"יום הזיכרון הוא יום עצוב אבל בסוף שמח"
שאלנו ילדים בגילאי 4-6 מה הם יודעים על יום הזיכרון, מה משמעותו ומה עושים כשמגיעה הצפירה? מסתבר שהם יודעים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים
הם יודעים שצריכים להיות עצובים, כשהם שומעים את הצפירה הם מבינים שעליהם לעמוד דום כמו חיילים ושביום הזיכרון, סוגרים את חנויות הצעצועים. היום הכי עצוב לנו בשנה אולי לא לגמרי ברור עבור כל ילדי טרום חובה וגן חובה (גילאי 4.5-6), אבל הם בהחלט מרגישים את מה שעובר עלינו, המבוגרים.
נעזרנו בגננת מגן עירוני בתל אביב שפיתחה שיחה נוקבת עם הקטנטנים, שביום מן הימים יהיו חיילים בעצמם, ואספה מהם פנינים. הנה כמה מהם.
רוצים להישאר תמיד מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק של נענע10 לייפסטייל
כיצד המצב הנפשי שלנו משפיע על הגוף?
"יום הזיכרון זה כשזוכרים את כל הילדים שמתים".
"צריך לזכור את כל מי שמת, כי החיילים האלו ניסו לעזור לנו והם גיבורים".
"אנחנו עומדים כשיש צפירה וזוכרים את החיילים כי חשוב שניתן להם כבוד".
"אנחנו עומדים בצפירה דום כמו החיילים שעמדו דום ומתנהגים יפה".
"ביום הזיכרון סוגרים את הקניונים ואת חנויות הצעצועים".
"משמיעים שירים עצובים ברדיו וגם באוטו".
"ביום הזיכרון יש אנשים שמתפללים".
"ביום הזיכרון מדליקים נר נשמה גדול".
"יום הזיכרון זה יום עצוב אבל בסוף שמח בגלל שיהודים ניצחו בסוף".
"בטקס של יום זיכרון מורידים את הדגל לחצי התורן".
"ביום הזיכרון אנחנו עצובים בגלל שהרבה יהודים וחיילים נהרגו".
"יום הזיכרון זה שיש יומולדת למדינה?"