כל מה שחשוב לדעת על תרומת ביצית בישראל

מי בעצם זקוקה לתרומת ביצית?

ד"ר איליה בורד "הקבוצה המרכזית כוללת נשים מעל גיל 44-45 בלי ילדים, או נשים שכבר הרו וילדו בעבר והחליטו בגילאים האלה להיכנס שוב להריון. מעבר לכך יש מטופלות רבות שמסיבות כאלו ואחרות אינן יכולות להיכנס להריון עם הביציות הביולוגיות. הקבוצה הראשונה שלהן כוללת נשים עם כשל שחלתי מוקדם או אי ספיקה שחלתית מוקדמת על רקע גנטי או רקע בלתי מוסבר. השחלות שלהן מפסיקות להגיב לטיפול בהפריה חוץ גופית רגילה ולא מתקבלות ביציות בשאיבות. קבוצה שנייה כוללת נשים שעברו כישלונות רבים בטיפולים קודמים של הפריה חוץ גופית, וקבוצה שלישית היא של נשים שעברו טיפולים כימותרפיים אך לא עברו לפני הטיפולים האלו שימור של הפוריות".

מהי הנכונות לתרום ביציות בארץ?

"לצערי, נכון להיום, יש היענות נמוכה מאוד לתרומת ביציות בישראל. קיים קושי משמעותי לגייס את התורמות. וגם כשהן לכאורה מתגייסות – חלקן לא עומד בתנאים של הוועדה מטעם משרד הבריאות, ונפסלות. לכן, הדרך לפתור את המחסור בתרומת ביציות בארץ כיום היא לקבל תרומה מחו"ל שלרוב מגיעה מצ׳כיה או מאוקראינה. יש לציין שהתהליך אינו דורש בכלל המתנה מצד המטופלת הישראלית".

האם יש לבצע בדיקות לפני התרומה?

"בהחלט. גם התורמת וגם בן הזוג שלה חייבים לבצע בדיקות זהות לאלו שנדרשות מזוגות העומדים בפני הפריה חוץ גופית רגילה. בנוסף, יתכן שהרופא המטפל המכין את האישה יחשוב שצריך בדיקות משלימות כמו היסטרוסקופיה להערכה של חלל הרחם או בדיקות נוספות, והוא מבצע אותן בשביל המטופלת על מנת להשלים את התהליך.

"יש לציין כי תהליך ההכנה להחזרה של עוברים מתרומת ביצית דומה גם הוא לתהליך שעוברת האישה בהחזרת עוברים מופשרים בהפריה חוץ גופית רגילה. למעשה צריך ליצור חלון השרשה עבור העובר המחייב תחילה לגרום לרירית הרחם להיכנס למצב דומה לזה שבטרם ביוץ. לאחר מכן עם טיפול תרופתי נוסף באמצעות טבליות נרתיקיות, חלון השרשה עצמו נוצר, כאשר לאורך הטיפול הוא צריך להיות מותאם לגיל העובר שיוחזר למטופלת".

כיצד מבוצעות השאיבה, ההפריה וההחזרה?

"שאיבה של ביציות מהתורמת זהה לגמרי לשאיבה ממטופלות רגילות בהפריה חוץ גופית, אבל ישנו הבדל עיקרי שהביציות האלו מופרות על ידי זרע שמגיע מבן הזוג של הנתרמת. מתוך ההפריה נוצרים עוברים שיוחזרו בעתיד אל הנתרמת. גם ההפריה של הביצית נעשית בשיטות רגילות, כלומר טפטוף של תאי זרע מסביב לביצית או בהזרקה ישירה של תא זרע בודד לביצית (מיקרומניפולציה- ICSI). לבסוף, מבחינת ההחזרה של הביצית לרחם של הנתרמת, היא זהה לגמרי להחזרה של כל העובר בהפריה חוץ גופית רגילה ואין כל שוני בתהליך עבור הנתרמת.

"יש לציין כי תהליך זה של תרומת ביצית מאופיים בסיכויי הצלחה גבוהים מאוד. למעשה הסיכויים זהים לגמרי לאלו של השגת הריון לנשים צעירות בתהליך הפריה חוץ גופית, כלומר הגורם העיקרי שמשפיע על הסיכוי להצלחה בתרומת ביצית הוא הגיל של התורמת".

האם קיימים סיכונים בתהליך הזה?

"הסיכונים בתהליך של תרומת ביצית אינם רבים ומפורטים בדפי ההסכמה שעליהם חותמים לפני הטיפול. הם זהים לאלו שקיימים עבור נשים שעוברות הכנה לשאיבת ביציות והפריה חוץ גופית רגילה. הסיבוך העיקרי בתהליכים הרגילים הוא תסמונת גירוי יתר של השחלות, אך הוא אינו קיים בתהליך של תרומת ביצית. זאת מכיוון שמדובר במנגנון שונה לגרימת ביוץ ובטרם השאיבה התורמת איננה צריכה ליטול את התכשיר נקרא hgc, וכך נמנע ממנה הסיכון בלי לפגוע בסיכויי ההצלחה של הנתרמת.

"גם אצל הנתרמות יש סיכונים נמוכים בטיפול החזרת העוברים. ואולם הן צריכות לעבור הערכה רפואית מקיפה על מנת לשלול מחלות רקע שיכולות לפגום במהלך ההריון ולהביא לסיבוכים עבור הילוד והאם".

האם התהליך מבוצע בישראל?

"בוודאי. כמעט בכל המקרים אפשר לפנות לרופא מומחה לפוריות העובד באחד מבתי החולים הפרטיים, אשר מצויים בהסכם עם קבוצה שאחראית על הבאה של ביציות מופרות מחו"ל. במקביל לתהליך ההכנה של התורמת לשאיבה, מתבצע בארץ תהליך הכנה של הנתרמת לצורך החזרה, או שהעובר מובא לארץ מוקפא ולאחר מכן מוחזר בשיטות שתיארתי לעיל.

"את ייעוץ בנושא תרומת ביצית ואתה הכנה לתהליך אפשר לקבל אצל רופאים העוסקים לפוריות והפריה חוץ גופית כאמור הרופאים יכולים לעזור לא מטופלות בתהליך החזרת העוברים בבית החולים הפרטי שבו הוא עובד".

ד"ר איליה בורד הוא מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופוריות, המשמש בתור רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית בבי"ח סורוקה, וביחידה להפריה חוץ גופית בבי"ח הרצליה מדיקל סנטר. בעל קליניקות פרטיות באשקלון ובאשר שבע, בהן ניתן מענה לנשים יחידניות ולזוגות. ניתן לפנות אליו דרך פורום טיפולי פוריות ו-IVF.