שבבטנה, אבל היה הכרחי לתכנון הטיפול הנדרש.

הולי הייתה נחושה לעכב את התרופות והטיפול עד לאחר שהתינוקות נולדו, בניגוד לעצת רופאים. "ברגע שהרופאים הבינו שאני לא מוכנה להיפרד מההיריון שלי, הם המשיכו לנסות לשכנע אותי להקדים את הלידה ככל שניתן, אבל רציתי התאומים שלי יגיעו לפחות לשבוע 30 לפני הניתוח הקיסרי.

"אבל כשהגעתי לשבוע ה-29, הרופאים אמרו לי שאני לא יכולה לחכות יותר, הסרטן שלי יכל להתפשט והייתי צריכה להתחיל בכימותרפיה".

"כשהתינוקות שלי נמסרו בבטחה באוגוסט ונלקחו ישר לטיפול נמרץ, הם שקלו בקושי 1.300, כל אחד, אבל כשראיתי אותם בפעם הראשונה, זאת הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם. לא יכולתי להאמין שהם שלי".

האמא החדשה התחילה כימותרפיה שבוע לאחר שנולדו ולאחר מכן התמודדה עם המחלה באומץ רב ואובדן שיער. "זה שבר לי את הלב להיות רחוקה מהם, אבל ידעתי שאני חייבת להישאר חזקה וחיובית למען התינוקות שלי," היא אמרה.

"הם נלחמו כדי להישאר בחיים ועכשיו אני צריך להילחם על החיים שלי וזה בדיוק מה שאני עושה. "עברתי חמישה מחזורים של כימותרפיה ונותר לי עוד אחד לפני שאתחיל את הקרנות בשנה הבאה. אני רק מחכה לכמה תוצאות סריקה כדי לראות אם הטיפולים עבדו, אבל אני מרגישה מלאת תקווה".

התאומים הזעירים בילו 11 שבועות בבית החולים לפני שהם שוחררו וכעת הם חיים בביתם החדש עם טריני, אימם האמיצה, שנותר לה רק אחד מחזור אחד של כימותרפיה לפני תחילת הקרנות בשנה החדשה. טרינה מקווה שסיפורה ישמש השראה לנשים אחרות שישימו לב לסימפטומים במהלך ההיריון.

"סבלתי מהזעות בלילה, מעייפות, קוצר נשימה, גלי חום וסחרחורת קלה, אבל הייתי בהיריון עם תאומים והייתי בטוחה שזה נורמאלי. יש לי מזל גדול שזה התגלה מספיק מוקדם כדי לטפל, והתאומים היפים שלי עכשיו בריאים לצידי".