אפולו 11 והנחיתה על הריח: הקונספירציה הכי מדוברת של המאה

כמו כל מדור קונספירציות שמכבד את עצמו, גם אנחנו לא יכולנו שלא לכתוב על הנחיתה המפורסמת (האמנם?) שהתרחשה על אדמת הירח ב-20 ביולי, 1969. החללית אפולו 11 של נאס"א התייצבה מול הירח, והתחילה לנוע במסלול סיבובי ייעודי שתוכנן מראש עד לנחיתה ב"ים השלווה". ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין הנחיתו את הרכב הירחי "איגל" על אדמת הירח ושהו למשך עשרים ואחת שעות ושלושים ושש דקות. הם אספו אדמה, אבנים וביצעו עבודות מחקר, ולא עזבו לפני שהספיקו לעשות את התמונה המפורסמת עם דגל ארצות הברית מול הנוף הריק והשחור של החלל.

הנחיתה על הירח היה השיא של "מרוץ החלל" שהיה באותן שנים, כחלק בלתי נפרד מהמלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. כשבריה"מ הצליחה לשגר לחלל את "ספוטניק 1", הלווין הראשון בתולדות האנשות שהגיע לחלל. "ספוטניק 1" הוכיח כי לברית המועצות היכולת לשגר ראש נפץ גרעיני על פני מרחק חוצה יבשות, וזרעה פחד ולחץ בליבם של האמריקאים. באותה תקופה נוסדה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, והמשימה להגיע לירח הפכה לאובססיה אמריקאית.

 

הקונספירציה המוכרת ביותר

אם תהיתם למה זאת כנראה הקונספירציה המוכרת ביותר, רשימת הטיעונים הארוכה והמכובדת, היא ככל הנראה אחת הסיבות לכך. מדוע באף תמונה שצולמה על הירח אין כוכבים בשמיים? דבר שנתפס כמוזר בהתחשב בעובדה שהם בחלל. איך התמונות שצולמו הן באיכות גבוהה? מדוע הצללים אשר מטילים עצמים או האסטרונאוטים על הירח, נראים בכיוון הפוך מאשר אם היו מוטלים בעקבות אור השמש? אלו רק חלק קטן מהשאלות שמעלים הטוענים לפייק.

עוד הם טוענים שסרט הצילום לא היה יכול לשרוד בחום כזה, אף על פי שהסלילים אוחסנו בקופסאות מתכת. לא קיים תיעוד של מכתש על הירח בעקבות נחיתת החללית, שהאסטרונאוטים לא היו יכולים לשרוד את הקרינה שיש על הירח, מדוע דגל ארה"ב מתנופף במהלך הסרט כשאין רוח על הירח? ואולי אחת השאלות הגדולות היא אם זה קרה פעם אחת, למה זה מעולם לא קרה שוב? הפאונטה די ברורה - יש יותר מידי תהיות על עובדה שכביכול לא אמורה להיות עליה עוררין. נאס"א בתגובה גינתה בחריפות את כל הטיעונים והתיאוריות, ואף שכרה את שירותיו של סופר המדע, ג'ים אוברג, בכדי לאמת את סיפור הנחיתה.

 

המניע לקונספירציה

בבסיס הקונספירציה טמון הטיעון המרכזי שהנחיתה על הירח מעולם לא התקיימה. הסרטון והתמונות היו זיוף אחד גדול, והאמריקאים מעולם לא הצליחו להגיע לירח. ולמה שיחשבו ככה בעצם? טוב אז מניע יש לנו, ואפילו יותר מאחד - האמריקאים היו חייבים להוכיח לברית המועצות ולעולם שהאמצעים הטכנולגיים שלהם מתקדמים יותר וחזקים יותר מאשר של בריה"מ, ובמלחמה כמו במלחמה, כל האמצעים כשרים. בנוסף ארצות הברית רצתה להסיח את דעתם של האזרחים והעולם ממלחמת ויאטנם אשר גבתה את חייהם של רבים, ויצרה שסע בחברה האמריקאית בין אלו שתמכו במלחמה לבין מתנגדיה.

אין ספק שארצות הברית היא המדינה עם הכי הרבה סודות וטיוחים שיש בעולם המערבי, ואכן רוב הקונספירציות המוכרות ביותר מגיעות מארה"ב. יש שיגידו שהממשל האמריקאי רצה לחסוך בכסף, ויש שיגידו שהסיכון בהטסת אנשים לירח ובחזרה היה גבוה מדי בכדי להוציאו לפועל. ה-CIA, רשת הביון האמריקאית, הצליחה לחשוף כי עשרה אסטרונאוטים נהרגו במהלך האימונים להגיע לירח, מה שרק מגביר את החשד למניע האמריקאי לזייף את הנחיתה.

 

איך מזייפים נחיתה על הירח?

