[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1570086761/ntr_151086.jpg' name='אישה חולה' desc='אישה חולה' credit='shutterstock' ratio='0.99'] מחלת הסרטן פוגעת אמנם בשני המגדרים ובכל שכבות הגיל והאוכלוסייה, אך כאשר מדובר בנשים בגילאי הפוריות מתווסף לסכנת החיים גם החשש לפגיעה ביכולת הפריון העתידית. בין אם מדובר בנשים הסובלות מגידולים ממאירים במערכת הרבייה, במי שעוברות טיפולי כימותרפיה או טיפול קרינתי במחלות סרטן אחרות, קיים סיכון ממשי לפגיעה ביכולת להרות וללדת ילדים בעתיד. בשל כך, חשוב לדעת על הטכנולוגיות וההליכים החדשניים הזמינים בפני החולות, שבהחלט יכולים לתת מענה לנשים רבות ולאפשר להן להרות בעתיד. כדי לשמוע על הגישות, השיטות והטכניקות המובילות בתחום פנינו אל פרופסור עופר לביא, מנהל היחידה לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית בבית חולים כרמל שבחיפה. פרופסור לביא, האם תוכל להסביר לנו באילו אוכלוסיות מדובר? כאשר מדברים על ממאירויות או סרטן בנשים בהקשר של שימור פוריות, הכוונה היא לנשים שנמצאות בגיל הפריון. קבוצה זו נחלקת לשתי תתי-אוכלוסיות: על הראשונה נמנות נשים שמקבלות טיפולים אנטי סרטניים כמו טיפולים כימותרפיים או טיפול קרינתי שהינם בעלי פוטנציאל לפגיעה בפריון האישה. דוגמאות מאפיינות לקבוצה זו הינן נשים הסובלות מלימפומה, לוקמיה וסרטן השד שמקבלות טיפולים משולבים של קרינה וכימותרפיה. על הקבוצה השנייה נמנות נשים הסובלות מממאירות של מערכת הרבייה, כדוגמת סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות וסרטן הרחם. לגבי הקבוצה הראשונה - מדוע הטיפולים מזיקים לפריון? קצב החלוקה של תאים סרטניים הינו גבוה מחלוקת התא הבריא. העיקרון של הטיפול האנטי סרטני הוא לפגוע בתאים שנמצאים בחלוקה מוגברת, וזאת הסיבה שבחלק מהטיפולים קיימת נשירת שיער במהלך טיפול כימותרפי. הנקודה היא שפגיעה מעין זו מתהווה גם בתאים של מערכת הרבייה ובעיקר בתאי השחלה האחראיים על ייצור הביציות או תאי הרבייה, ועל ייצור התמיכה ההורמונאלית בהריון העתידי. הדבר נכון גם לגבי טיפול קרינתי, כך שאותם תאי שחלה יכולים להיפגע גם מטיפול קרינתי לאגן באשה הסובלת למשל מלימפומה. [brightcove_iframe video_id='barihhanit' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_zc86qf93' kid='1_zc86qf93' duration='503''] אם כך, כיצד משמרים את הפריון של נשים אלו? השאלה היא כיצד ניתן להגן על הרקמות מפגיעה טוקסית (רעלנית) בזמן הטיפול האנטי סרטני, והתשובה כוללת את תכנון הטיפול וטכנולוגיות מגנות הקיימות בארסנל הרפואי. מבחינת תוכנית הטיפול, אנו מקיימים התייעצות רב תחומית של אונקולוגים, אנשי פריון וגינקולוגים אשר מטרתה מצד אחד לבחור את פרוטוקול הטיפול הפחות מזיק למערכת הרבייה, ומצד שני לשמור על יעילות אונקולוגית טיפולית אופטימאלית. זאת כמובן, תוך התחשבות ברצון, בגיל ובמצבה של המטופלת. בנוסף, ישנן תיאוריות הגורסות שקיימים טיפולים המגנים על השחלה מפני הנזק של הטיפול האנטי סרטני. דוגמא לכך הינן תרופות "המשתקות" את הפעילות השחלתית. הרציונאל הוא שאם מתקיימת חלוקה מועטה או איטית יותר בשחלה אזי הטיפול הציוטוטוקסי שמכוון כגד תאים הנמצאים בחלוקה מהירה ומוגברת יפגע פחות בתאי השחלה המתחלקים באופן איטי יחסית. חשוב לציין כי הנושא נמצא עדיין במחקר ושטרם גובשו מסקנות חד משמעיות לגבי ההמלצות הרשמיות לטיפול מגן זה. אמרת שישנן גם טכנולוגיות לשימור הפריון נכון, נמצאות בידינו שלוש טכנולוגיות מרכזיות לשימור פריון, אותן ניתן ליישם גם עם נשים שעוברות טיפולים אנטי סרטניים. השיטה הראשונה הינה הקפאת עוברים שלקוחה מעולם טיפולי הפוריות וההפריה החוץ גופית. זוהי השיטה בעלת הניסיון המצטבר הרב ביותר ועם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. הבעיות בשיטה זו הן הזמן הנדרש לצורך הגירוי השחלתי וההפריה (כשבועיים