מחסור במינרל הזה יגרום לבעיות בריאותיות לילדים ולנשים הרות

נדבר בעובדות ונתחיל באחת פשוטה: הימצאות המינרל יוד בתזונה הכרחית להתפתחות תקינה של המח. עובדה נוספת היא שמחסור ביוד אצל נשים הרות עלול לפגוע באינטליגנציה של הילד.  וזו כבר עובדה חדשה שהציג מחקר ראשון מסוגו שנערך לאחרונה בישראל בפיקוח חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף מכבי שירותי בריאות.

במחקר נאספו יותר מאלף דגימות שתן של ילדים בני 6-12 ויותר מאלף דגימות של נשים הרות מכל קצות הארץ על פי פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי. אצל 63 אחוזים מהילדים הישראלים נמצאה רמה נמוכה של יוד בגוף. אצל הנשים, על פי תוצאות המחקר, המצב חמור עוד יותר. רמת היוד של 85 אחוזים מהישראליות ההרות היא פחות מהחצי מהרצוי.

ממצאי המחקר מציבים את ישראל הרבה אחרי מדינות המערב ברמת היוד באוכלוסיה, אבל אפילו אחרי ערב הסעודית, פקיסטן, אפגניסטאן טורקיה תוניסיה ואתיופיה. אבל אולי כדאי שמישהו במשרד הבריאות יזדרז. כבר ב-2006 מחקר של אוניברסיטת אריזונה מצא קשר בין מחסור ביוד אצל אמהות לבין החמרת אוטיזם אצל ילדיהם. במחקר שנערך ב-2013 במצרים נמצא שלילדים על הספקטרום האוטיסטי ולאמהות שלהם היה מחסור חמור ביוד. ומחקר שפורסם במגזין "Annals of Neurology" באוגוסט 2014 מצא שמחסור ביוד בתחילת ההריון קשור לסיכון גדול פי ארבעה ללידה של ילד עם סממנים של אוטיזם.

לכתבות נוספות שיעניינו אתכם:

אימהות: זה מה שיקרה לכן אם תתאמנו עם העגלה

גילחה את המפשעה וכמעט איבדה את חייה

כבר עשור מצב הרוח הלאומי לא תלוי במפלס הכנרת, עד שכיום כ-70 אחוזים ממי השתיה שלנו הן התוצר של 5 מפעלי ענק להתפלת מי ים. רק שעם המלח, מותפל גם מה שהוא נושא איתו. בדוח ועדת משרד הבריאות שעסק בשנת 2007 במעבר להתפלת מי ים נקבע כי "יש ארבעה מרכיבים שחסרונם במים המותפלים עלול לפגוע בבריאות צרכני המים: סידן, מגנזיום, פלואוריד וגם יוד" אבל בסופו של דבר חברות ההתפלה לא חויבו להוסיף יוד למים.

המלח הביתי נחשב לנשא טוב של מינרלים, ובמאה ושישים מדינות בעולם בהן ארה"ב, שוויץ, אוסטרליה, ברזיל והודו כבר מונהגת מדיניות של העשרת המלח ביוד בדוחות ארגון הבריאות העולמי נמצא כי אפילו ילדי הרשות הפלסטינית מקבלים יוד במידה מספקת. לפחות חברה ישראלית אחת משווקת מלח מועשר ביוד, אבל לישראלים זה עולה יותר. בכל הקשור ליוד מתברר, עדיף אפילו להיות פליט אפריקני.

מי שמחפש עוד ראיות יוכל לשים לב למשל למחקר שפרסם ב-2009 מכון דונאדין הניו זילנדי שבו נבדקו 184 תלמידי בית ספר יסודי הסובלים ממחסור ביוד. מחציתם החלו לקבל תוספת קבועה של יוד בתזונה, המחצית השניה שימשה קבוצת ביקורת. בתוך 28 שבועות השיגו התלמידים שתזונתם הועשרה ביוד שיפור של כעשרה אחוזים בממוצע במבחני חשיבה - קבוצת הביקורת לא הראתה שיפור כלל. מחקר אחר שנערך באלבניה בשנת 2006 ע"י צוות חוקרים מאוניברסיטת ETH בשוויץ, הראה ממצאים דומים. תוספת יוד לתזונת תלמידים העלתה את יכולות עיבוד המידע שלהם וכן שיפרה מיומנויות מוטוריות.