קורע לב: בת 30 אובחנה כחולה סופנית לאחר שחזרה לאהוב ליבה
הזוג הזה הכירו בגיל 13, אבל החלו להיות יחד רק לפני מספר חודשים. בעוד הם מתרגשים מההתאהבות של ההתחלה, התגלה אצלה סרטן סופני שהתפשט בכל הגוף. למרות הכל, הם בהכנות לחתונה
חודשים ספורים לאחר שחזרה לאהוב נעוריה, חרב עליה עולמה. "הוא היה אומר לי שאני הלובסטר שלו", מספרת אמי קולט לדיילי מייל על אהוב ליבה מילדות. אמי, מורה בבית ספר יסודי, 30, החלה להרגיש שהחיים הולכים לקראתה עד שהסרטן הנורא הגיע והפך את הכל. היא אובחנה עם סרטן חשוך מרפא בבלוטת התריס, אשר התפשט אל הכבד, הריאות, עמוד השדרה והעצם. למרות הגילוי הנורא, השניים עומדים להינשא בקרוב וגם לרכב על אופניים מלונדון לקופנהגן.
רוצים להישאר תמיד מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק של נענע10 לייפסטייל
האישה שהרגליים שלה לא מפסיקות להתנפח
מהפך הפרום: לאחר שהשילה 44 קילוגרם ממשקלה, היא מגלה את טריק הדיאטה שלה
אמי וג'ק הכירו כשהיו ילדים והיו יחד מגיל 16. כשהלכו לאוניברסיטה נפרדו דרכיהם, אך בשנה שעברה נפגשו שוב וחזרו זה לזרועות זו והיו מאושרים, עד שלפתע אמי החלה לסבול משלשולים, עייפות ונפיחות. אחרי חצי שנה של זוגיות, אמי גילתה על הסרטן הנדיר הסופני, ואין לה מושג עוד כמה זמן נותר לה לחיות, כאשר הרופאים מעריכים שזה לא יעלה על 5 שנים. שלושה חודשים לאחר הגילוי, הצמד החליט לשמור על אופטימיות ולא לתת למחלה להשפיע על חייהם.
ההכנות לחתונתם החלו וגם תכנון ירח דבש חלומי. הם יעברו יחד לבית מושתף והם מקווים למצוא עבודה יחד, שיוכלו להיות כמה שיותר קרובים אחד לשני. בנוסף, השניים מנסים להעלות את המודעות לסרטן יוצא הדופן שלה ומבקשים לגייס תרומות עבור בית החולים שבו אמי מטופלת, הם מתכננים מירוץ של 2,000 קילומטרים מלונדון לקופנהגן ולא מוותרים על החיים.
"תמיד העדתי על עצמי שאני אדם בריא ובכושר, אני נהנית מספורט וחובבת מרתונים, אך ב-18 החודשים האחרונים משהו השתנה". סיפרה. "התחלתי להרגיש כל מיני סימפטומים שהשפיעו על הפעילות הגופנית שלי. הרגשתי עייפות רוב הזמן, היו לי שינויים בהרגלי המעיים וכאבים, לעיתים קרובות הרגשתי עצירות, כאבי שרירים בלתי מוסברים וכאבים בבטן ובגב. חוץ מה, לפעמים היה לי דם בנייר טואלט בשירותים".
"באוקטובר 2015, התסמינים ממש החמירו והלכתי לבדיקות. זה היה נורא. יכולתי לשלשל שבוע אחד ואז לסבול מעצירות, הייתי עייפה בטירוף והייתי מתעוררת באמצע הלילה כדי ללכת לשירותים. בכיתי ואמרתי שזה לא הגיוני, אני צעירה. בדיקות הדם שלי יצאו תקינות והרופא אמר שאחזור אחרי חג המולד אם הסימפטומים ימשכו. עברתי לאחר מכן אולטרסאונד בבטן שיצא תקין, כבר התחלתי לחשוב שאני היפוכונדרית ושאני מדמיינת את כל זה".
"התביישתי לחזור לבדיקות, הרגשתי מושפלת שאני מרגישה ככה ולא מצליחים לאבחן אותי. ג'ק הגיע לבקר אותי והבחין כי בלוטות הלימפה שלי היו מוגדלות והוא הכריח אותי לחזור ולעבור בדיקות מקיפות וצילומים. רופא המשפחה מיהר לשלוח אותי למיון, שם עברתי ביופסיה צוואר דחוף ושם כבר ניתנה לי האבחנה הראשונית של הסרטן, שם גם גילו לי שככל הנראה יש לי את הסרטן הזה כבר כמה שנים".
ג'ק לומד בבית ספר לרפואה ומיד הוא חשד שמדובר בסרטן: "חשבתי שחרב עלי עולמי כשהרגשתי את הבלוטות האלו. לא רציתי להיכנס לפאניקה אבל הייתה לי הרגשה שזה עשוי להסתיים בגילוי. לאחר כמה זמן היא החלה להרגיש כאבים בחזה, ואז הבנתי שאולי הסרטן מתפשט, ושאני צריך לחזור להיות לידה. חבל שאני לא יכול לקחת את הסרטן הזה אל עצמי. אמי כל כך אמיצה ואופטימית. החלטנו לקחת את הכל בהומור".
"למרות האבחנה, נשארתי חיובי", אמר ג'ק. "הייתי מודע לכך הסרטן התפשט, אבל הייתי נחוש בדעתי לטוס לחופשה בפיליפינים עם הלובסטר שלי. ב-31 למרץ כשהיינו אמורים לטוס, אמי החלה לסבול מכאבים איומים בחזה". ג'ק התעקש ללכת לבית החולים לפני הטיסה והם בילו במשך שעות בבית החולים עד שהגיע האונקולוג ובישר להם כי הסרטן התפתח לעמוד השדרה, לריאות, לכבד ולעצמות, שמדובר בסרטן שאין לו מרפא, וייצעו לשניים לא לטוס. המשפחות היו נסערות מאוד לדבריהם.
לאחר המתנה מייסרת, הזוג הוזמן שוב לבית החולים, שם הוסבר להם כי בעיות המעיים שלה נבעו בשל הרמה הגבוהה מאוד של ההורמון קלציטונין המופרש מהתאים. לאדם ממוצע יש רמת קלציטונין של פחות מ-10, ואילו של אמי הייתה כ-12,000.
"המקרה שלי הוא נדיר מאוד, יש רק 300 מקרים כאלו בבריטניה ב-12 שנה האחרונות ואני הכי צעירה שדווחה עד היום. לכן, הם לקחו את ה-DNA שלי על מנת להמשיך ולחקור את סוג הסרטן הנדיר. כרגע אני מטופלת בסוג של כימותרפיה מדי יום שלא תרפא את הסרטן אבל אולי תאט אותו. בנוסף, נאמר לי שלעולם לא אוכל ללדת וזה ממש שבר אותי, אני כל כך אוהבת ילדים
.