10 דברים משונים שקורים בחיים רק לאנשים רצים
הם ירוצו במדבר המאובק או במירוץ בגשם, יהיו להם יבלות ברגליים והם יחיו עמן בשלום, הם לא יצטרכו פסיכולוג אבל הם יבזבזו הרבה יותר כסף על אוכל משאר האנשים
ביום חמישי האחרון הדרמתי עד אילת כדי לרוץ במדבר. נסעתי 4 שעות רק בשביל לרוץ. עבור מי שלא רץ, מדובר כנראה בפעולה משונה ולא הגיונית. בנוסף, כשאני עושה שופינג, תמיד אעדיף לרכוש נעלי ריצה על כל סוג של נעליים אחרות לנשים, יש לי יבלות בכפות הרגליים כבר שנים ולמדתי לחיות איתן בידידות, וכל הזמן אני מוצאת את עצמי מחשבת מתי לאכול וכמה, כדי שזה לא יפריע לי במהלך הריצה.
ביום שישי ב-7:30 בבוקר התייצבתי על קו הזינוק של המרתון המדברי באילת בפעם ה-3 בחיי וכל הריצה חשבתי על דבר אחד - למה בעצם אני עושה את זה? הגעתי למסקנה שאני מכורה לריצה, ברמה כזו שכל החיים שלי היו נראים לגמרי אחרת אם לא הייתי מרגישה צורך עז להתעורר בבוקר ולעלות על מדי הריצה שלי. זה מגיע מכל מיני מקומות. יש אנשים שרצים כדי להיות רזים, ולרוב הם די סובלים בדרך, יש אנשים שמוציאים את האגרסיות שלהם כשהם רצים, אחרים עושים את זה כדי לברוח, לממש את היצר התחרותי שלהם או כמוני - כאילו מצאו את הטבע שלהם תוך כדי ריצה. 10 הדברים האלו קורים רק למי שרץ למרחקים. מחשבות שהגיעו אלי בלב הריצה במדבר.
1. רואים נופים - ממדבר ועד כנרת
בואו נודה בזה, בקושי נשאר לנו זמן לטייל. אנחנו מתעוררים בבוקר, שותים קפה וטסים לעבודה ושאר משימות של החיים. כשאנחנו רצים, אנחנו בעצם מטיילים וזוכים לראות מקומות יפים, בין אם זה פארק ונופים ירוקים, ים או נוף עירוני. זו הסיבה שאני משלבת את החופש שלי עם ריצה, וזו בדיוק הסיבה שאני משתתפת במירוצים שונים, בזכותם אני נחשפת לאזורים שבחיים לא הייתי מגיעה אליהם כמו למשל כשרצתי במדבר והתמוגגתי מהנוף ההררי למרות האבנים, המסלול הקשה והאבק. מתי לאחרונה טיילתם סתם ככה במדבר בסוף נובמבר? כשאתה רץ יש לך תירוץ לטייל ולראות נופים יפים שלא היית רואה סתם ככה.
2. לומדים על קשיים
ריצה היא אמנם פעילות מונוטונית שחוזרת על עצמה ונראית משעממת, אבל כל ריצה היא אחרת, כי כל ריצה אנחנו מתעוררים אחרת, מרגישים אחרת וחושבים אחרת. יש ימים בהם הריצה קשה, פחות נוח וקל לנו, כמו למשל במירוצי שטח, באימוני עליות או סתם ביום שאנחנו עייפים, ההתמודדות עם הקושי מחזקת אותנו גם פיזית וגם נפשית, ומלמדת אותנו שאנחנו בעצם יכולים לעשות הכל, ושהכל בראש. בבוקר המירוץ המדברי לא התחשק לי לרוץ. התעוררתי עייפה עם שרירים תפוסים וכואבים, אבל החלטתי שאני עושה את זה וזהו. סיימתי עם תוצאה שהפתיעה את עצמי והרגשתי הרבה יותר טוב אחריה.
