לא רוצים לישון: כך תסדרו לילדיכם המתבגרים את שעות השינה

תקופת ההתבגרות ידועה כאחת התקופות הקשות יותר בהתפתחותם של ילדינו. הקושי אינו נחלתם הבלעדית של ההורים והמשפחה, אלא גם של המתבגר בעצמו.

 

תקופת ההתבגרות הנמשכת בדרך כלל מגיל 9 עד גיל 13 קשה בעיקר משום הניגודים והסתירות הטמונים בה. בתקופה זו, שבה הילד עובר תהליך של התפתחות והופך להיות מבוגר, קיים מתח מתמיד בין תלותיות לבין עצמאות, בין התחושה של "אני יודע הכול" לבין חוסר אונים, בין הצורך להיות בקרב המשפחה לבין הרצון להימצא בקרב חברים, בין הרצון להתנסות בדברים חדשים לבין הצורך להישאר עם המוכר והידוע.

 

>> לכתבות נוספות בנושא

לא רוצים לישון: נזקי חוסר השינה חמורים ממה שחשבתם

הורים וילדים: כך תחזירו את הילדים לשגרת שינה

חיים בריא: כך תטפלו בהפרעות שינה אצל הילדים

תהליך זה הוא ארוך ולעתים מייגע, ואיננו עובר על כל משפחה ועל כל מתבגר באותה מידת קושי. ישנן משפחות שתקופה זו, או חלק ממנה, קשה להן, סוערת ורוויית מתחים - בעוד משפחות אחרות חוות את תקופת ההתבגרות בשקט יחסי.

 

לא מכבר סיימו המתבגרים שלנו את חופשתם, במסגרתם נאלצים הורים להתחבט בסוגיית הסדרת שעות השינה שלהם. החופש הגדול שימש כר נוח לשיבוש סדר היום, במסגרתו הנערים שלנו ברובם מדווחים על כך שהינם ערים בלילות ו"הימים הפכו ללילות".

בנוסף, במהלך שנת הלימודים מדווחים הורים על קשיים הקשורים בשעות שינה בהם מתקשים ילדיהם להירדם בשעות סבירות. בנוסף, מדווחים אודות הקושי הגדול של המתבגרים להתעורר לבד ו/או להחזיק את עצמם עירניים במהלך השיעורים בבית הספר. נושא השינה מהווה נושא מאוד משמעותי בהתמודדות ההורית אל מול המתבגרים שלנו.

אחד הנושאים שחשוב בעיניי לשים לפתחנו בהקשר זה הוא השינוי המהותי שמהווה נדבך חשוב ומרכזי בשינוי אצל המתבגר והוא ההשתייכות לחברים, הצורך להיות מקובל, מעודכן, נחשב, רצוי ונאהב על ידי חבריו. החברים תופסים את המשקל המרכזי במוקד העניין של המתבגר ומשם כל האמצעים שעומדים לרשותו מקדשים את המטרה הנכספת הזו.

אם כך, מהם הקשיים ומהו התפקיד ההורי?

הקושי ההולך וגובר - וזה שמשפיע באופן כמעט ישיר על שעות השינה מעבר לחברים - היא החשיפה והנגישות לאמצעים הטכנולוגיים, עד כדי סכנת התמכרויות. הצורך הגובר של הנוער בלהיות מעודכן ומרושת, הנגישות והזמינות שיש לנוער לאמצעי התקשורת (ממכשיר נייד פרטי, טאבלט, טלויזיה וכו', ועד יישומים מגוונים לרבות אפליקציות, סנאפצ'אט, אינסטגרם, פייסבוק וכו'). כל אלו משפיעים באופן כמעט ישיר על היכולת לוותר גם על שינה למול הצורך המתגבר להיות חלק מהמרחב החברתי הווירטואלי.

כמלווה משפחות ומתבגרים בתהליכי שינוי ושיפור יחסים במשפחות, בחרתי לרכז עבורכם מספר כללים ועקרונות מרכזיים, שיסייעו בידי הורים למתבגרים ללוות את ילדיהם בשינוי המיוחל לשים את נושא השינה כיעד לשינוי במשפחה עם מתבגר/ים.

