הצצה לחיי האימהות של הסקסולוגית שלי ורוד
את שלי ורוד אתם ככל הנראה זוכרים מהאח הגדול, שם התגוררה כחודשיים ושברה לבני גולדשטיין את הלב. מאז היא פגשה את יהב, ילדה, עברה ללוס ואנג'לס, ושבה ארצה עם סיפורים. איך עברה עליה תקופת ההיריון והלידה, ומי מרדים את מאי הקטנה בלילה?


שלי ורוד, בת 35, סקסולוגית ומטפלת זוגית, בת הזוג של יהב, ואימא למאי בת השלושה וחצי חודשים.
על ההיריון: "את ההריון גיליתי אחרי שטסתי בחזרה ללוס אנגלס מתל אביב. יהב, בן הזוג שלי היה בתל אביב. נסעתי לסימסטר האחרון שלי של הלימודים ולפני שהוא התחיל גיליתי שאני בהריון. התזמון היה מוזר, וכל זה היה די הזוי כי הייתי לבד בבית כשעשיתי את הבדיקה ולא האמנתי שזה אכן קורה לי כשאני כל כך רחוקה מהמשפחה ומיהב. עליתי בערך 15 קילו או יותר, באיזה שהוא שלב לא עקבתי יותר אחרי המשקל שלי ונראתי ענקית.
לבשתי רק שמלות, זה נתן לי תחושה של חופש וכמובן עזר לי לא להרגיש כמה עליתי במשקל ולהיכנס לחרדה. בתחילת ההריון סבלתי מבחילות קשות אבל אז הרופא שלי עלה על זה שהבחילות נובעות מהמולטי ויטמינים שלקחתי וברגע שהפסקתי לקחת אותם בכדור אחד הבחילות עברו. אפילו שעשיתי את ההריון בשלט רחוק, הייתי בסימסטר האחרון של התואר השלישי שלי (מה שאומר הרבה לחץ) היה לי הריון מדהים, אף פעם בחיים לא הרגשתי כל כך רגועה".
רוצים להישאר תמיד מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק של נענע10 לייפסטייל

הלידה שלי: "מאי נולדה בשבוע 39, שבוע לפני חודש מאי אבל כל כך אהבנו את השם שבכל זאת קראנו לה מאי. אם לומר את האמת הדבר היחיד שנעזרתי בו כהכנה ללידה היו אפליקציות להריון. לא קורסים הכנות ללידה, לא דולה ולא משפחה. ילדתי בלוס אנגלס בבית חולים פרטי ליד הים. למזלי, זה בית החולים שהביטוח הרפואי שלי בחר. הלידה הייתה חוויה מדהימה. רק אני ויהב היינו בחדר לידה כי כל המשפחה שלנו חיים בארץ. הם הגיעו לביקור לאחר הלידה. אומנם הגענו עם צירים בלילה ונתנו לי זריקה לזירוז אבל ברגע שהתחלתי לדחוף, תוך 55 דקות בדיוק לאחר מכן מאי יצאה. זה היה כל כך מהר. יהב ואני הסתכלנו עליה ולא הגבנו. היינו בשוק כי הכינו אותנו ללידה של מינימום שלוש שעות.
כמובן שהרופא המילד שלי עזר לנו אבל איתו היו עוד שתי אחיות שהן כמו דולות והן מאוד עזרו לי במהלך הלידה. קשה לי להגיד אם הייתי משנה משהו בחוויה הזו כיוון שבאמת היא היתה חוויה טובה. בשלושה ימים אחרי הלידה שנשארנו עם מאי בבית החולים, והתייחסו אלינו מדהים. הדבר היחיד שהיה חסר לי, למרות שראו אותי איזה עשר יועצות הנקה, זה הכנה למציאות של אמא מניקה כשיוצאים מבית החולים (לגודש הראשון, כמה חלב להקפיא וכמה להאכיל, המציאות של הנקה ושינה בלילה וכדומה)".
עוד בערוץ הלייפסטייל:
הצצה לחיי אימא עובדת: אירה פרנקוביץ'
חושבים שאתם חופפים נכון את השיער?
OMG הכל בסייל! הנחות רותחות לסופ"ש