3. תשומת לב לעצמם
אחד הדברים שהכי חסרים לנו בחיים זה זמן, ולרוב זה מגיע על חשבוננו, אין לנו כמעט זמן לחשוב, לעבד נתונים, לסדר את רשימת החלומות שלנו, להירגע מהלחץ היומיומי. הריצה למרחקים היא סוג של מדיטציה. נמצא שאחד מסודות האנשים המצליחים הם קימה מוקדמת בין 5-6 בבוקר. אנשים שמצליחים לשלב את הריצה בלוז שלהם מרוויחים זמן למחשבות, הזמן הזה עם עצמינו שבדרכ אין לנו. יש כאלו שטוענים שריצה עבורם זה גם סוג של פסיכולוג, אני יכולה להבין אותם.
4. אוכלים יותר מרוב האנשים
כשאני הולכת למסעדה אחרי ריצה, אני יודעת שזה לא הולך לצאת זול. הרבה אנשים חושבים שריצה תורמת להרזייה, אבל פחות מודעים לצד השני - התאבון שמגיע עם הקילומטראז'. כן, אנשים רצים אוכלים כמעט כפול מאנשים שאינם רצים, ובמיוחד אנשים שרצים למרחקים ארוכים או מבצעים ריצות איכות בדרך למירוצים שונים. דבר נוסף שקורה לרצים, זה שמיד בתום ריצה לא מרגישים שום רעב, ואז הוא לפתע תוקף אותך בהפתעה גמורה.
5. תחושת היי וטפשת לא מוסברת
ראיתם פעם מישהו שסיים מרתון או חצי מרתון? אנשים מגיעים לקו הסיום עם דמעות בעיניים, מתפרקים, מחייכים, מרגישים בפרץ היי ומלאים בתחושות אדרנלין. יש משהו בהגעה לקו הסיום שלא ניתן להסביר במילים למי שאינו רץ. זה דומה להשגת משהו שמאוד רצית, התרגשות שלא מכירים ביומיום, כזו שנשארת איתך זמן רב גם אחרי שהיא נגמרת.
6. רצים בגשם
כשיורד גשם אנחנו מיד מסתתרים, אך כשהיינו ילדים נהנינו לקפץ בין השלוליות ולהתרגש מהממטרים. רצים לא רואים את הגשם כמכשול אלא בדיוק להיפך. כשהתחלתי לרוץ לא הבנתי את זה, למה לרוץ כשקר וגשום, אבל אנשים שרצים בגשם זוכים להרגיש את התחושות שחווינו כילדים. לפני מספר שנים התקיים מרתון טבריה בגשם סוער והרצים לא עצרו לרגע. הם סיימו את המירוץ כשהם רטובים מכף רגל ועד ראש אבל לא העזו לתת לטיפות המים לעצור אותם.
7. שזופים יותר עם יבלות ברגליים
ניתן לזהות את הרצים בקביעות למרחקים. אם הם רצים ביום בחוץ הם יהיו שזופים יותר גם בחורף הישראלי, ולעיתים אפשר לראות את סימני שיזוף הגופיות שלהם, יש להם שרירי תאומים (השוק) ברגליים בדומה לשל כדורגלנים, ואם תסתכלו על כפות הרגליים שלהם יהיו להם לא מעט יבלות (למוגזמים שרצים מרתונים גם לא יהיו ציפורניים).
8. רואים הרבה זריחות
זריחות מיועדות לאנשים מאוהבים ולרצים.
9. יתרגשו מבגדי ריצה
רצים רוצים להרגיש נוח כשהם מתעופפים להם. רוצים להרגיש קלילים וגם אופנתיים אם אפשר. שעוני דופק, נעלי ריצה יפות, גוזייה טרנדית או טייץ דקיק, הם חלק מהריגושים של הרצים ולרוב הם יעדיפו אותם על בגדים אחרים.
10. התמכרות
זה מתחיל בריצה לכיף, ממשיך בהרשמה ל-5 ק"מ, עובר ל-10 ק"מ, משם הדרך ל-21 ק"מ קצרה והכל פתוח. ריצה היא עולם, מקום להגשים מטרות, להציב חדשות, להגשים גם אותן, מקום להשתפר, להתחזק, להתחטב, לקבל היי, לראות מקומות חדשים, לטייל, לפגוש חברים, להכיר אנשים חדשים, להתרגש, להזיע, לעשות ספורט, להתמכר.