המכתב היקר בעולם עוסק בנושא הכי משעמם שיש - אז למה הוא שווה הון?
לפני 170 שנה, כתב סוחר יין ממאוריציוס מכתב שגרתי לשותפיו בצרפת, ומבלי לדעת - הוא הדביק עליו שני בולים נדירים. כיום הוא נחשב למכתב היקר ביותר שנשלח אי פעם
עולם האספנות מלא בפריטים שרוכשים ערך עצום ממקורות בלתי צפויים - חתימה אקראית, טעות ייצור כלשהי, או צירוף מקרים היסטורי. לעיתים דווקא הסיפור שמאחורי פריט בנאלי לחלוטין - הוא זה שהופך אותו למרתק עוד יותר. כזה הוא גם מכתב אחד ששוכן כיום בכספת של אספן אנונימי בסינגפור.
ב-4 באוקטובר 1847, ישב אדוארד פרנסיס, סוחר יין מפורט לואי שבמאוריציוס, לכתוב לשותפיו בבורדו שבצרפת. הוא ביקש לעדכן אותם שקיבל את 48 חביות היין ששלחו אליו, ושכבר הצליח למכור כשליש מהכמות. כדי לשלוח את המכתב, הדביק עליו שני בולים מקומיים ששוויים באותם ימים היה שווה לפרוטות בודדות.
פרנסיס לא ידע זאת, אבל הבולים שהדביק על המכתב היו כבר אז נדירים במיוחד. כיום המכתב עצמו נמצא בידיו של אספן אנונימי מסינגפור, שרכש אותו במכירה פומבית ב-1993 ומחזיק בו מאז, הרחק מעיני הציבור.
כתבות נוספות במדור הביזאר:
הסיפור מתחיל בטעות דפוס. חרט שעיצב את בולי מאוריציוס ב-1847 רשם בטעות את המילים "Post Office" לצד דיוקנה של המלכה ויקטוריה, במקום "Post Paid" כמקובל. כ-500 עותקים הודפסו ונמכרו לפני שהטעות התגלתה ותוקנה. כיום שרדו מהם 27 בולים בלבד - 12 כחולים ו-15 ורודים - וכל אחד מהם נחשב לאוצר של ממש.
וכאן טמון הפרדוקס: המכתב שפרנסיס שלח לא מכיל שום דבר מרתק. אין בו סוד, שערורייה או גילוי היסטורי - רק עדכון יבש על משלוח יין. אבל בזכות שני הבולים הנדירים שהוא נושא, ההערכה היא שערכו חוצה את 5 מיליון הדולרים (כ-15 מיליון שקלים), מה שהופך אותו למכתב היקר ביותר בעולם.
גם בולים בודדים ונקיים מהסדרה, ללא חותמת דואר, נסחרים כיום במחירים של 10 עד 15 מיליון אירו (כ-34 עד 51 מיליון שקלים). בפועל, הם כמעט ולא מחליפים ידיים - האספנים שמחזיקים בהם מעדיפים לשמור עליהם כנכס נדיר ולא למכור אותם. כך שהמכתב מבורדו, שממשיך לשבת בכספת אי שם בסינגפור, צפוי להישאר הפריט היקר ביותר מסוגו עוד שנים רבות.