האתגר ההורי לסייע למתבגר לעבור את התקופה בשלום, ולאפשר גבולות שמגינים עליו מפגיעה ונזקים וכמובן תוך הקשבה והקפדה על מערכת יחסים תקינה ואוהדת, הוא התפקיד הקשה והמורכב ביותר בעידן המודרני.

מתבגרים רוצים גבולות, למרות הכל

אחת הדילמות השכיחות יותר של הורים בתקופת גיל ההתבגרות היא מידת החופש שרצוי לתת למתבגרים. הדעות בקשר לכך שונות, הן בקרב ההורים והן בקרב המתבגרים, ואין לכך תשובה אחת נכונה. הדבר משתנה ממשפחה למשפחה וממתבגר למתבגר, ולעתים קרובות באותה המשפחה נדרשת לכל מתבגר מידת חופש שונה. עם זאת אין לשכוח כי גם אם לא יודו בזה, מתבגרים רוצים גבולות - הגיוניים, גמישים וכאלה הניתנים למשא ומתן.

 

מכאן' שבעיניי ולגישתי התפקיד ההורי הוא להגיע אל המתבגר בדרך המתאימה לו ולמטרה אחת: לאפשר לו לתפקד ולקבל מענה לצרכיו הבסיסיים לרבות שינה.

 

אז איך עושים את זה?

 

1. שיח פתוח וסמכותי

 

כלי מרכזי כבסיס לשינוי הוא לייצר שיח אמפטי ומחבק על הצורך שלהם בעצמם בשינוי. לשוחח עמם על המחירים והאיומים בשיבוש שעות השינה על בריאותם ועל חייהם. על היכולת שלהם להתרכז, על קשיים לקום בבקרים, על קושי להיות עירני בשיעור, על נטייה למצבי רוח מעייפות מצטברת. היכרות הנוער את האיומים והסיבות לשינוי, אך לא מנקודת ייחוס שלילית, מאיימת אלא עובדתית.

חשוב כי יתבצע ליווי אמפתי, תוך הבנה של ההורים את הקושי המלווה בשינוי ומאידך הסמכותיות וההקפדה לעסוק עימם יחד בנושא, תחת ההנחה שההורים אתם ולא נגדם, מבינים ולא כועסים. ממליצה שההורים ישדרו שרואים את חשיבות הנושא בעדיפות עליונה, כי מדובר בבריאותם ובטובתם ומכאן הלגיטימציה והכוח שלנו ללוות אותם בשינוי.

2. תקשורת וכבוד

 

המתבגרים שלנו זקוקים ליחס מכבד. זהו בסיס בשפתם של המתבגרים. קרוב יותר לוודאי שהם יקבלו על עצמם את השינוי המיוחל, בתנאי שהוא לא פוגע או חלילה רומז על פגיעה בכבודם, עצמאותם וכל רמז שעלול לפגוע בניסיון שלהם להיחשב גדולים בוגרים עצמאיים ולא תלויים. וכלי שיכול לסייע למתבגר הוא הבחירה, שהוא זה שבחר לעבוד על שינוי לטובתו. או לדוגמה בחירה, שהוא יחליט ממתי שבוע או שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים נכנסים למיטה בכל מחיר משעה מסוימת.

כאן למשל מדווחים המתבגרים שהם נכנסים למיטות ולא נרדמים, ועליכם לשדר אמפתיה, להבין אותם ומצד שני לשוחח על מהם המקרים שבהם הם צונחים ונרדמים? מה כן מעייף אותם? וליצור עימם גרף למידה על עצמם. זה משתנה ממתבגר למתבגר.

 

3. הסכם אחריות אישית

 

זהו כלי מרכזי המעצים את היכולת שלנו לראות את המתבגר מנסה לעשות שינוי בסדר גודל כזה. צפויות יותר הצלחות כאשר אנחנו ההורים נעביר לו מסרים שהוא כן יצליח. חשוב לנטוע בו אמון ולסייע לו בקשייו. ההסכם, משמעותו סוג של משא ומתן - וכאן האתגר שלנו להיות קשובים ולהשתמש בסמכות ובגבולות בהתאם, להבין יחד מה משיגים יחד ואם כל צד מפר אותו, מה המשמעות ומה המחיר.

