גיימרים? משחקי וידיאו עשויים להיות טובים יותר עבורכם מספרים

כאשר אנו משחקים משחקים, אנו מקדישים איכות מיוחדת של תשומת לב נפשית שפעילויות כמו קריאה או צפייה בטלוויזיה לרוב אינן דורשות. משחקים דורשים מעורבות מלאה - וכאשר המוח שלנו מעורב לגמרי, דברים מדהימים מתחילים לקרות.

עוזרים לשבור הרגלים רעים

מחקר משנת 2014 שנערך במשותף על ידי אוניברסיטת בראון, האגודה האמריקאית לסרטן ואוניברסיטת סטוני ברוק גילה כי מעשנים שמחסור להם ניקוטין יכולים להפחית את החשק שלהם פשוט על ידי משחקים של שני שחקנים או פתרון חידות. מדוע זה עובד? על פי סריקות MRI של המוח של הזוגות המשתתפים, משחק שיתופי ופתרון חידות הפעילו את אותם מרכזי תגמול בדיוק כמו ניקוטין.

משחקים רבים - במיוחד המגוון המזדמן שסביר שתמצאו בחנות האפליקציות שבחרתם - נועדו להציע פרסים מתמשכים על השלמת אתגרים (חשבו על האפקטים החזותיים והקוליים המספקים כאשר תמחקו שורה של אריחים ב- Candy Crush). אז, בפעם הבאה שאתם מרגישים חשק: גמלו קודם כל את עצמכם במשחק.

עוד ב"בריאות"

ההרגל הנפוץ הזה מזיק לבריאותכם בלי שתשימו לב

זה מה שקורה לכם כשאתם אוכלים יותר מדי

הצפה רגשית: כך תשרדו את חגי תשרי מבלי לטבוע

 

מפחיתים כאבים

שונאים עשויים לבטל את משחקי הווידיאו כ"בריחה" מאתגרי החיים האמיתיים, אך עבור גיימרים רבים, מילה מדויקת יותר עשויה להיות" הקלה".

בניסוי אחד שנערך באוניברסיטת וושינגטון הארבורוויו, חולים שעברו טיפול בכוויות קשות קיבלו אוזניות מציאות מדומה לשחק משחק בשם עולם השלג, מה שאפשר להם לחקור נוף תלת-ממדי סוחף של מערות קרח נסתרות, אנשי שלג עליזים, ואבק נעים של פתיתי שלג גם כשהמטפלים סיפקו טיפולים כואבים בפצעים. מטופלים ששיחקו את "עולם השלג" דיווחו כי הם יכולים להתעלם מכאביהם 92 אחוזים מהזמן, בעוד שמי שבדרך כלל לא השקיע 100 אחוז מהטיפול בחשיבה על הסבל שלהם. יתרה מכך, חולי סנו וורלד הרגישו בממוצע בין 30 ל -50 אחוז הפחתת כאבים כוללת, מה שמספק הקלה גדולה עוד יותר ממורפיום.

מדוע זה עובד? מדענים מצביעים על "תיאוריית תשומת הלב הזרקורים", המציעים כי המוח שלנו פועל כמו זרקור המסוגל להתמקד בכמות מידע מוגבלת בכל פעם. כאשר המשאבים הקוגניטיביים שלנו מתמקדים במשחק תובעני נפשית (נניח, Candy Crush או Temple Run), יש לנו פחות תשומת לב לתת גירויים חיצוניים כמו ריחות, צלילים ואפילו כאבים.

נותנים שליטה על הזיכרון

עיסוק המוח בחידה מאתגרת לא רק עוזר להקל על כאב פיזי מיידי, אלא גם עוזר לשלוט בזיכרונות כואבים של טראומות בעבר. לשם הוכחה לכך אנו פונים לסדרה של לימודי אוניברסיטת אוקספורד סביב משחק ערימת הבלוקים הרוסי האהוב על כולם, טטריס. משתתפי המחקר הראו רצף של תמונות גרפיות ומעוותות על מנת לדמות הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ולאחר מכן חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת שיחקה בטטריס במשך עשר דקות בעוד הקבוצה השנייה לא עשתה דבר.

כאשר הם נכנסו כעבור שבוע, החוקרים גילו שקבוצת הטטריס חוותה חצי פחות פלאשבקים מהתמונות האלימות מהקבוצה שלא שיחקה, ובסך הכל הראו פחות תסמינים משמעותיים של PTSD.

מדוע זה עובד? משחקים התואמים דוגמאות כמו טטריס וקנדי קראש תופסים את כוח העיבוד החזותי של המוח בצורה כה יעילה עד שזיכרונות חזותיים לא רצויים (פלאשבקים) מופרעים קשות. מחקר אוקספורד מציין שזה נכון רק למשחקים כבדים חזותיים כמו טטריס; למשחק מבוסס טקסט יותר כמו Words With Friends לא תהיה השפעה זו של חטיפת זיכרון.

מפחיתים חרדה

כעת, כשאתם יודעים שמשחקים יכולים להפחית כאבים מטיפולים בכוויות ו-PTSD, סביר להניח שלא תתפלאו לגלות שהם יכולים גם להרגיע ילדים לפני פגישה עם הרופא. חוקרים במחלקה להרדמה של בית הספר לרפואה של ניו ג'רזי גילו שילדים שהורשו לשחק משחקי וידאו בכף יד לפני הניתוח לא חשו חרדה כמעט. יתרה מכך, כאשר הם הגיעו מההרדמה לאחר הניתוח שלהם, ילדים שמשחקים חשו פחות מחצי חרדה מהילדים שקיבלו תרופות במקום.