התינוקת שלי: "מאי רק בת שלושה וחצי חודשים, ומהרגע שהתחלתי לערבב סימילק עם ההנקה התחלתי לישון ולתפקד הרבה יותר טוב. אתמול היא התהפכה בפעם הראשונה וכמובן שכמו כל אמא חדשה אני מתרגשת. היא מחייכת המון וצוחקת בקול רם וממש כמוני כבר מדברת הרבה (בשפה שלה צלילים והבהרות) . אני כל כך ניהנת ממנה, ולהפתעתי בלי בעיה בכלל יכולה להיות איתה 24 שעות ביום.
תמיד חשבתי שזה מאוד קשה להיות עם ילדים ימים שלמים בלי עזרה אבל גיליתי שזה ממלא כל כך, שאני אפילו לא מרגישה צורך בלבקש עזרה. כמובן שהעובדה שיהב לקח איתי חופשת לידה עוזרת מאוד. למזלי מאי גם ישנה במהלך היום די הרבה והולכת לישון בלילה די מוקדם, אז זה משאיר לי מקום לכתיבה ועבודה בתחום שלי מהבית. אפילו חזרתי לקחת לקוחות ולעשות הרצאות".

סדר היום שלי:
"אני עדיין בסדר יום של חופשת לידה אבל מנצלת כל רגע פנוי לעבודה".
הדבר שאני לא מוותרת עליו בחיים אפילו שאני אימא:
"כל סיגנון החיים שלי השתנה, אבל כיף לי לשלב אותה עם אהבה שלי כמו לשבת בבית קפה ולעבוד מהאייפד. מאי עדיין בגיל שהיא אוכלת, משחקת חצי שעה ונרדמת לשעתיים. אז אני מנצלת את הזמן הזה לעשות את כל מה שלא הספקתי.
הדבר שוויתרתי עליו מאז שאני אימא:
"שיחות טלפון עם חברות. עד שיש לי זמן פנוי, יש לי כל כך הרבה דברים לעשות ואני לא מספיקה לקשקש בטלפון עם החברות שלי. והרבה טיפוח עצמי".
הכי חשוב לי בחינוך:
"חשוב לי מאוד שלא תיהיה מפונקת".

בחיים לא אסכים שהילדה שלי:
"תהיה חצופה".
בארבע אני נמצאת ב:
"בבית עם מאי"
אין סיכוי שתמצאו אותי ב:
"קניונים עושה קניות עם העגלה".
הבגדים שתראו אותי איתם בגינה:
"מכניסים קצרים וחולצה טי".
מי נמצא עם הילדה יותר:
"אמא ואבא כרגע אותו הדבר כי שנינו נמצאים אז חייבים להתחלק. אבל לפני יומיים חזרנו לארץ וסוף כל סוף יש משפחה שיכולה לעזור. איזה כיף".

התינוקת שלי הולכת לישון ב:
"8:30"
מי מרדים אותה ואיך?
"או אבא או אמא. פשוט מניחים אותה במיטה, ואם זה לא עובד מרגיעים אותה קצת על כיסא הנדנדה ושוב למיטה".
התורנות שלי עם האבא:
"כרגע חצי חצי, אבל עכשיו שחזרנו לארץ זה הולך קצת להשתנות לפי לוח הזמנים שלנו. יש לי מזל גדול שיהב הוא אבא כל כך פעיל".
מוצרי התינוקות האהובים עלי:
"בקבוק הקומו טומו (אמריקאי), המוצץ שלה כי מחובר אליו דובי שעוזר להחזיק אותו בפה (שוב מוצר אמריקאי)".
בגדי ילדים אני קונה ב:
"קרטר בארה״ב".

ככה אני מטפחת ודואגת לעצמי:
"סוף סוף התחלתי לטפח את עצמי. בעיקר הרבה הליכות עם העגלה בכדאי לחזור למשקל שלי, מקלחות ארוכות להירגע, לובשת בגדים שגורמים לי להרגיש חופשיה".
טיפ לאימהות טובה בעיני:
"לוודא שאת מקבלת מספיק שעות שינה בכדאי לא להיות עצבנית ולחוצה. כן למצוא זמן לעצמך ולא לוותר על מה שאת אוהבת כי אח"כ בלי לשים לב תחושות הפיספוס עלולים להפוך לתחושות של כעס וזה יצא כלפי הילדים שלנו. ולשחרר, כלומר לתת לאבא להיות לבד עם הילדה ולא להגיד לו מה לעשות או איך (אני יודעת שזה קשה אבל זה עוזר להם להתחבר לתינוק ולא לפחד)".