לדוגמה, כאשר המתבגר מבקש לבלות עם חברים במסיבות מחוץ לעיר עד שעות הבוקר, חשוב להגיע להסכם מה אתם כן מאפשרים ולא להתעכב על ה"לא". ובמידה והוא לא יקיים את ההסכם, מה המחיר? מה מקובל עליו שיקרה? מה האחריות שהמתבגר לוקח על עצמו?

כל השיח בהסכם חשוב שיתבצע ממקום של דיאלוג וסוג של משא ומתן, אחרת אנחנו עלולים לראות בכך הסכם שקשה למתבגר ליישם או לעמוד בו.

 

4. עיסוק במטרה ובדרך

 

במידה ויש לכם תחושה שלמתבגר יש רצון לשנות את הרגליו, הוא מבין את הצורך, רוצה להצליח, אך מתקשה ליישם מסיבות שונות - אחד המסרים החשובים לחדד לו הוא את המטרה שהוא עובד עליה, ולשוחח עליה עימו. לחדד שזה שלו ולא שלכם ולהגביר את האחריות האישית שלו להשיג אותה בכל דרך. הדרך להשיגה צריכה להיות גם מותאמת לאישיותו ולמצבו.

 

למשל, נער שלא נרדם ומאוד אוהב מוזיקה, הייתי ממליצה לו לנסות להאזין בחושך למוזיקה שקטה שאהובה עליו, ובלבד אם זה מסייע לו להירגע ולהירדם יותר מוקדם עם זה. נער ספורטאי - יכול לצאת לאימונים או לפעילויות נוספים אחר הצהריים במידת היכולת.

 

חשוב לציין שהכלים הללו לא מתייחסים לבעיות שינה רפואיות על רקע נפשי, פסיכיאטרי וכיו"ב.

 

6. שעת כניסה קבועה למיטה

 

ההרגל הזה הוא יעד חשוב שצריך להשיג בתהליך. חיילים מדווחים על הצלחתו של הארגון הצבאי בשינוי הרגלי השינה שלהם בזכות המסגרת, הגבולות והפעילות שמחויבים אליה. להדגיש שהחיילים הם אף מתבגרים בגילם.

 

7. רוגע

 

הרוגע הוא תנאי חשוב שתומך בהצלחת התהליך היא אווירת המשפחה והרוגע שבבית. ממליצה להגביר את עירנותכם ההורים לרוגע הפנימי שלכם ואיך הוא בא לידי ביטוי בתקשורת עם הנער/ה. דרך האווירה בבית כדוגמת עמעום אורות, מוזיקה וקול.

 

בנוסף, צריך לסייע לנער/ה להשיג רוגע פנימי. למשל ריחוק הנער מהנייד שברשותו, השתקתו או הדממתו. להגיע להסכם שלאור סכנות שיפריע לתהליך ובנוסף סכנת קרינה, נכון שהנייד יהיה מחוץ לחדר או במרחק ממיטתו. ולעמוד בכך. לסייע לו למצוא את הדרך שהוא מגיע לכך.

 

תהליך שינוי הרגלי שינה הוא שינוי עמוק בסדר גודל שמחייב משאבים זמינים להורים ביניהם אמונה והתמדה בנער ובוודאי בתהליך. חשוב שכל המשפחה תתמוך בשינוי ובנער ולא ממקום של כפייה אלא כפי שתואר בכללים. וזיכרו כפי שקשה למשפחה או להורים קשה לנער/ה בעצמם.

 

כמו השינה, גם סידור החדר הוא שינוי מיוחל שהורים רבים משוועים לו בקרב בני נוער - אבל זה כבר נושא לטור נפרד.

---

הכותבת היא מאמנת משפחתית וזוגית ומדריכה קבוצות הורים