למה זה עובד? בדומה לניסויים בעולם הטטריס ועולם השלג, הפחתת חרדות כף יד זו היא מקרה פשוט של הזזת הזרקורים המנטליים. ילדים שנקלטו במיינקראפט ימקדו את כוח המוח שלהם במטרות הבנייה הווירטואליות שלהם ולא בניתוח הקרוב; וכאשר אתה בונה אימפריה מהיסוד, למי יש זמן לפחד?

יכולים להניע אתכם להתעמל

אם אתם נחושים לרדת במשקל אך פשוט אינכם יכולים להכריח את עצמכם ללכת לחדר הכושר לאחר העבודה, הנה פתרון מפתיע.

על פי מחקר שנערך לאחרונה במעבדת האינטראקציה הווירטואלית של אוניברסיטת סטנפורד, משתתפי המחקר שצפו באווטרים וירטואליים של עצמם רצים על הליכון דיווחו כי הם מרגישים ביטחון גבוה להפליא שהם יכולים להיכנס לכושר, ולאחר מכן המשיכו להתאמן במשך שעה שלמה יותר מהמשתתפים שרק צפו בתאומים הדיגיטליים שלהם עומדים על המסך.

מדוע זה עובד? לדברי המייסד ג'רמי ביילנסון, דוקטורט, ניסוי האווטאר מציע למשתתפים סיפוק מיידי של ירידה וירטואלית מיידית במשקל. "אימון עם כפיל וירטואלי פירושו שתוכל לראות תגמולים פיזיים של פעילות גופנית מיד", הוא אומר, "וזה דבר שבדרך כלל לא קורה בעולם האמיתי. בעולם האמיתי לוקח ימים או שבועות להבחין בשינויים פיזיים חיוביים ".

חשוב לציין: הטריק המוטיבציוני הזה עבד רק כשהאווטאר דומה מאוד למשתתף (לכן, להזיע ב"סימס" הוא הימור בטוח יותר מאשר בפוקימון גו!) ​​

נלחמים בדיכאון

מדוע זה עובד? לאחר 20 דקות בלבד של משחק, גיימרים הראו בו זמנית השתנות בקצב הלב (קשור להפחתת מתח וחוסן גבוה יותר) והורדת גלי המוח השמאלית הקדמית של אלפא (קשורה לשיפור מצב הרוח, מה שהשחקנים אישרו בסקר שנכתב בכתב). משתתפים שבילו את 20 הדקות שלהם בגלישה באינטרנט לא ראו שיפור כזה במצב הרוח או בקצב הלב. כפי שאומרת חוקרת המשחקים המובילה ג'יין מקגוניגל בספרה, SuperBetter, "בקרוב סביר מאוד שפסיכולוגים או רופאים יכתבו בדרך כלל מרשמים עבור Angry Birds להפחתת החרדה, או פגל לטיפול בדיכאון או Call of Duty לטיפול בכעסים."

הופכים אתכם לעמידים יותר (ואופטימיים)

כל מי שאי פעם הרים שלט יודע ש"משחק נגמר" הוא מצב הוויה זמני. אם רמה מאתגרת במיוחד נותנת לך את הטוב ביותר, רוב המשחקים נותנים הזדמנות מיידית לנסות שוב, כעת חמושים בידע, ניסיון ומיומנות הדרושים להשלמת החיפוש.

עבור גיימרים רבים, החיים האמיתיים פועלים באותה הדרך. צוות של 25 מדענים מאירופה וצפון אמריקה דיווח לאחרונה כי לאנשים שמשחקים תשע שעות או יותר של משחקי וידיאו בכל שבוע יש נפח חומרים אפורים גבוה יותר באזור עיבוד הגמול במוחם. במילים אחרות, לשחקנים תכופים יש יותר כוח מוחי להקדיש לנחישות, מוטיבציה ואופטימיות מאשר לא-גיימרים.

מדוע זה עובד? כשיש לכם הזדמנויות קבועות לנסות אסטרטגיות שונות ולקבל משוב, אתם מקבלים התפרצויות דופמין תכופות יותר ואינטנסיביות יותר ... לא רק שאתם נהנים מדקה לדקה, אלא גם הלך הרוח מתחיל להשתנות בדרכים ארוכות טווח. המוח מסתגל לחפש אתגר נוסף, לפחד פחות מכישלון ולהיות גמיש יותר מול נסיגות.

גורמים לכם להסתדר טוב יותר עם זרים

עבור ילד, כולם הם חברי משחק פוטנציאליים. זוהי חשיבה מאושרת שהולכת ופוחתת עם הגיל - במילים אחרות, משחק עם מישהו לא רק גורם לכם לרכוש חבר אחד חדש - הוא פותח את הדלתות למיליוני חברים פוטנציאליים.

מדוע זה עובד? חוקרי NTU מאמינים שלמשחקים יש השפעה משווה להפליא על קבוצות חברתיות שונות שפעילויות אחרות אינן עושות: משתתפי המשחק מסכימים לשחק לפי אותם כללים, התחילו עם אותם משאבים (במקרה של באולינג, כוח פיזי לא משנה מתי זה מגיע להבקיע גבוה), ולהתמקד באותה מטרה. גם כאשר בתחרות, אפקט משווה זה יוצר אמפתיה בין שחקנים, מה שמקל על החיבור איתם והבנת המניעים שלהם. ביקום המסודר של משחק, למתח חברתי אין סיכוי.

 

*מקור - thehealthy