טוק-טוק גרסת האקסטרים: המרוץ שהפך לתופעה במזרח הרחוק
ספורט אקסטרים חדש כובש את דרום-מזרח אסיה: מרוצי טוק-טוק. קבוצות מנסות להשלים מסלולים קשים בלי להתהפך, כשחברי הצוות משתמשים במשקל גופם על מנת לשמור על איזון

מרוצי טוק-טוק הפכו בשנים האחרונות לספורט אקסטרים פופולרי במדינות כמו סרי לנקה ותאילנד. האתגר העיקרי אינו מהירות, אלא לשמור על שלושת הגלגלים הצרים על הקרקע.
לכתבות נוספות
- אליפות העולם בטטריס הוצגה באמצעות אלפי רחפנים
- סבתא זפטה: קשישה בת 92 זכתה בטורניר Tekken 8 למבוגרים
- מערכת בינה מלאכותית חשבה שקלרינט הוא אקדח והזעיקה את המשטרה
טוק-טוק רגיל מסוגל להגיע למהירות של 34 קמ"ש בירידה. הטוק-טוק המהיר בעולם, שנבנה במיוחד למרוצים, מסוגל להגיע ל-81 קמ"ש. אבל המהירות לא באמת משנה במרוצים האלה.
קשה לדעת מתי בדיוק התחילו מרוצי הטוק-טוק בסרי לנקה ובתאילנד, אבל האירועים התחילו לצבור תאוצה בסביבות 2017. כמה שנים אחר כך, ב-2020, רד בול ארגנה את האירוע “Red Bull Tuk-it” – מרוץ בן יומיים למרחק של כ-130 ק"מ.
המילה שהכי מתארת את מרוצי הטוק-טוק היא "כאוטי". בפורמולה 1 או במוטו GP המהירות היא הכול, אבל כאן המטרה העיקרית היא לשמור על הרכב זקוף. הטוק-טוק צריך לעבור דרכים עפר לא צפויות, סמטאות צרות בעיר, הרים ושטחי ג'ונגל.
הנהג אחראי על ההגה, אבל שאר חברי הצוות עושים משהו לא פחות חשוב: הם משתמשים במשקל גופם כדי למנוע מהרכב להתהפך. הם צריכים להזיז את המשקל שלהם בהתאם למהירות ולשטח, אחרת הטוק-טוק עלול להתרסק ולהעיף אותם החוצה. האירועים האלה אולי לא מהירים, אבל התרסקות עדיין יכולה לגרום לפציעות קשות.
לעבור שטחי הרים וג'ונגל בטוק-טוק כמעט תמיד מסתיים עם תקלות טכניות או תקיעה בבורות בוץ. אבל זה בדיוק חלק מהספורט - בדיקה של יכולת ותיאום של הקבוצות.