עד שלושה שבועות) אשר מצריך עיכוב של הטיפול האנטי ממאיר, וכמובן הצורך בבן זוג או בתרומת זרע כי ללא זרע אי אפשר ליצור עובר ולהקפיא אותו. בשל כך, שיטה זו פחות מתאימה לנשים שאינן נשואות או ללא בן זוג בזמן גילוי המחלה הממארת, וכאן השיטה השנייה נותנת מענה טוב יותר. הקפאת ביציות? בהקפאת ביציות אנו גורמים לביוץ בטכניקות שונות, "אוספים" את הביציות, מקפיאים ושומרים אותן. לאחר שהאישה מסיימת את הטיפולים האנטי סרטניים ניתן להפשיר את הביציות ולהפרות אותן. שיטה זו פוסחת על בעיית בן הזוג אך החיסרון שלה לעומת הקפאת עוברים הוא הניסיון המועט יותר ברמה הארצית והבינלאומית. בשיטה זו מדווחים אחוזי הצלחה נמוכים יותר הנובעים כנראה מחוסר ניסיון בבחירת השיטה האופטימאלית להקפאה או להפשרה של הביציות. אגב, כיום מתפתחת טכנולוגיה נוספת של הקפאת ביציות לא בשלות, שנמצאת בשימוש במרכזים בודדים בארץ. והשיטה השלישית? השיטה השלישית הינה הקפאת רקמת שחלה, שבה לפני התחלת ההקרנות או הכימותרפיה מבצעים ניתוח, במהלכו מסירים חלק מהשחלה ומקפיאים אותה. לאחר מכן בתום הטיפולים או בהחלמה מלאה של האישה משתילים את רקמת השחלה בגופה או בגוף של תורמת, ומקווים שהיא תתחיל לייצר ביציות. יתרונה של שיטה זו נעוץ בשלושה מישורים - בעניין בן הזוג שכבר הזכרנו, בטענה לפיה טיפולי הפוריות בפני עצמם עלולים להחריף את מחלת הסרטן, ובעיקר בלוחות הזמנים. כלומר, לעיתים מצבה של האישה דורש טיפול מיידי וגרימת הביוץ לצורך הקפאת ביציות לוקחת זמן, אך את הניתוח להסרת הרקמה ניתן לבצע בצורה מהירה יחסית. חשוב לציין שמדובר בשיטה חדשנית מאוד ושאין בה הרבה ניסיון, אך ישנן גם הצלחות ולמעשה הילד הראשון שנולד בעולם בשיטה זו נולד בישראל. האם יש מה להציע גם לנשים הסובלות מממאירות במערכת הרבייה? כן, בהחלט. כמו שאמרנו לצד קבוצת הנשים שעוברות טיפולים אנטי סרטניים, ישנה קבוצה נוספת של אלו הסובלות מממאירות כלשהי במערכת הרבייה כמו סרטן הרחם, השחלות וצוואר הרחם. גם בתחום זה ישנן בימינו גישות וטכניקות חדשניות. לדוגמא, במקרים של סרטן בצוואר הרחם היה נהוג עד כה באופן די גורף לבצע כריתת רחם רדיקלית אך כיום אנו עושים כריתה של צוואר הרחם בלבד, משמרים את הרחם ומחברים אותו לנרתיק כאשר צוואר הרחם הממאיר הוסר בצורה נפרדת. דוגמא נוספת היא שבסרטן הרחם עצמו ניתנים טיפולים הורמונאליים, אשר מטרתם היא "לייבש" ולמגר את התאים הסרטניים שברירית הרחם. לסיום, תוכל לספר בקצרה על השיקולים בשימור הפריון? ראשית, חשוב לציין שבשנים האחרונות ישנה עלייה בפניות לשימור פריון מצד מטופלות, והדבר קשור בעיקר להתגברות המודעות באוכלוסיה ובקרב הרופאים לטכנולוגיות החדשות. באשר לשיקולים, הם נעים בין הרצון לשמור על פוטנציאל הפוריות של האישה, יכולתה להביא ילדים ולהיות אמא, ובין הסכנה הנשקפת לה עקב מחלתה. כלומר, חשש מרכזי שלנו קשור לעיכוב הנדרש עקב הליכי שימור הפריון, וכאשר מדובר בטיפולים כימותרפיים והקרנות אינך יכול להתעכב יותר מדי. הלכה למעשה, ההחלטה לגבי כניסה לתהליך השימור תלויה בשיקולים רבים, הנוגעים בין היתר להתקדמות, שלב וסוג המחלה, גיל האישה, רצונותיה ומצבה בחיים. לדוגמא, אם החולה היא אישה בת 45 ללא ילדים ישנו סיכוי גדול שהיא תידרש בכל מקרה לטיפולי פוריות, ואיתה פחות ניאבק על שימור הפוריות העצמונית לעומת אישה צעירה יותר. מעבר לכך, ישנם מקרים שבהם נאמר שבריאות האישה קודמת לפוריותה. בכל מקרה, הטיפולים החדשניים מאפשרים לנו יותר מרחב פעולה לקבלת ההחלטה המיטבית. ***מאת פרופסור עופר לביא, מנהל היחידה לגיניקולוגיה כירורגית ואונקולוגית בבית חולים כרמל שבחיפה. >>ניתן להעביר שאלות לפרופסור לביא באמצעות פורום גיניקולוגיה כללית ואונקולוגית בפורטל "שאל את הרופא". [img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1570086764/ntr_192348.jpg' name='מלון' desc='מלון' credit='פוטוליה' ratio='1.49']