וכל זה בעצם מביא אותנו לאמצעי (ספויילר -  גם אותו יש לנו). לארצות הברית אולי לא הייתה את הטכנולוגיה להגיע לירח, אבל הוליווד, מהצד השני, הייתה בתקופת פריחה ושגשוג. הסרטים שנעשו בתעשיית הקולנוע האמריקאית הם המדוברים והנצפים ביותר בעולם, והטכנולוגיה הקולנועית באותה תקופה הביאה אנשים לחשוב שסרט כזה אכן יכול להתקיים. על פי הקונספירטורים, הסרט צולם באזור 51, שם היו את האמצעים המתאימים לעשיית סרט מסוג זה, ומי הכי מסוגל לעשות סרט נחיתה על הירח שיהיה מספיק אמין, איכותי, וכזה שאף אחד לא יוכל לערער בקיומו? התשובה היא סטנלי קובריק.

סטנלי קובריק היה במאי אמריקאי, בין הגדולים של אותה תקופה ועד היום לא תוכלו למצוא אפילו סטודנט אחד לקולנוע שלא מכיר את שמו ויצירותיו. הביסוס לתיאוריה שאולי מדובר בקובריק התחילה רק כמה שנים אחרי הנחיתה, כאשר הוא יצר את הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט, שזכה בפרס האוסקר בקטגוריית האפקטים הטובים ביותר, נמשך כמעט שלוש שעות, ומציג טכניקות צילום ואפקטים שכמעט לא נראים הגיוניים ביחס לשנה בה צולם. אבל זה לא נגמר שם, קובריק, שככול הנראה שמע על התיאוריה סביבו, טמן בסרט מאוחר יותר שלו בשם "הניצוץ", רמזים מסקרנים לגבי הרעיון של תיאוריית הקונספירציה.

 

הניצוץ

אתם אולי זוכרים בעיקר את התאומות המקריפות שמחזיקות ידיים או את סצנת הגרזן המפורסמת, אבל כנראה שיש כמה פרטים שפיספסתם ושווים זהב. במהלך הסרט, דני לויד, אשר מגלם את דמותו של הילד, לובש סוודר "קריסמס" עליו יש ציור וכיתוב של החללית "אפולו 11", כן כן, אותה חללית שנחתה כמה שנים לפני על הירח. אם יש משהו אחד שמתאר את קובריק בתור במאי, זה שידו הייתה בכל, מכתיבת התסריט, עד הבימוי, כולל התפאורה וכמובן שגם התלבושות. ככה שלמקרה וחשבתם, לא מדובר בבדיחה של המלבישה. ואם זה לא מספיק, החדר המפורסם ביותר מהסרט, חדר מספר 237, בו מתרחשים החלקים המפחידים ביותר בעלילה, הוא לא סתם מספר.

המרחק בין כדור הארץ לירח הוא 237 אלף קילומטרים, ושוב אנחנו מנסים להבין האם מדובר בהומור מסתורי או בניסיון לצעוק את האמת. לאלו שהנושא תפס אותם, בשנת 2012 יצא סרט בשם "ROOM 237", אשר מתאר את תיאוריות הקונספירציה סביב קובריק והנחיתה על הירח. אז יכול להיות שקובריק מתלוצץ עם הצופים, שזאת מין קריצה חמודה לקהל, אבל לרבים יותר הגיוני לחשוב שאולי מדובר בגרסת "לשחרר את בריטני" והחולצה הצהובה, רק של האייטיז.

 

מדוע הנושא חזר לדיבור?

הנושא חזר לאחרונה לכותרות בעקבות כמה סיבות. בניהם, ניתוח מחודש של התמונות על ידי קונספירטורים, נחיתת החללית ההודית על הירח, והתוכנית החדשה של ארצות הברית לחזור לירח, כמו גם הדיון בפרלמנט האמריקאי על קיומם של חייזרים ועצמים מעופפים בלתי מוסברים שנערך לאחרונה, גרמו לתחייה מחודשת של התיאוריה המפורסמת. אך כמובן חשוב לציין, אף גוף רשמי לא הוציא הצהרה שונה או סותרת מהצהרתה של נאס"א לגבי הנחיתה על הירח, וכל טענה שהעלו הקונספירטורים, קיבלה מענה מדעי מבוסס. ייתכן וזו הסיבה שלמרות שזאת תיאוריית הקונספירציה המפורסמת ביותר, רק מעט אנשים אכן מאמינים בה. אז בין אם אתם מאמינים לנאס"א ובין אם לא, גם הפעם נזכיר - אל תפחדו לשאול שאלות, להתעניין ולחקור, לאמת צדדים רבים, ואם יש משפט שמתאר את המציאות שאנו חיים בה כיום, הוא כנראה ש"אין אמת אחת". מקווים שהשכלתם, ועד לפעם הבאה.